שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן קמד
בשם ה' יום ג' בהעלותך תרס"ד פלונסק. לכבוד י"נ המופלג וכו' מ' אהרן דוד נ"י טיקאצינסקי בק' ראדזין בעהמח"ס יד אהרן על האקדמות: קונטריסיו האירו מול פני וכו' וע"ד פיוט יציב פתגם אשר יש מיחסים אותו לר' יעקב ב"ר מאיר הלוי. הוא ר"ת מאורליינש. ושמו חתום בראשי החרוזות והרוו"ה הוכיח דאינו כן דהא ר"ת לא הי' לוי כדמוכח מש"ע יו"ד סי' ת' שהיה עולה בתורה שלישי ע"ש וכ' מייחס לר' יעקב ממרוי"ש הנזכר בשה"ג אות י' ד"ה ר' עקב החסיד בע"ס שו"ת מן השמים ששמו הי' רבינו יעקב הלוי והי' בשנת תתקס"ג. ועי' מש"כ הטו"ז או"ח (סי' תצ"ד) בדבר פיוט יציב פתגם:
וכ' כ' בחרוז יהונתן גבר ענוותן דבזה תמהו כולם דמה שייכות יהונתן בזה. ומביא כמה פירושים ובהם דקאי על יהונתן בן עוזיאל המתרגם הפטורת וכגמ' מגילה ד"ג. וכן ראיתי בפי' קול זמרה בס' זאת נחמתי על מגילת רות ע"ש. ויש מפורשי' דקאי על משרע"ה. וראיתי באיזהו מחזור שלא לומר החרוז יהונתן וכו' ע"ש טעמו ואיני מבין הכוונה:
ולעד"נ דקאי על יהונתן בן שאול שהי' עניו. והתרחק ממלוכה נגד דהמע"ה. וקאי על מה דקדום שבעל הפיוט חושב יטיפון נעוהי חמרין וכו' חזי ערך וכו' ככל הנאמר על יהודה ידך בעורף אויביך. כבס ביין לבושו וכו' וסיים על מלכות בי"ד אשר יהונתן עזב בעבורו המלוכה. וזאת נאמר ביום שני דשבועות יום הולדתו של דהע"ה ויום פטירתו:
שוב ראיתי בשו"ת לבושי מכלול (סי' ג') שמפרש דמיוסד עפ"י הירושלמי (פ' א"ע) א"ר יונותן ענתינוותא ברית כרותה ויגע בתלמידו בצנעה לא במהרה הוא חוטא ואת צנועים חכמה. אם דבירושלמי הנוסח ר' יוחנן עי' סהד"ר גרס ר' יונתן. ולזה שיבח הפיוט בסוף דבריו שצניעות היא העיקר ע"ש. ולענ"ד כמו שכתבתי:
והנני ידידו: