אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קפז

סימן קפו

בשם ה' בחודש אדר שנת תרפ"ב פלונסק. לכ' י"נ ש"ב ומחו' הרב הגאון וכו' מ' מאיר נ"י אבד"ק פיעטרקוב:

אחדשכ"ת וכו' בדבר האיש יר"ח מפה. נשא אשה בגליל קיוב. בהיותו שם בצבא. ודר עמה איזה חדשים. ולא קיים מצות פו"ר. ובפרוץ המלחמה. זה יותר מז' שנים. נסעה מכאן לקיוב. ומאז ועד היום עקבותי' לא נודעו. וכבר דרש במכתבים. וע"י מכה"ע. וע"י הקונסל הרוסיא שחפש אותה. ואין קול וקשב. והוא בוכה במר נפשו. עד מתי ישב גלמוד. ומבקש להתיר לו לישא אשה אחרת. כי אולי מתה או נהרגה. ואולי מרדה בו. והשנים שנות חרם. מרידות ושפיכת דמים ר"ל. ולהתיר לו בהסכם ק"ר. ומג' מדינות. והשלשת החיובים וגט פטורין:

והנה בתקנות שנדפסו בסוף תשובת מהר"ם רוטענבערג כ' והחרם אשר שם רבינו גרשון מה"ג שלא ישא איש שתי נשים אין להתירה אלא במאה רבנים מג' מלכיות. גם לא יתירו אותו עד שיראו טעם להתיר וכו' ע"ש. מבואר דמאיזה טעם שיראו מאה רבנים שאין ראוי להחזיק בחרם זה יוכלו להתיר וכ"כ בשו"ת הב"ח (סי' צ"ג) שכך קבלו מרבותיהם איש מפי איש וכו' שכשיגיע איזה ענין בין איש לאשתו שאין ראוי להחזיק וכו' ע"ש: וכבר מצינו שהקיל בזה בשו"ת פרח מטה אהרן (ח"ב סי' ס"ו) על אנשים שזה שנתים ימים שלא נודע ונשמע מנשותיהם אם הלכו בשבי' לפני צר ואם הם בחיים בשביה וכו' ונשאל אם מותר לבעלה לישא אשה ואין להם עון מחמת חר"ג וכו' והאריך. ובסוף דבריו דאף במקום דאיכא חרדר"ג. הא כ' הר"ן שהי' או לתקנת הנשים או לתקנת האנשים שלא יכניסו מריבה בתוך ביתם א"כ בנ"ז דלא נודע להבעל מה הי' לה וכו' אין בזה תקנה להאשה שלא נודע איה מקומה ולא להבעל שלא יכניס מריבה בתוך ביתם מעתה אין כאן חלות לאותו חרם כלל וא"ת שעדיין ייחלו וימתינו כבר זה להם שנתים שלא נודע להם שום דבר ועד כמה יהי' תוחלת ממושכה מחלת לב וכי נתת דבריך לשיעורין. אין ספק דבכה"ג לא החרים רגמ"ה יע"ש. ובנ"ד כבר עברו שבעה שנים. וספק חיה. ואולי נהרגה בחרב בעלי מלחמות. מלחמת התבל ר"ל. ועי' בשו"ת נוב"י (מה"ת חאע"ז סי' ו') שמביא דברי הכה"ג בהגב"י (אות ע"ח) בשם הרש"ך באם נשבה הבעל יכול לישא שם אשה אחרת. אבל הוא מ דאולי מיירי הרש"ך בלא קיים מצות פו"ר ע"ש. וכאן הוא לא קיים מפו"ר. והרהור עבירה שאמרו בתשו' דחמור יותר ממצות פ"ו ע"ש: שוב ראיתי בשו"ת דברי חיים ח"ב (חאע"ז סי' ו') שהתיר בנידן כזה בא' שיצאת אשתו ממנו ליסע לדאקטר ושמנה שנים עברו ולא נשמע ממנה. ואף שיש לו בנים וא"א לו להיות בלא אשה וכ' בלא חזרה עכ"פ הוי מורדת ולא גזר ר"ג וכו' ועכ"פ עפ"י היתר מאה רבנים נוכל להתירו ומבואר בב"ח דר"ג מסר זה לחכמים מחמת חומר התקנה שאסר על איש לישא אשה על אשתו. ולכן מסר לחכמים שבכל דור זה הכח אם יראו מחמת תיקון העולם להתיר הרשות בידם באיזה ענין שיראו שמהצורך להתיר יע"ש וכו'. דל"ש כ"א יאמר שאשתו מורדת ביוצאה ממנו רק על זמן מה. זה ליתא דהא אסור לישא אחרת בלתי ק"ר שיראו תוכן הדברים אם מהצורך להתיר ואם היא באמת מורדת. גם אין שייך הטעם דלמא נאנסה מה שלא חזרה. הב"ד יחקורו אח"ז אם מצוי הדבר שתהא אנוסה וכו' ולפי העת והזמן יתירו. והנה בנ"ד לפי זמנינו זה ששכיחי עוברים ושבים וכו' ואם היא בחיים ורצונה לשוב בודאי וכו' ובודאי או שמתה או שהיא מורדת מדעת ולכן ראוי לק"ר להתיר ובפרט שיש ס"ס חדא דשמא מתה. ואת"ל שחי' דלמא מורדת וכו'. וג' ספיקות מותר אפי' נגד חזקה בדאור' (ש"ך יו"ד סי' ק"י) ובפרט שלרוב הפוסקים גזירות הר"ג אינו כדאור' בודאי דמותר לישא אחרת ע"י ק"ר.

ובפרט דחזקת חי אינו כאן לענין התקנה דאקרקפתא דגברי מונח לא יוכל חזקה דילה לבטל הס"ס שיש לו בהתקנה ובודאי מותר ע"י ק"ר ע"ש. ועי' בזה לי"נ הגאון ר' משה נחום ירושלימסקי זצ"ל בספרו שו"ת ברכת משה (סי' ל' ל"א ל"ב). ובשדי חמד מער' אישות (סי' ב'):

ולענין אסיפת חת"י ק"ר ע"י הדואר עי' בשו"ת מהר"ם שיק. ובשו"ת מנחת אלעזר (סי' ל"א). ובשו"ת דברי חיים ח"ב (אע"ז סי' מ"א מ"ב). ובגוף הדבר הסכימו להתיר כ' הרבנים הגאונים מחו' מ' יחיאל איכל עלבערג ראבד"ק זגיערז וכ' י"נ מ' חיים משולם קויפמאן אבד"ק פולטוסק שי'.

עתה ראיתי מש"כ הגה"ג הנ"ל בהסכמתו להתיר. ונדפס תשובתו אלי בספרו שו"ת אור המאיר (סי' נ"ט) ועי' בספרי דגן שמים למס' ר"ה (דף מ"א ע"ב) מה שהבאתי בענין השם רבינו גרשון מאוד הגולה זי"ע:

דברי ידידו מחו' בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה