אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קנו

סימן קנה

ב"ה יום ד' תצוה י' אדר תרע"ה קארלסבאד לכ' י"נ הרב הגאון וכו' מ' ישעי' פלאמין נ"י אבד"ק רטנא ועתה כאן מפני המלחמה:

ע"ד אשר הציע לפני כ"ת קושית המפורשים בפסחים (ד' ע"א) וכ"ת זריזין מקדימין וכו' דכתיב וביום השמיני ימול וכו' אלא שזריזין מקדימין למצות שנאמר וישכם אברהם בבוקר:

והקשו למה מביא הגמ' הא דמילה כל היום. כיון דבמילה גופא מוכרח ללמוד מהא דוישכם אברהם בבוקר. א"כ קושי' הגמ' הוא בלא הא דמילה. רק דאם נימא דיש בזה זריזות מצוה כמו בהא דוישכם אברהם עכ"פ די לבדוק בצפרא. ועיין בזה בס' טעם מן ועמק הלכה (פ' וירא):

ולעד"נ בהקדם קושי' התוס' שם ד"ה שנאמר דהיכי מוכח מהאי קרא דזריזין מקדימין למצות דילמא משום דלא יצא יחידי בלילה לכך לא הקדים טפי מצפרא:

ולעד"נ עפ"י מש"כ התוס' בריש פסחים לחלק בין הא דיוצא מפתח ביתו אז איכא משום מזיקין. ובין יוצא מבית מלונו בעיר אחרת אז איכא משום פתחים. וקרא דלא תצאו איצטריך לעירו ומשום מזיקין עיי"ש. לפ"ז י"ל דנ"מ בזה אי יוצא מפתח ביתו יוכל לצאת בעמוד השחר דאז אין עוד חשש מזיקים דאז עת רצון גובר כידוע. אבל ביוצא מעיר אחרת אז רק בהנץ החמה יוצא. ולכך שפיר פירש"י ריש פסחים בהא דהבקר אור והאנשים שולחו. דהיינו אחר הנץ החמה משום דהי' בעיר אחרת והבן:

וא"כ י"ל דאברהם שיצא מפתח ביתו הי' יכול לצאת בעמוד השחר. אכן במילה דזריזין מקדימין היינו מהנץ החמה כמבואר שם. ועיין ביו"ד (סי' רס"ב). וא"כ שפיר מקדים הגמרא מהא דזריזין מקדימין. דאי מהא דוישכם נוכל באמת לפרש דהיינו מעמוד השחר. ולא הי' שום קושי' דנבדוק מצפרא. דנוכל לומר כקושי' התוס' דלא יצא יחידי בלילה ולכך לא הזדרז קודם. אבל כיון דמביא מהא דמילה א"כ ע"כ מהנץ החמה.

א"כ מזה ראי' דאין מקדימין יותר. דאל"כ הי' לו לא"א לצאת מעמוד השחר. דגם מעה"ש ליכא חשש מזיקין ביוצא מביתו. א"ו דאין חיוב זריזות יותר מהנץ החמה. ועיין בפתיחה לס' עמק הלכה:

אגב אכתוב לו מה שאמרתי בפסחים שם בגמ' והשתא דקי"ל דכ"ע אור אורתא וכו' נבדוק בצפרא וכו' דכתיב וישכם אברהם בבוקר וכו' מדקדקים העולם דהאיך תלי' קושיא זו במה דכ"ע סברי אור אורתא דהא אפילו אם רק חד מ"ד סובר דאור אורתא אזי יקשה כן לאותו מ"ד. ונלענ"ד ליישב דהנה בתוס' ד"ה שנא' וישכם אברהם הקשו והיכי מוכח מהאי קרא דזריזין מקדימין למצות ואין מקדימין טפי מצפרא והא בפ' גיד הנשה יליף ר' אבוה מהאי קרא דת"ח לא יצא יחידי בלילה ותירצו דהכא מוכח מקרא דעקידה דלא היה נמנע אברהם מלצאת יחידי בלילה דשלוחי מצוה אינן נזוקין וכו' והתם מוכח מוישכם אברהם בבקר דכתיב גבי סדום דלא היה מצוה ויחידי היה וכו' עיי"ש והקשה המהרש"א ז"ל וז"ל דכתיב גבי סדום דלא היה מצוה וכו' דליכא למימר דלא השכים יותר משום דלאו מצוה היה לו וכו' דא"כ מאי אשמועינן קרא דוישכם דסדום אלא ע"כ אשמיעינן דבסדום דמאליו הלך ודאי היה אברהם השכים יותר אי לאו דהיה יחידי וכו' עיי"ש:

והנה בפני יהושע כ' וז"ל אלא דיש לי לדקדק כקושית מהרש"א ז"ל דהאיך ילפינן מקרא דסדום דת"ח אל יצא יחידי בלילה שמא לא היה צריך לילך בלילה כאן דלא היה מצוה ומה שתירץ מהרש"א ז"ל דמיתורא דקרא קא דריש קשיא לי דקרא בלא"ה איצטריך לכדדרשינן בפ' תפלת השחר (דף כ"ו ע"ב) דאברהם תיקן תפלת שחרית ומייתי מהאי קרא גופא מוישכם דסדום וכו'. ויש ליישב בדוחק דהא דיליף דת"ח אל יצא מוישכם דסדום לא ס"ל כהאי תנא דפ' תפלת השחר דתפלות אבות תקנום אלא כאידך ברייתא דכנגד תמידין תקנום וכו' עיי"ש. ונקדים עוד מש"כ בס' אור חדש בשמעתין ליישב קושית העולם הנ"ל דלמה, מקשה דווקא משום דקיי"ל דלכ"ע אור אורתא הוא ולמה לא פריך בלא זה ולמ"ד אור אורתא הוא ותי' דבל"ז לק"מ ונבדוק בצפרא די"ל כדדריש ר' מנא בירושלמי מקרא דושמרתם שיהיה הלילה משומר מן החמץ עיי"ש משא"כ כיון דקיי"ל לכ"ע אור אורתא קשה לר"ש בר יצחק דלא דריש דרשה דושמרתם עיי"ש בירושלמי קשה לדידיה נבדוק מצפרא עכ"ל: ועפ"י דרכו י"ל לפי מה שהקדמתי קושית התוס' ותירוצם וע"ז קשה קושית המהרש"א וצריך לומר כתירוץ הפ"י דקאי למאן דסובר תפלות כנגד תמידין תקנום, וא"כ מוכרח הגמ' לומר השתא דקיי"ל לכ"ע אור אורתא הוא דבל"ז לא היה שום פירכא דאין מקדימין טפי מצפרא דהי' קשה שוב קושית תוס' דצריך קרא דוישכם אברהם בבוקר להא דת"ח אל יצא יחידי בלילה ואי כתירוצם מקרא דסדום קשה קושית המהרש"א דשם לא היה מצוה כלל ואי משום דמיותר הא בלא"ה צריך קרא להא דתפלות אבות תקנום. וא"כ י"ל דמאן דסובר אור אורתא הוא סובר כמ"ד דתפלות אבות תקנום אבל השתא דקאמר דכ"ע סברי אור אורתא א"כ קשה אליבא דתנא דסובר תפלות כנגד תמידין תקנום מ"כ הקרא דוישכם דסדום מיותר ושפיר ילפינן מהא דסדום דת"ח אל יצא יחידי בלילה. ומהא דעקידה ילפינן דאין מקדימין טפי מצפרא וא"כ פריך שפיר ועיין מש"כ זקיני הגה"ק מו"ה צבי יהושע הלוי איש הורוויץ זצ"ל אבד"ק טרייביטש בס' סמיכת משה (סוכה דל"ח) והבן:

דברי ידידו:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה