אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן קמה

סימן קמד

בשם ד' ובצורתו ית"ש ה' דעשי"ת תרפ"ט ווארשא. תפארת גדולה. ועטרת ישועה. ברכות רבבות. מרוכב בערבות. לכבוד אצילי ב"י אלופים וקצינים. רוזנים ושועים. פרנסים ומנהיגים ראשים וטובים. בקהלה בעירנו המעטירה ווארשא. ד' עליהם יחי' בגח"ט:

על דבר שאלתכם אשר פניתם אלי אם מותר להקים מצבה שנכתבה בלשון או"ה. וגם הזמן מיתתו של הנפטר למספר ולמנין הנוצרים בלי שום תיבה ואות בלשון עברית. כי כן רצון היורשים שלא יראה ולא ימצא על המצבה שום אות עברית:

הנה כבר נשאל בזה הגאון בעל שו"ת מהר"ם אש זצ"ל ותשובתו לו נדפסה באריכות לאיסור בספרו אמרי יושר. (דף פ"ח ע"ב). וכן הובא בזה תשובה לאיסור בשו"ת מהר"ם שיק (חיו"ד סי' קע"א). והוא מוסיף לומר שגם אם כבר העמידו מצבה כזו אין רשאין להניחה. רק החיוב להשליך את המצבה החוצה. ונותנים שם הרבה טעמים ויסודות לאיסור. אם מפני כי ביה"ק הוא חצר השותפים. וגם כי מת קונה מקומו. ומחויבים הגבאים דח"ק להשגיח על זה שלא יעשו שלא כהוגן. ומחויבים הם לתקן ולהוציא אבן מצבה כזו חוצה. שהוא כנגד שאר המתים השוכנים בביה"ק הזה:

ומפורש בקרא דיעקב אבינו עה"ש הוא שהעמיד מצבה על קבר רחל אמנו עה"ש שנא' בפ' וישלח (ל"ה כ') ויצב יעקב מצבה וגו' עד היום הזה ואבותינו היו מדברים בלה"ק. ולזה נקרא מצבה דהיינו לקיים בנו האמונה וכו' וכו' שיעמדו, ויקימו לתה"מ וכו' ולכך המנהג אצל ב"י לכתוב על המצבה תהא נפשו צרורה בצה"ח. ויש מקצרים וכותבים תנצב"ה. שמרמז על עולם התחי' וחיי עולם כנא' (דניאל י"ב) ורבים מישני אדמת עפר יקיצו אלה לחיי עולם וגו'. אבל הכותבים בשאר לשונות שאין כותבים תנצב"ה הם מהכת אשר דניאל אומר שם עליהם. ואלה לחרפת ולדיראון עולם והם מבזים את המת ומרמזין זאת במצבה הזאת שהיא בלשון נכר וכו'. וא"כ הקרובים ושאר ב"י שאנו מצווים שלא לבזות המת עלינו החוב לסלק מצבה כזו שלא להוציא שם לעז עלי'. וגם על הקרובים הנקברים בשכונתו אנו מחויבים לכבדם. ובלא"ה אין אנו רשאין לשנות בתכריכין ושאר דברים הנוהגין וכו' וה"נ לענין המצבה. והאריך שם בד"ק לבאר הדברים:

ואח"כ הוא כותב:

והנה כל זה כתבתי על גוף הדבר מה ששינו לשון המצבה ללשון לאומים.

אבל מה שעשו עוד שכתבו מספר השנה לספירת הנוצרים. זה עבירה גדולה כפולה ומכופלת. וזה איסור דאורייתא בתוה"ק פ' משפטים (כ"ג י"ג) ושם אלקים אחרים לא תזכירו וכו' וכו'. וא"כ בני אדם ההולכים על הקברות וקוראין מה שכתוב שם א"כ המצבה ההיא גורמת לכמה עבירות וכו' ודאי ראוי' לזרקה משם ע"ש. ואין כאן המקום להעתיק כל האריכות מדבריו הנחמדים וכל האיסורים המסתעפים ממצבה כזו. ושוב שנית יש תשובה בענין כזה מהגה"ק הנ"ל בשו"ת מהר"ם שיק (חחו"מ סי' נ"ו) בא' שהעמיד לנפטר מצבה והכתב והלשון שחקקו הוא אונגריש. והובא באריכות בס' משמרת שלום ח"ב בה' שמחות (סי' מ' אות פ"ד):

שוב ראיתי בזה בשו"ת פרי השדה ח"א (סי' ג'). ובשו"ת שערי צדק (סי' קצ"ט) שהאריכו בזה לאיסור עפ"י יסודות דתוה"ק וטעמים הרבה ואכ"מ להביא כל דבריהם המאירים באריכות. ועי' שו"ת ח"ס (ח"ו סי' פ"ט). סוף דבר הכל נשמע אשר כל גאוני' וקדושי' שנשאלו בזה השיבו לאיסור. ונודע הנוסח המקובל אצלינו תנצב"ה ע"ד הנא' (שמואל א' כ"ח כ"ט). ויש שכותבים בגן עדן תהי' מנוחתו. או בצל שדי יתלונן. רוח ד' תנחנו.

צדיק באמונתו יחיה. ותנוח ותעמוד לגורלך לקץ הימין (סוף דניאל). ועי' בשו"ת ח"ס ח"ו (סי' ח') אודות שם קודש על מצבה לומד מנוסח המצבה של רבינו אלפסי ז"ל שנדפס סוף סדר נזיקין. ובשפות לאומים אין כל זאת. ועי' בקונטריסי הר הבית (דמ"ט) בראש ספרי פנות הבית. ובהסכמתי לס' בית החיים מקיעלץ הארכתי בענין מנהג ישראל תורה להעמיד מצבות מלקוטי מהרי"ל (דפ"ו) אף דאיתא בירושלמי (שקלים פ"ב ה"ז) ובבר"ר (פפ"ב) אין עושין נפשות לצדיקים וכו' וכבר נפתחו שערי התירוצים בס' נח"ק וישלח ובשו"ת כ"ס (חיו"ד סי' קע"ח). ובס' זכרון יהודא ובס' ליקוטי בית אפרים (דרוש ט"ו). ובס' דברי שאול וישלח. ובס' עקרי הד"ט (סי' ל"ה סעי' י"ט) בשם ס' ברית עולם סי' תשל"ח בשם האר"י ז"ל בשער המצוה (פ' ויחי). וזה דעת ר' נתן בירושלמי (שקלים פ"ב הל"ח) מותר המת יבנה לו נפש על קברו ע"ש במפורשים. ועי' בס' חסידים (סי' תשל"ח) ובפי' הרחיד"א שמביא דברי העקרי הד"ט הנ"ל. ומסיים שם והא דרשב"ג בירושלמי הנ"ל אין עושין נפשות לצדיקים שבדבריהם (פי' מעשיהם. וכדפי' בשו"ת הריב"ש סי' תכ"א) וכו' היינו הנפשות שהי' עושין מתואר ומסומן וכו' אבל אבן כל שהוא מודה שהוא צריך. כמוש"כ רבינו האר"י ז"ל ע"ש. ועי' עירובין (פ"ה מ"א) וברע"ב שם. ומדובר בזה גם בס' אבני בית היוצר ועי' בשדי חמד ה' אבילות וטעמי המנהגים ואכמ"ל בזה:

ושוב ראיתי שאלה זו בשו"ת דודאי השדה (סי' י"ט). ובשו"ת יד יצחק ח"ג (סי' רע"א) ובצפנת פענח (אות קט"ו) וכולם מרעישים באיסור:

ומפני טרדות הימים נוראים וקדושים הנני מקצר ואומר ואביע לכבודכם ברכתי לשנה החדשה. והיו ימיכם לאין מספר. ואשרכם וטובכם לא ימד ולא יספר. כנפשכם הטובה ונפש הכותב בלונ"ח וכבוד רב:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה