אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קנז

סימן קנו

בשם ה' יום ב' בדר"ח אדר שנת תרע"ה קארלסבאד לכ' ש"כ י"נ הרב הגה"צ וכו' מ' שלום נ"י גוטמאן אבד"ק אסי (רומעניען):

מכתבו חויר מול פני וכו' ואין לתאר בכתב רחשי לבבי בתודה לכ"ג על שולחו אלי מזמן לזמן את המכתבים שבאים מב"ב שי' בעבורי על אדרעסתו. לאשר מביתי אין הליכות הדואר ישר לכאן. מפני המלחמה בעוה"ר והש"י ישלם לו כטוב פעלו להחיות נפשי:

ואשר העיר בגמ' פסחים (ד"ג ע"א) הנני לתת לפניו את אשר כתבתי בזה בחידושי עה"ת פ' נח (ז' א') ויאמר ה' לנח בא אתה וכל ביתך אל התיבה וגו' מכל הבהמה הטהורה תקח לך שבעה שבעה וגו' ומן הבהמה אשר לא טהורה הוא שנים איש ואשתו וגו'. ובפסוק (ז' ז') ויבא נח וגו' מן הבהמה הטהורה ומן הבהמה אשר איננה טהורה וגו'. ובגמ' פסחים (ד"ג ע"א) דאמר ריב"ל לעולם אל יוציא אדם דבר מגונה מפיו שהרי עקם הכתוב, שמנה אותיות ולא הוציא דבר מגונה מפיו שנא' מן הבהמה הטהורה וגו' אשר איננה טהורה וגו' וברש"י שם שני אורחיה בחד דוכתא ללמדך לחזר על לשון נקייה ע"ש ובתוס' שם:

ולכאורה אין זאת בחד דוכתא. דהא בפ' נח כתיב שני פעמים לא בחד דוכתא. א' בציווי של הקב"ה אליו ופעם שנית בפסוק (ז' ז') ויבא נח וגו' דלא כתיב בלשון קצרה רק עיקום בשביל לשון נקייה:

אכן ניחא בהקדם מה שכ' הה"ק ר' פנחס זצ"ל מקורץ (הובא בקונטרסי גבעת פנחס. בסו"ס מדרש פנחס) בגמ' פסחים הנ"ל. וז"ל שיש כאן דקדוק נפלא דזה הפסוק אשר איננה טהורה היא כתיב בפסוק ח' ויבא נח וכו' והלא קודם זה בפסוק ב' כתיב ויאמר ה' וכו' הרי ג"כ יש עיקום חי"ת אותיות כמו שם דהעיקום הוא אשר איננה ח' אותיות וכו' וא"כ אמאי לא הביא הגמ' מפסוק הקודם. וי"ל תירוץ נכון עפ"י שפירש"י מחז"ל מה שאמר הש"י לאברהם קח נא את בנך וגו' את יצחק ולא אמר לו להדיא קח את יצחק כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור וכן גבי לך לך וגו' הארץ אשר אראך. וא"כ מתורץ שפיר דפסוק הקודם נאמר גבי הציווי. שהש"י אמר לו שיקח מבהמה טהורה שבעה שבעה ומבהמה אשר לא טהורה היא שנים שנים וא"כ מהא ליכא, לאוכוחי שעיקם הכ' בכדי שלא להזכיר דבר מגונה אלא אפשר לומר שהקב"ה האריך בדיבור כדי ליתן לו שכר על כל דיבור ודיבור. אבל זה הפסוק דאשר איננה וגו' כתיב גבי ביאת נח אל התיבה. והוא לשון הכתוב ואינו דיבור הש"י לנח בזה שפיר מוכיח הגמ' שהעיקום הוא כדי שלא להוציא דבר מגונה עכ"ל:

וא"כ נחשב שפיר כחד דוכתא ללימוד זה שלא להוציא דבר מגונה ובשאר מקומות משתעי בלשון קצרה ובפסוק א' משום ליתן שכר על כל דיבור ודיבור ועי' בבעה"מ פסחים שם. ועי' בס' קודש הלולים בליקוטי מילי דאגדתא:

והנה זקני רבינו המהרש"א ז"ל שם כ' ויש לבעה"מ סוגיא אחרת ולא אוכל להולמו לפי סוגיא דשמעתא ופי' דשיטתו נכונה. דלכאו' קשה למה המתין להקשות ובאורייתא מי לא כתיב טמא עד אחר תנא דר"י מיד באמרו שהרי עקם הול"ל ובאורייתא. ועו"ק שינוי הלשון דריב"ל אומר אל יוציא אדם דבר מגונה ור"י אמר לעולם יספר בלשון נקיה. גם לפי מסקנא דאמר כל היכא דנפישי מילי משתעי בלשון קצרה דמשמע דקצר ומגונה עדיף קשה כל הני דעקם למה בע"כ צ"ל דיש חילוק בין לשון מגונה ובין לשון שאינו מגונה רק דאינו לישנא מעליא דכשהוא מגונה אין להזכיר אף אם הוא קצר ולכן ריב"ל אמר אל יוציא דבר מגונה אף אם הוא קצר ג"כ אסור להוציא מכיון דמגונה הוא וראייתו מג' מקומות אלו דשם הוא לישנא מגונה ממש. וא"כ אין להקשות עליו מהא דכתיב באורייתא טמא. יען כי בכל המקומות טמא אינו לישנא מגונה רק דאינו לישנא מעליא. אכן כאשר תנא דבי ר"י לעולם אל יספר בלשון נקיה אף דאינו מגונה אכן מכיון דאינו נקי אל יספר בו כ"א בל' נקיה ממש ורוכבת אינו מגונה כ"א אינו נקי שפיר מקשה ובאורייתא מי לא כתיב טמא אף דאינו מגונה אכן אינו נקי הוא. ומתרץ כל היכא דכי הדדי נינהו כמו גבי רוכבת משתעי בלשון קצרה מכיון דאינו מגונה. משא"כ ג' פסוקים הנ"ל דמגונה הם ע"כ נקט לשון ארוך דמגונה אסור להזכיר אף כי קצר הוא וזהו ממש שיטת הבעה"מ עי' בס' קרבן תודה שם. ובאמת קושי' הנ"ל דנילף מקרא המוקדם שא' הקב"ה לנח הוא קושית החזקוני ועי' לזקני המהרש"א ובס' פ"י ואור חדש ובחי' ח"ס בשמעתין ובספרי דגן שמים:

ואשר העיר בספרו בית ישראל (פ' ויחי) ששלח לי. בפסוק (מ"ח י"ד) שיכל את ידיו ובתרגום אחכמינון לידוהי. דהוא פלא איך שייך חכמה להידים. יעי' כ"ת ברש"י. והאבן עזרא כ' כאלו ידיו השכילו מה שהוא רוצה לעשות. ויבוא על נכון עפ"י מש"כ בס' קול שמחה ויחי שכל את ידיו כי מנשה הבכור כי באמת קדושת וכבוד הבכור הוא שייך אל ימין ולזה לא רצה יעקב להעמידם מחדש מנשה בשמאלו ואפרים בימינו כי לא רצה לגזול כבוד הבכור ומצד הברכה שראה ברוה"ק שאותו הקטן יגדל הוכרח לשכל את ידיו. וזה כי מנשה הבכור שלא העמידו מחדש לצד שמאלו. והבן והנני דור"ש בניו היקרים הרה"ג מ' מתתי' יחזקאל ומ' ישראל באה"ר:

והנני ש"ב ידידו באה"ר:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה