אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קפו

סימן קפה

בשם ה' א' דסליחות תר"ס פלונסק. לכ' י"נ הרב הגאון הג' מ' יוסף זכריה נ"י שטערן אבד"ק שאוול:

אחדשכ"ג וכו' תמוה לי בגמ' ר"ה (די"ז ע"ב) ת"ש יורדי הים באניות וכו' עשה להם סימניות וכו' הני נמי כיחידין דמי. ומק' המהרש"א דבהאי פרשתא לעיל מיני' גבי הולכי מדבריות וכו' כתי' נמי ויצעקו אל ה' וכו' אמאי לא נעשה בהם סימניות וכו' ולפי המסקנא דיורדי הים כיחידים דמי ניחא קצת דאפשר דהנך דלעיל לאו כיחידין דמי אלא כרבים ולהכי לא בא בהו סימניות למעט משום דלאחר גז"ד נמי נענין בצעקה עכ"ל. אבל אינני מבין דברי קדשו דלמה באמת לא נעשה בהם סימניות והיה מתרצין גם בהם דכיחידין דמי. ולמה באמת בפרשתא דלעיל כרבים דמי:

אכן נ"ל להסביר דברי המהרש"א עפ"י מה דקשה לכאור' דמה זה דקאמר הגמ' הני נמי כיחידין דמי אם נימא דהש"ס קאמר דמיירי ביחידים הל"ל התם נמי ביחידים ואם באמת מיירי שהם רבים אמאי דמי כיחידים ולא ראיתי במפור' שידקדקו בזה. עד שחפשתי ומצאתי בס' טהור רעיונים במס' ר"ה שעמד בזה. ותי' וז"ל נראה משום דעיקר התפלה המעולה הוא שיתפלל אדם שלא יהיה צער לשכינה הקדושה. כי בכל צרתם לו צר כביכול, ואחז"ל הספנים רובן חסידים וא"כ יורדי הים מהראוי להם להיותם חסידים ולהתחסד עם קונם להיות תפלתם על הבחינה הנ"ל. וכאן נא' ויצעקו אל ה' בצר להם. משמע שאינם חש להם רק צערא דידהו ולא צער השכינה. וא"כ מוציאים א"ע מגדר החסידים ומרוב התנהגות שנוהג בעולם שהספנים המה רובן חסידים והם מן המועטים עשה הקב"ה ג"כ עמהם מדה כנ"מ ומחזיק להם בבחינת מועט אף שהם מרובים ואינם נענין לאחר גז"ד כמועטים דמי וע"ש. ולפי"ז יובן תי' המהרש"א דדוקא ביורדי הים דכיחידין דמי עשה להן סימניות אבל באינך למה באמת כיחידין דמי והבן:

ובמקום אחר כתבתי בגמ' ר"ה הני נמי כיחידין דמי דאי מיירי ביחידין הול"ל הב"ע ביחידין. ואי מיירי ברבים למה באמת כיחידים דמי. והנה פשוט לדעתי דכוונת הש"ס דע"כ מיירי ברבים מדכתיב יורדי הים באניות ולא אמר באניה. ולכך לא מקשה מג' הראשונים דהי' יכול לומר דמיירי ביחיד ואף דאין דרך לילך במדבר ביחיד מ"מ יוכל היות כי אחד מהחבורה יתעה בדרך ע"י איזה מקרה, ואף דכתיב בקרא לשון רבים בכולם. מ"מ הכוונה על כל אחד ואחד מאשר יקרה לו הענין. וכמו בחולים וביושבי בית אסורים דקאי על כל או"א מהם ואין הכוונה הרבים שהרבים חולים בבת אחת. משא"כ ביורדי הים מכיון דכתיב באניות ע"כ דהוה רבים וא"כ ליכא למימר כאן ביחיד כאן ברבים ושפיר מקשה. ואזלא לה קושיות מוהרש"א ורי"ף ז"ל עיי"ש וע"ז מתרץ דאף דרבים נינהו מ"מ כיחידים דמי דדוקא ציבור ממש ועכ"פ מדינה קבוע הוה ציבור לענין זה. אבל לא יחידים שפירשו וכאן מה דאמרינן בסוף פ"ק דתענית דאפילו עיר גדולה כנינוה כיחידים דמיין עיי"ש. ועיין טו"ז או"ח (סי' תקס"ו ס"ק ג') ובב"י שם. ועי' בספרי דגן שמים (דף מ"ד ע"א) ועתה ראיתי לכ"ת מה שהשיב לי.

ונדפס בספרו שו"ת זכר יהוסף (ח"ד או"ח סי' רל"ה) דלא חשיב להצטרף בתפלה ולהיות נידן כרבים רק כשנחים ועומדים במקום אחד ולא בספינה כשהיא מהלכת עי' ב"מ (ט"ו ע"ב) ותוס' ד"ה ספינה. ובזה מבואר ג"כ דא"ז המהרש"א מהולכי מדבריות וכי"ב דאפשר דהנך דלעיל לאו כיחידים עכ"ל. ויש להאריך בזה:

ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה