אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קס

סימן קנט

בשם ה' ג' ויגש ה' טבת תרע"ה קרלסבאד. לכ' י"נ החו"ב וכו' מ' חנוך העניך נ"י לנדא בק' קראקא. אשר שאל ממני לפרש לו כונת המדרש רבה מקץ (פצ"א) והרעב היה על כל פני. ראוי היה למקרא לומר על הארץ מה ת"ל על פני ארשב"נ ללמדך שלא התחיל הרעב אלא בעשירים שאין פני הארץ אלא עשירים וכו'. נראה פשוט כיון שתבואתם נרקבה כמבואר שם. ועי' רש"י ז"ל:

ובפ' מקץ (מ"א נ"ה) לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו. ברש"י מהמדרש אם גזר על התבואה והרקיבה וכו' ע"ש. לכאורה למה תלה פרעה רקבון התבואה בגזירת יוסף הלא הם אמרו רק שהכינו והרקיבה. אכן י"ל דפרעה חשב יען שכל החלומות הולכים אחר הפה. וכיון שאמר יוסף עתה ירא פרעה איש נבון וחכם וגו' ולא אמר שיכריזו שכל בע"ב יכין לעצמו בשנות השובע לשנות הרעב. משמע מלשון זה שרק באופן זה יתקיים התבואה. היינו כשתהי' באוצר המלך ולא אצל יחידים. ובזה נכלל גזירתו שירקב כל שאר התבואה שלא נאספה לאוצר המלך:

והנה בשפ"ח שם כ' שדייקו דיוסף צוה להם למול ממה דכתיב אשר יאמר לכם. לשון אמירה הוא מילה כנאמר שש אנכי על אמרתך וכו' ודרשו ז"ל זאת על מילה. והנה משמע דמלו א"ע. ולזאת נאמר אח"כ והרעב הי' ע"פ כל הארץ וברש"י שם העשירים כי עני כובש פניו בקרקע:

ולעד"נ דאחר מילה נקרא פני הארץ שיש להם פנים ע"ד חז"ל עה"פ נעשה אדם בצלמנו כדמותנו זה הוא מילה ופריעה דבזה נשלם הפנים וצלם אלקים של הנימול והבן:

ושמעתי בשם הרה"צ מהר"י מקאזמיר זצ"ל בפי' מה שבישר יוסף לאביו וכי שמני אלקים לאדון לכל מצרים (ויגש מ"ה ט') היינו שזאת אין רבותא מה שהוא אדון למצרים. רק כוונתו הי' להודיע לאביו כי הודיע אלקותו ית"ש בכל מצרים. ופי' הכ' שמני אלקים. היינו שמתי את אלקים לאדון לכל מצרים. שידעו ויכירו אלקותו ית"ש ומלכותו בכל משלה. וזה בכלל דבריו שאמר (מקץ מ"א ט"ז) בלעדי אלקים יענה את שלום פרעה עכתד"ק. וכן בענין מילה כנ"ל והבן:

ידידו בלונ"ח:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה