שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן קכח
ב"ה יום א' שלח תרנ"ט פלונסק לכבוד ש"ב החו"ב וכו' מ' יעקב הלוי איש הורוויץ נ"י בק' שברשין. א) אשר הציע לפני קושי' הגאון ר' ישעי' פיק ז"ל בברכות (דכ"ח ע"א) בהא דאיתא שם גמירי מעלין בקודש ולא מורידין והק' הא מעלין בקודש וכו' ילפינן מקרא (במנחות דצ"ט) ומה זה לשון גמירי. ועי' רש"י שבת (דכ"א.) מקרא ילפינן במנחות ובמהרש"א שם. ועי' בשמי בס' תל תלפיות בשנת תרנ"ז סי' למ"ד בענין זה ובס' אור תורה שנה ג' ח"א וח"ב ועי' בס' תקון משה לחנוכה דקנ"ד ולעיל סי' ג' בישוב קושי' הט"א ותירוצך הוא פרפרת נאה אבל אינו האמת וחזון למועד אי"ה: ב) ואשר הק' בפסחים בסוגי' דהמל"א הא גם ח"ש אסור מה"ת הנני להעתיק לו סנסן א' בחידושי בסוגי' זו. פסחים (דמ"ג ע"ב) אר"א אר"י כל איסורין שבתורה וכו' וזעירי אמר אף שאור בל תקטירו וכו' ולאפוקי מדאביי דאמר יש הקטרה וכו' הנה מקשים האחרונים הלא אף אי הוי קאמר חמץ בפסח הוי מצי למימר לאפוקי מדאביי מדבעינן צירוף ש"מ דאין הקטרה לפחות מכזית וברש"י שם ואינם מעורבין יחד וכל אחד ניכר ומקשים דלמה פירש רש"י דוקא שהי' ניכר. ועיי"ש בתוס' וגם בהא דחמץ פירש רש"י בעצמו שהי' מעורב. ולעד"נ לתרץ הכל בהקדם קושית האחרונים למה לי צירוף הא חצי שיעור אסור מה"ת. עיין באור חדש פסחים. אכן יש לומר דהנה בתוס' ע"ז (דס"ח) ובמעילה (די"ח) ובנזיר (דל"ח) מקשים לר"ש דסובר כ"ש למלקות למה לי משרת להיתר מצטרף לאיסור ותי' דכי אית לי' דוקא בבעין אבל ע"י תערובות לא וא"כ מוכרח רש"י לומר שכל אחד ניכר דאי ע"י תערובות לא הי' יוכל לומר לאפוקי מדאביי דהא יש לומר דע"י תערובות גם אביי מודה דבעינן צירוף. והנה הא דלא אסור מצד חצי שיעור יש לומר בשאור עפ"י סברת המהר"ל בן חביב ובמשל"מ (פ"א ה"ז מחמץ ומצה) בטעם הרמב"ם שכ' מהא דלא יאכל על חצי שיעור אף דיש הכ' כל חלב משום דמחלב אין ללמוד על הא דהי' לו שעת הכושר לכן צריך לימוד מיוחד מלא יאכל וא"כ י"ל דשאור דהי' לו שעת הכושר א"כ ח"ש אין אסור בלי צירוף. והנה בחמץ לא נוכל לתרץ כן דשם יש הלימוד מלא יאכל. אכן שם יש לתרץ עפ"י סברת הר"ש (פ"ב מ"ג דטבול יום) דהא דחצי שיעור אסור מה"ת הוי דוקא בבעין ולא ע"י תערובות וא"כ הכל ניחא דבחמץ פי' רש"י ע"י תערובות ליישב קושית האור חדש דלכך בעינן צירוף ולא משום חצי שיעור כסברת הר"ש בטבול יום וא"כ באמת מחמץ אין לדייק לאפוקי מדאביי דהא יש לומר דבתערובות גם אביי מודה אבל בשאור יש באמת לתרץ תי' אחר על קושית האור חדש כנ"ל משום דהי' לו שעת הכושר וא"כ יש לאוקמי שהי' ניכר כל אחד לעצמו וא"כ שפיר יש לומר לאפוקי מדאביי ודו"ק. שוב ראיתי בשו"ת רמ"ץ מיו"ד (סי' מ"ו מ"ז). שוב ראיתי בס' מאה שערים שער ט"ז:
והנני ש"ב דור"ש: