אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קעב

סימן קעא

בשם ה' יום ג' תצוה ט' אדר תרצ"ו ווארשא. לכ' י"נ הרב הגאון מ' אברהם צבי נ"י שור אבד"ק מאניסטרישץ:

האיר מול עיני ספרו שביבי אש וכו' ושמתי עיני בדף ק"א בענין הקושי' למה אין מברכין על מצות משלוח מנות. וכבר הובא בספרי פינות הבית סי' ק"ו מש"כ אלי י"נ הגה"צ מ' זיסמאן אליעזר סופר אבד"ק פאקש זצ"ל וז"ל. בימי בחרותי שאלתי לאדמ"ו גאון ישראל כ"ס ז"ל למה לא מברכין על ש"מ כי הרשב"א הק' על צדקה כן ותי' דלמא לא ירצה לקבל העני אבל בש"מ מבואר גם אי אינו מקבל יוצא וצע"ג עכל"ק. ועי' במג"א סי' תרצ"ב. ובפמ"ג שם תי' הא דליכא ברכה דהוא כמו צדקה יען שהיא תלוי' בדעת אחרים ושמא לא ירצה לקבל כטעם שו"ת הרשב"א סא י"ח. ושו"ת הרמב"ן המיוחסת סי' קפ"ט. ותמהו על הפרמ"ג משיטת הרמ"א הנ"ל. ועי' בזה בס' ילקוט הגרשוני סי' תרצ"ב. ובשו"ת יד אלעזר (סי' מ"ד) הביא הטעם של המג"א תר"ס. תרצ"ב. דלכך לא תקנו לברך שהחיינו על סעודת פורים ומשלוח מנות וכו' וכוונתו דסעודת פורים עם משלוח מנות חדא מצוה היא כדמצינו (נחמי' ח') לכו אכלו משמנים ושלחו מנות לאין נכון לו וכו' ע"ש. ובשו"ת חסו לאברהם או"ח (סי' ס"ט). ובס' מור ואהלות שער ברכות (סי' מ"א) ובשו"ת זכר יהוסף (סי' רנ"א). ובשו"ת בית יצחק (סי' נ') ובהגהות הגרצ"ח מגילה (ד"ז):

שוב ראיתי מה שהאריך בזה בדפח"ח בשו"ת פני מבין או"ח סי' תרצ"ב. ומביא שם מה דהפר"ח חולק על הרמ"א דאם אינו רוצה לקבלם לא יצא. ומש"כ בשו"ת ח"ס או"ח (סי' קצ"ו) דתלי' בב' טעמים שיש בש"מ. אם הטעם משום דילמא לא סיפק לרעהו סעודתו. או הטעם משום להראות אהבה וחבה לרעהו ע"ש:

וראיתי באור תורה ח"ג שכתב:

דהנה בס' אפריון פ' תצוה נתן טו"ט למה תקנו לשלוח מנות וגם למה כתיב בקרא תחלה משלוח מנות ואח"כ מתנות לאביונים הלא מצות מתנות לאביונים גדולה ממשלוח מנות כמש"כ הרמב"ם ז"ל מוטב לאדם להרבות במתנות לאביונים מלהרבות בסעודה ומשלוח מנות וכו' וכתב כי הצדקה מכפרת כמו הקרבנות. ובסוכה (מ"ט) אר"א גדול העושה צדקה יותר מכל הקרבנות ולפי"ז מסתברא כי אז בימי המן שהיו ישראל בצרה ולא הי' להם ביהמ"ק להקריב קרבנות עשו מה שהי' יכולת בידם לעשות והיו מרבים צדקה לעניים וסופן מוכיח על תחילתן שהרי תקנו אח"כ להרבות במתנות לעניים ועי"ז נצולו ומאחר שהרגישו שכל הצלתם לא הי' אלא בזכות הצדקה לכן ראוי לתקן אשר ביום זה ירבו בצדקה באופן היותר טוב ומועיל. וידוע כי הטוב שבצדקה היא שתגיע להעני באופן שלא יתבייש. וי"ל כי ע"ד זו תקנו גם הצדקה בפורים לשלוח מנות גם איש לרעהו ועי"ז לא יתבייש האביון בקבלת המתנות מאחר שדרך היום בכך. ולכן הקדים בקרא משלוח מנות איש לרעהו כי זאת היא הקדמה נכונה לשלוח ג"כ מתנות לאביונים. והנה על מצות צדקה אין אנו מברכין ומבואר בתשו' הרשב"א (סי' י"ח) הטעם משום דאולי לא ירצה העני לקבל המתנה שנותן לו ולא עשה מצוה כלל. ועתה אם יברכו על מצות משלוח מנות ועל מתנות לאביונים לא יברכו א"כ לא הועילו בתקנתם כלל כי אז יהי' היכר בין משלוח מנות למתנות לאביונים כי פעמים שהעני יקבל המתנה בעצמו אצל בעה"ב ויראה שעל משלוח מנות מברך ואכתי העניים יתביישו לכך לא התקינו ברכה על מצוה זו שלא יהי' שום היכר בין משלוח מנות למתנות אביונים ויהי' מצות הצדקה בשלימות כי זה הי' כל מגמתם ע"ש. וכבר מצאתי דברי האפריון גם להח"ס בס' תורת משה בח"ת לפורים כעין הא דסוף תענית שלא לבייש את מי שאין לו והארכתי בזה ת"ל בספרי דגן שמים למס' ר"ה (דף מ"ה ע"ב) ועי' לעיל סי' ק"ה: דברו ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה