אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן רג

סימן רב

בשם ה' יום א' ר"ח סיון תרפ"ה ווארשא. לכבוד נ"ד הרב הגאון וכו' מ' אהרן נפתלי נ"י זוולדאוור מו"צ פה:

ע"ד שאלתו באשה אשר חדש אחד אחר חתונתה השליכה א"ע מהחלון מקומה השלישית במזיד לאבד עצמה לדעת. וע"פ דרך פלא ניצולה ממות. וכאשר סבבוה השכנים להחיש לה עזרה. בקשתה אותם להתרחק ממנה כדי שתמות. ונשארת בעלת מום בשבירת רגלי' וידי' ומוכה כמעט בכל אברי' ר"ל. וכבר עברה שנה ומחצה מהנפילה ועדיין לא נתרפאה ואינה ראוי' כלל שידור עמה. וכ"ת האריך בענין זה להתיר לבעלה לישא אשה אחרת בהסכמת מאה רבנים ובהשלשת ג"פ עבורה ורצון כ"ת נ"י לשמוע גם חות דעתי: האמת אגיד כי דבר שפתים מצדי למותר. כי הלא כבר הסכימו עמו כמה גדולים שבדורנו שי' והדבר פשוט וברור להיתר מכמה טעמים. וכל היסודות אשר עליהם בנה כ"ת ההיתר המה אמתיים וחזקים שאין לזוז מהם. אם מפני שהיא עוברת ע"ד שהלכה לאבד עצמה לדעת ונודע מהרבה גאוני האחרונים ז"ל דאף שלא הכשילתו יש להתיר לו. ועי' בשו"ת דברי חיים ח"א חאהע"ז (סימן נ"א) בשם מהר"ם פאדבה ז"ל. וכ"כ בשו"ת בית שלמה חאע"ז (סי' פ"ו) בשם הקדמונים. וע' בפ"ת (סי' קט"ו ס"ק י"ד וס"ק ט"ז) בשם הרשב"א ז"ל. ונודע מ"ש הפנ"י (ב"מ דף נ"ט) מאבד עצמו לדעת הוא עון גדול שנאמר בו כל המאבד עצמו לדעת אין לו חלק לעוה"ב. ועי' יד שאול יו"ד סי' שמ"ה) מ"ש בזה. וע' בתפארת ישראל (בפ"י דסנהדרין אות י"ב) שמביא דברי המהרי"ט (כתובות ד' ק"ג ע"ב) וכתב עליו וכן נ"ל דמוכח מהשם שכינו לו מאבד א"ע דמדלא כינוהו הורג א"ע. ש"מ דבאמת אבד נפשו עכ"ל. וכנראה מקור הפנ"י ממדרש שוח"ט (תהלים מזמור ק"כ) ע"ש: אם מפאת שהיא מאוסה עליו ע"י המומים ודעת הרמב"ם (פי"ד מה"א ה"ח) דכופין אותו להוציא בטוענת הוא מאיס ע"ש. וכמו כן בטוען האיש וכמש"כ בתשו' הרא"ש (כלל מ"ב). ויש לנו תנא דמסייע רבן של ישראל המהר"ם ב"ב (סי' תתר"א) שנראה מדבריו דגם היכא דהמניעה ממנו שטיען דמאוסה עליו וכו' שמעוגן עי"ז. כופין אותה שתצא ע"ש. וכ"כ בס' בני אהובה (על הרמב"ם) וכ"כ בס' חיים שאל (אהע"ז סי' א' ד' ו') שכן דעת תומת ישרים (סי' קל"ט) והפני משה ח"ג (ריש סי' י"ט) ופאת נגב (סי' טו"ב) ע"ש. וכזאת מצינו בשו"ת צ"צ החדש להגאוה"ק מליבאוויטש וכו' כיון שיש הוכחה שבאמת היא מאוסה לו וכו' יע"ש ובשו"ת באר משה בתיקון עולם (סי' ט"ז). וכש"כ בנדון דידן. וע' בהר"ן (כתובות ד' ס"ג ע"ב) דבטוענת מאיס עלי אין קונסים אותה ואינה מורדת משום דאנוסה היא. ה"ה הכא בדידי' אם טוען מאוסה עלי הוא אנוס ואין עליו חדר"ג שלא גזר רק על המזידים. ודעת הרמב"ם והרשב"א בטוענת מאיס עלי דכופין אותו להוציא דאינה כשבי' שתבעל לו בע"כ ועי' בב"י (סי' ע"ז). מכש"כ באיש שטוען מאוסה עלי שיש להתיר לו חדר"ג. דהרי לדעת רוב הפוסקים עיקר איסור חדר"ג הוא רק מדרבנן וכנודע משו"ת הרא"ש ואע"ז (סי' קי"ז) דנכפית מגרש בע"כ דלא אמר רגמ"ה שתהי' האשה עדיפא ממנו. וכשיטת הרמב"ם ז"ל במאיס עלי. כתב האור זרוע הגדול ח"א בשו"ת (סי' תשנ"ד) מובאה תשו' רבנו ישעי' כהרמב"ם. ובשו"ת מהר"ח או"ז (סי' קנ"ה) כ' שכן עשה מעשה מהר"ם כמה פעמים כהרמב"ם ז"ל. וכ"כ בס' גליא מסכתא (ק"א סי' ה') דבטוען מאוסה עלי מתירין לו. וכן מתיר בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' צ"ג) ובשו"ת אוריין תליתאי (סי' קי"ג) התיר בנידון שמאס באשתו מפני שחוש השמיעה שלה מקולקל וכבדה אזנה משמוע. אם לא כשמדברים עמה בשאגת קול. ומביא דברי הנוב"י דהוא מום.

וכ' דאף דידע ונתפייס. מ"מ כיון דעתה אמר שאינו יכול לקבל ולסבול. אין כופין אותו להיות עמה כמ"ש מהרי"ק. ואף שהרמ"א (סוס"י קי"ז) כ' בשם מהרי"ק דמאוסה עליו ומ"מ לא התיר חדר"ג לגרש בע"כ. היינו מפני שטענת האשה הי' דידע ומחיל ע"ש. ובנ"ד שנולד המיאוס אח"כ ובפשיעתה שהיא הביאה ע"ע המומים. ועי' בב"ש (סוס"י קי"ז) דאיך אפשר לכופו להוליד בני שנואה. וגם יתר היסודות שהציע כ"ת אמתיים הם. שהיא הביאה ע"ע המחלות ואין אופן לדור עמה כלל:

ובפרט כי היא בכלל רוצחת ועל נפשה לא חסה.

מכש"כ על חייו שלא תחוס.

וכבר הי' מעשה לפני כמה שנים פה. שאיש אחד הפיל א"ע מקומה גבוהה דרך החלון. וג"כ ניצל בדרך פלא ונשאר חי. כי נשאר תלוי על הקורות ודראטין של הטעליגראף ואף בלא מומים ועכ"ז לא רצתה עוד אשתו לדור עמו. בטענה שהיא יראה ממנו. שאם הוא בכלל רוצח. יוכל להיות שיהרג גם אותה ובעת שתישן יוכל גם לשחוט אותה. או להרוג אותה. ובשום אופן לא יכלו להוציא הפחד מלבה. עד שבא לידי כך. שהוא גירש אותה בביתו ובית דינו כי כמה שנים הי' פירוד בינותם והתיראה להיות עמו בחדר מיוחד.

סוף דבר הכל נשמע שמהראוי להוציא משפט האומלל לאור להתיר לו וכו' ועפ"י רשיון הממשלה יר"ה כנהוג:

דברי שאירו ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה