שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן רד
בשם ה' ובעזרתו ית"ש ווארשא. לכבוד י"נ הרב הגאון כו' מ' שכנא נ"י ריטשעוואל בועד הרבנים דפה:
בהיותינו יחד היום בועד הרבנים הראה לי כ"ת דברי הזוה"ק תשא (דק"ץ ע"ב) כל אלין חברייא דלא רחימון וכו'. הנני מקיים הבטחתי לראות בגליון הזוה"ק ד' ווילנא ושם בפי' נצוצי אורות מהגה"ק מרחיד"א ז"ל שכ' וז"ל כדאמרינן ביבמות (דס"ב) בתלמידי ר"ע שנפטרו מפני שנאת חנם.
ופי' הרשב"א הלוי בס' ברית הלוי כ"י שנמשך מהסט"א הנקרא חנם והאריך ע"ש וזה סיבת חורבן בית שני וז"ש חנם נמכרתם כמ"ש במ"א עכ"ל. ובס' שם עולם פ' נשא מבעל עקרי הד"ט. ויכ' כ"ת בס' החינוך (מ' ר"ו) ועפ"י דברי קדשו פירשתי דברי חז"ל דהמגרש אשתו וכו' מזבח מוריד עליו דמעות. משום דע"י שנאה בא החורבן כנ"ל ואכמ"ל:
אגב אכתוב לו מה שהעירותי היום באבות (פ"ג) שלשה שאכלו על שלחן א' וכו' ושם בהרע"ב דביהמז אני וזקני התוס' יו"ט חולק וע"ש בתוספות חדשים.
ולכאו' למה אין יוצאין. ואי משום דאטו ברשיעי עסקינן שאינם מברכין ביהמ"ז הא י"ל דאוכלין דבר שאין טעון בהמ"ז. אבל אם יאכלו דבר שטעון בהמ"ז ויברכו בהמ"ז סגי. ויש לדבר בזה מה דנקטו שלשה ואכמ"ל:
אגב רוצה אני לשמוע חו"ד במה שנשאלתי עתה בדבר אבלים אשר מת אביהם כעשרה ימים לפני חג השבועות. ולא גלחו שערות ראשם כל ימי הספירה אם מותר להם לספור בערב יו"ט דשבועות. ונודע דעת שו"ת נודע ביהודה (מה"ק סי' י"ד חאו"ח). להתיר ע"י גערת חביריו בתוך שלשים בעיו"ט. ויש שחולקים עליו.
ועתה שעברו ימי הספירה ולא גלחו. קשה עליהם מאד כובד שערות ראשם בימי החום מה דעתו בזה. ועי' בשו"ת שם טוב סי' י"ט: מה חו"ד כ"ר בדין (חו"מ סי' רנ"ג סעי' כ"ז). באומר אם תלד אשתי זכר יטול מנה ואם נקבה וכו' מה יהי' הדין באם י'.ה שני זכרים. ועיין בהרשב"ם (ב"ב דק"מ ע"ב). ובסמ"ע שם (סקנ"ח):
והנני ידידו עוז: