שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן קנב
בשם ה' א' ויקהל תרס"ג פלונסק. לכ' ידידי החו"ב מ' אברהם נ"י קיהן כק' לאדז. מכתבו השגתי ואשר הקשה בגמ' מגילה (ד"ב ע"ב) ולא יעבור כתיב דלמא הכונה שלא יקדים כהא דעובר לעשייתן דלישנא דאקדומי היא., כהא דלקמן (דכ"א) ובפסחים (ד"ז ע"ב) מקרא ויעבר את הכושי. והוא עבר לפניהם. ויעבר מלכם וכו' עכ"ד:
ידע כ' דכבר הק' כן בס' ברוך מבנים אשר (פ' ויק"פ). וכן הק' בס' גל נעול לריב"א. ומביא שיש מתרצין דאין לפרש דקודם לא כיון דכבר אמרו י"ג זמן קהלה לכל הוא א"כ חזינן דמותר להקדים. אכן זה ליתא דאי נימא הקרא דולא יעבור קאי שלא להקדים א"כ באמת לא רמא הסברא די"ג זמן קהלה לכל הוא:
ולעד"נ עפ"י קושית השו"ת תשב"ץ ח"ב (ס' רע"ז) דאם הדין דמברכין עובר לעשייתן א"כ למה אמרו עובר לעשייתן ולא אמרו קודם לעשייתן ותי' התשב"ץ דלשון קודם הי' משמע קודם הרבה אבל לשון עובר משמע קדימה בסמוך. וכ"כ בס' אבודרהם שער השלישי בכללי ברכות וכ"כ בס' עין זוכר (מע' אות י"ז) בשם המאירי מגילה ובשם הרמ"ע בס' אלפסי זוטא. ומונח תח"י כתי"ק מהגה"צ ר"צ הירש אבד"ק סלאווטיטש זצ"ל וראיתי שתירץ כיון דקי"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה. וחישב לעשות מצוה מעלה עליו הכ' כאילו עשאה והוי הברכה כאלו היתה אחר המצוה. וכן כאלו הי' קודם. ולכן נקט לשון עובר דמשמע אחריו ומשמע קודם דתרווייהו איתנייהו עכ"ל בחי' פסחים. ועי' בס' דעת קדושים (דל"ו) מבעל תורת יקותיאל ובשו"ת שאגת אריה (סי' כ"ו) תי' דלשון עובר בא להורות דבדיעבד יכול לברך אח"כ כדעת הג"א פ"ק דחולין. ודלא כהרמב"ם ז"ל. ועי' ש"ך יו"ד (סי' י"ט). עכ"פ חזינן דכולם חשבו למצוא כונות במה דנקטו לשון עובר דמוטב יותר לשון קודם. א"כ כאן אי הי' הכוונה שלא להקדים הי' לו לכתוב ולא יקדים והבן. ועי' מגילה (ד"ה ע"א) באלו אמרו מקדימין וכו' ע"ש. ועי' במאסף מעה"ק ירושלים שנה ב' סי' רי"ב מה שנדפס בשמי ע"י תלמידי מ' אברהם דוב הכהן ועי' לעיל סי' קל"ד בזה ולעיל סי' קנ"א: