אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קעג

סימן קעב

בשם ה' יום ג' ויק"פ כ"ג אדר תרצ"ו ווארשא. לכ' י"נ הרה"ג וכו' מ' יוסף פאצנאוופקי נ"י בק' פאביאניץ:

קבלתי ספרו היקר פרדס יוסף אשר שלח לי למנה וכו' ואשר ביקש לכתוב לו איזה הערות וכו'. ראיתי בספרו בפ' חיי (כ"ד נ') ויען לבן ובתואל וגו' וברש"י לבן רשע הי' שדיבר קודם אביו מביא בשם שו"ת חות יאיר (סי' רכ"ה) שהק' מהא דויענו בני יעקב (וישלח ל"ד י"ג) ואף דהוי קודם אביהם. ותי' בדפח"ח דהתם לא דיבר יעקב כלל. ומתרץ עד"ז דברי התוס' ערכין (ד"י ע"ב) שקשה מגמ' חולין (דצ"א דאם ישראל אין אומרים שירה כלל יכולין מלה"ש לומר שירה אף שאין אומרים קודם ישראל:

ויש לדבר בזה במש"כ בפיה"מ להרמב"ם (בפ"ד דר"ה) לענין הלל דישראל אינם יכולים לומר שירה כלל ע"ש וז"ל. לפי שלא היו קורין הלל לא בר"ה ולא ביוה"כ פי שהם ימי עבודה והכנעה ופחד ומורא מהשם ויראה ממנו ומברח ומנוס אליו ותשובה ותחנונים ובקש' כפרה וסליחה ובכל אלו הענינים אינו הגון השחוק והשמחה עכ"ל הזהב ועי' בס' ילקוט הגרשוני או"ח סי' תקפ"ד בשם א"ר סק"ד קושי' בשם ס' אמרכל דפח"ח:

הגם דק"ל על טעמו של הרמב"ם שאמר דאין לומר הלל בשמחה בר"ה. הא חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה. ובגמ' ברכות (ד"ס ע"ב) לקבולינהו בשמחה ומה זאת שהוא יום הדין וחרדת הדין. גם במש"כ הרמב"ם שהוא יום התשובה הא תשובה ג"כ צריך להיות בשמחה כנודע מזקיני הגה"ק הר"ר שמעלקא מנ"ש זצ"ל בדרוש לכל נדרי בסו"ס דברי שמואל. ועי' בס' ישמח ישראל בח"ת לשבת תשובה:

ויש לדבר במש"כ בתו"נ ח"א בענין בכי' בר"ה בדעת הגר"א ז"ל. ובנחמיה (ח' י') כי חדות ה' הוא מעוזכם. שהי' שם בר"ה. ויש חולקים על הגר"א בזה. גם בענין פסל מיכה שעומד בשמחה וישראל אומרים את ההלל (בפסחים קי"ז) ושם פי' בשמחה:

שוב מצאתי בס' מקור חיים טור ברקת לר"ה שמקשה זאת למה אין אומרים הלל בר"ה משום דספרי חיים וכו' פתוחין הא צריכים לקבל יסורים באהבה. אבל לעד"נ לתרץ זאת ע"פ היפ"ת שהק' בגמ' מגילה (דל"א) אין מפסיקין בקללות דאין דין שבני יתקללו ואני מתברך. והא חייב אדם לברך על הרעה וכו'. ותי' דה"מ ביחיד אבל בפורעניות דרבים לא מברכין על הרעה וכו' [הובא לעיל סי' ל"א] וניחא הכל:

והנה לענין שנז' לעיל שאין מלה"ש אומרים שירה עד שישראל אומרים שירה. י"ל בשני אופנים. או עדש"כ ש"ב ומחו' הגה"ק מסטאניסלב זצ"ל בהקדמתו לספרו על הגש"פ שבחא דמרא דע"י שכבר אמרו ישראל שירה יכולים אח"כ המלאכים לומר שירה משום דמעלות המלאכים גבוהים יותר מישראל. והמה אומרים שירה אחר אשר יקבלו ההשפעה והכח מישראל אשר מדרגתם היא למטה ממדריגת המלאכים ע"ש סברא נפלאה בזה. דזאת שישראל אומרים שירה למטה ואח"כ המלאכים למעלה זאת מורה על מדריגת המלאך שגבוה יותר וכ' עוד שם דלעתיד בעת שיעלה הרצון מאת הבורא ב"ה מאמרם ז"ל על פסוק כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל ומפרש הר"ן ז"ל (נדרים ל"ב) שיעלו, בית ישראל למדריגה העליונה עד אשר המלאכים ישאלו אותם מה פעל אל.

ויהיו אז המה למעלה מהמלאכים ע"ש דפח"ח:

ופירשתי בתפלה לאל ברוך נעימות יתנו למלך אל חי וקיים וכו' היינו שכבר ברכו אותו ישראל מלמטה. וזה לאל ברוך. אז נעימות יתנו המלאכים שגבוהים יותר:

ובאופן אחר י"ל דהא דישראל אומרים שירה לפני המלה"ש הוא מפני שמעלת ישראל גבוהים יותר ממלה"ש. כחז"ל (חולין דצ"א) חביבין ישראל וכו' ממלה"ש וכו' והאריך בזה באהל יעקב בשלח. ובס' שעב"ר בשלח במשל נפלא. במחלוקת המפורשים די"א דמלאך גדול יותר מאדם. וי"א להיפך וכשאני לעצמי אמרתי סברא בזה דהאדם גבוה יותר עפימש"כ בהקדמת הגהות יפה עינים למס' שבת בשם ספרי דרוש וז"ל בתהלים (מ' כ"ב) כי לא בזה ולא שקץ ענות עני ולא הסתיר פניו ממנו ובשועו וגו'. ע"פ דמיון לאיש קטע יד (גדם) מוביל שי למלך מורה שעות ממעשה ידו האחת הנשארה לן לפליטה. שעצם הכלי ל יתרומם במעלתו על יתר המורי שעות היוצאות מבתי האומנים. אך אם בעליו הגדם עמו הוא לפלא שאיש כזה אמן ידו לעשות כלי מפוארה., כן תפלת העני נפלא משארי תפילות אף שגם תפלתו היא מהולה במחשבות זרות. אך בהביטו על מראהו שאיש כזה המעונה ומדוכה יכול להעריך תפלה איך שהיא תעלה לרצון. וזהו ולא הסתיר וגו' שמע ע"ש והבן:

רציתי לכתוב עוד איזה הערות לספרו, אבל הצרות אשר באו על כלל ישראל, והיום יום הדין בסיים בדבר הגזירה לאסור השחיטה ולמנוע אכילת בשר כשר ר"ל, אין העת המר מסכים להאריך יותר כי בא מים עד נפש, ואין לנו שום עצה רק כמרומז בתוה"ק בעת הצרה לשבטי יה נא' ויגש אליו יהודה, ור"ת ויג"ש, וויינטץ יודען שרייטץ גיוואלד. (וע"ד גמ' ר"ה (דף י"ט) בואו והפגינו בלילה וברש"י שם צעקו בשוקים וברחובות כדי שישמעו השרים וירתמו עליכם). והשי"ת ירחם:

ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה