שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן קצו
בשם ה' יום א' תשא תרמ"ג זאמושטש ע"ח. לכ' י"נ הרה"ג וכו' מ' יעקב יוטקיס אבדפ"ה נ"י:
אחדשכ"ת מכתבו קבלתי וכו' ואשר הציע לפני קושיות השאג"א (סי' ע"ז) על דברי רש"י פסחים (די"ב) בהא דאמר ר"י אימת אני אומר אב"ח אלא שריפה אלא שלא בשעת ביעורו אבל בשעת ביעורו השבתתו בכ"ד ופירש"י שלא בשעת ביעורו קודם שש בשריפה ולאחר שש השבתתו בכ"ד דלא כר"ת בתוס' שם דמפרש להיפך והקשה הגאון ש"א הלא ר"ע יליף בפסחים (ד"ה) דאך ביום הראשון עיו"ט דאל"כ מצינו להבערה שהוא אב מלאכה ואמר רבא שם ש"מ מר"ע דס"ל אין ביעור חמץ א"ש א"כ ש"מ דלא כפירש"י דלאח"ז איסורו בשריפה דוקא והניח הגאון ש"א בקושיא וכתבתי בזה ת"ל ובישוב דקדק ברש"י ד"ה ויליף מנותר ומה שבגמ' ליתא דס"ל כר"י רק דאב"ח א"ש ועיין בשו"ת ארץ צבי (סי' כ"ז) בשם הנוב"י. ובס' הר סיני (פ' בא) ובס' לחמי תודה (דקפ"ג) ובשו"ת תורת חסד (סי' מ"ב) ובשו"ת נוב"י מה"ת (סי' צ"א) ובשו"ת דבר משה מה"ת (סי' ט"ז) ובס' חידושי הרד"ד פסחים (דף נ"ח ע"ב) מדפי הספר ובס' שבט שמעון בסוגיא דאב"ח א"ש (דל"ו ע"א וע"ב) ובס' שם משמואל לפסחים. ובצל"ח. ובברכת אברהם. ובס' אור חדש פסחים. וקרבן תודה. וחי' ח"ס פסחים. תולדות אברהם. הגהות בש"ס ווילנא. שער יהודה פסחים. ובמלא הרועים בסוגיא דאב"ח אלא שריפה ועין הבדולח בחי' פסחים מחו"ז הגה"ק ז"ל:
ומה שהק' וז"ל תמוה לי על מה שהחליט הגאון נוב"י מה"ק (חאו"ח סי' כ') דכל הפוסקי'. לא נעדר אחד מהם. סוברים דב"י ליכא אלא בפסח ולא בע"פ והוא חולק ומחדש דשיטת הרמב"ם כוותי' דאיכא הלאו בע"פ ולמה לא מביא משיטת רש"י המבואר להדי' (בב"ק דכ"ט) וכן משמע דעתו (בפסחים ד"ו) דב"י איכא בע"פ אחר שש. כתבתי בזה מהא בחק יעקב (סי' תמ"ג) ובאה"ט שם ומשו"ת שאגת אריה (סי' ע"ז) שכ' דאין ראי' מרש"י. ויש להאריך בכלל זה מהא דמקור חיים ואלף המגן ויד יוסף ורביד הזהב סי' תמ"ג. וצל"ח ד"ד ע"א מדפי הספר ועיין חתנ"ס (דצ"ג ע"א) בשם הגינת ורדים ליישב הרמב"ם דקונה חמץ בפסח וחו"ז בעין הבדולח בחי' פסחים בהרבה מקומות. ובספרי דגן שמים לפסחים פ"ק:
והנני ידידו: