שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן עב
צוואת זקיני הרה"ג צדיק נשגב. גביר וטפסר. נדיב. רב פעלים. חמדת ישרון וכו'. כש"ת מוחר"ר שמואל אליהו שווערדשארף זצ"ל מק' בילגורייא. ב"ה. ויהי ביום ברוא ד' אלקים אדם עפר מן האדמה ויפח באפיו נשמת חיים. ויהי האדם לנפש חיה. בתכונת מזגו וטבעו שיחיה ולא ימות לעולם. וישימהו בגן עדן לשמור מצותיו וחקותיו. ויפר האדם את תפקידי השם:
ויגזור אומר שימות האדם ובל יחיה לעולם. וכן צאצאיו וגזעו הבאים אחריו כולם בני תמותה המה. אולם בדורות הראשונים האריכו ימים עלי אדמתם וראו בני שלישים ובני רבעים עד דור עשירי. אבל בכל עת ובכל זמן מדי שנים יעבורו. כן יתמעטו ימי שני חיי האדם. עד כי נהי' ימי שנותינו בהם שבעים שנה. ואם בגבורות שמונים שנה. וכעת בעוה"ר בזמנינו עוד נתמעטו ימי חיי הבלנו. ומעט המה אשר יגיעו לימי שבעים ושמונים. והיה אם שלשים שנה יחי' איש ולימי ארבעים וחמשים כי יגיע. זקנה קופצת עליו. ובין הזקנים יתחשב. כאשר שמתי זאת נגד עיני. הן גם אנכי כעת בן ארבעים שנה. המה ימי הבינה אשר יתבונן בהם האדם אחריתו להביט סוף דבר בקדמותו. וחשב עם קונהו ועם עמיתו. והיה בהעלותי על רעיוני ימים אשר עברו עלי. מששתי את כל כלי אין בהם מתום. לא מצאתי בי דבר אחד. מדה או הנהגה טובה לזכות לפני יוצרי. ולא די לפני כי גם הרעותי את מעשי. ועברתי רצון קוני. אהה! אהה! צלי. אויה לנפשי. במה אתיבב לפניו עת במשפט יביאוני. [אמר המעתיק. אם אא"ז הישר באנשים. איש צדיק ותמים בכל המעלות והמדות טובות ובעל צדקות וגמ"ח אשר אך טוב וחסד רדף כל הימים. אם הוא כ' על עצמו כן. ומה נענה אנן אבתרי'] . אולם זאת היא נחמתי. אולי יזכני השם בימים הבאים לקראתי. לתקן את אשר חטאתי. ולשוב בתשובה שלימה קודם מיתתי. או אז אמצא מרפא למחלת רוחי ונשמתי:
ומדי דברי זכור אזכור לצוות על ביתי. הקבצו ושמעו איך להתנהג אחר אריכת ימי ושנותי. וגם בדבר חלוקת עזבוני. אם ישאר מה מהוני ורכושי. אשר טפחתי ורביתי. ובעזהש"י בזה החילותי:
א) הנני מבקש מאת בני ובנותי חתני וכלותי שי' וצאצאיהם וצאצאי צאצאיהם לעולם שבל יתקוטמו ת"ו ובל יהי' ביניהם שום תחרות שנאה ורוגז. רק יהי' ביניהם שלום ושלוה אחוה וריעות. וביחוד הנני מזהירם שלא יהי' ח"ו קטטה ומריבה בין איש לאשתו. כאשר ידעתם אותי כי שלום אהלי כל ימי חלדי בהיותי עלי אדמתי. וכאשר יתעורר ח"ו איזה תחרות קנאה שנאה או מריבה ביניכם. הנני פוקד עליכם בגזירת כיבוד אב שתזכירו את שמי ואת דברי צוואתי. ולבטל תיכף הקנאה והשנאה והמריבה ושיהי' שלום ביניכם. ובזה יהי' נח לי על משכבי. ואתם תאריכו ימיכם ברב עוז ונעימים כאות נפשיכם. והתחזקתם ותהיו לאנשים. ותשמרו את משמרת ה' ללכת בדרכיו לשמור חקותיו מצותיו משפטיו ועדותיו. למען תשכילו את כל אשר תעשו ואל כל אשר תפנו שם:
ב) הנני משעבד את כל הוני ורכושי מקרקעות ומטלטלין לשלם מהם מקודם לכל מי שיגיע לו ממני אחר פטירתי בלי שום גרעון אף פ"א. ובזה נכלל גם כתובת אשתי היקרה מ' אסתר שתחיה. אם תאריכי ימים על ימותי לסלק לה כתובתה סך ארבעה מאות וחמשה רובל כסף חוץ מלבושיה וכל תכשיטיה השייך לגופה. ובפירוש הנני פוטר אותה מהשבעת הכתובה כי ידעתי את צדקתה ואמונתה כל ימי היותה עמדי. וחוץ מזה הנני נותן לה זכות לדור בביתי כל ימי חיי' ]אם לא כשתנשא לאיש אחר] ובאיזה דירה שתרצה בלי שום תשלום גמול. ובפירוש שלא למכור שום מקרקעי מעזבוני לסלק החובות הנ"ל שיגיע ממני כל עוד שיספיק המזומן והמטלטלין. ורק אם ח"ו לא יספיק המזומן והמטלטלין לסלק כל מה שיגיע ממני כמבואר בפינקס הלז. אזי הרשות למכור גם מקרקעות כמה שיחי' נצרך לסלק לכל מי שיגיע לו ממני עד פ"א כמבואר למעלה. וחוץ מזה אחרי שיהי' מסולק הכל לכל מי שיגיע ממני עד פ"א. הנני מצווה ליתן בתורת חיוב ליוצאי חלצי שישארו אחרי פטירתי בלתי נשואים אשר לא יצאתי עוד נגדם בחיי למלאות להם חוק נדוניתם. מהראוי לתת להם מעזבוני לצורך נדוניא לכל א' בשוה כמה שיספיק מעזבוני עד סך תשעה מאות רובל כסף לכל א'. וגם למלאות חוק הזה חלילה למכור שום מקרקעי כל עוד שיספיק המזומן והמטלטלין כנ"ל: ג) אם ישאר אחרי ברכה למלאות חוק הקצוב והמבואר למעלה בפינקס ב'. אזי חלוקת המותר יהי' ככה:
כל מה שיהי' נשאר אחרי במקרקעות וספרים שייך לבני הזכרים לבד. בלי שום חלק לבנות כמשפט ירושה דאורייתא. לכל אחד מהבנים חלק כחלק שוה בשוה. ומה שיהי' נשאר מטלטלין (חפצים וחובות אצל אנשים אחרים בכלל) יתחלק בין יוצאי חלצי הזכרים והנקבות ואשתי הצנועה מ' אסתר"ל תחי' באופן המבואר למטה. דהיינו כל אחד מבני הזכרים יקבל פי שנים מחלק אחת הבנות. וגם זוגתי תחי' ביכולתה לקבל חלק כאחת הבנות אם יגיע על חלקה יותר מסך ארבעה מאות וחמשה רו"כ כפי כתובתה. והברירה ביד זוגתי היקרה שתחי' אם לקבל חוץ בגדי' וכל תכשיטים השייכים לגופה במזומנים חלק כאחת הבנות כאשר יגיע על חלקה. ואז לא תקבל הסך ת"ה רובל במזומנים הכתובה שמבואר בפינקס ב'. או אם תרצה יכולה לקבל כתובתה בלי שום גרעון כמבואר בפינקס ב'. ובדרך משל.
בני הזכרים אשר חנני ה' הן המה שנים. ובנותי חמשה. על כן אם תאבה זוגתי תחי' לקבל חלק ירושה כמשפט אחת הבנות. ותמור זה שלא לקבל הסך ת"ה כתובתה במזומנים. אזי יתחלק עזבוני מהמטלטלין והמזומנים לעשרה חלקים. ויקבלו שני בני ארבעה חלקים. ובנותי עם זוגתי ששה חלקים חלק כחלק בשוה. אם תאבה זוגתי תחי' לקבל כתובתה במזומנים ת"ה רובל כנ"ל ושלא לקבל עוד חלק ירושה בין הבנות. אזי יתחלק עזבוני מהמטלטלין לתשעה חלקים. ויקבלו שני בני ארבעה חלקים וחמשה בנותי חמשה חלקים חלק כחלק בשוה. וגם הבלתי נשואים אף שיקבלו לנדן כמבואר בפינקס ב'. יקבלו חלקם ירושה כמבואר בפינקס זה:
ד) הנני מבקש מאת בני ובנותי חתני וכלותי וזוגתי היקרים שיחיו שיחלקו לעניים לפני מטתי כפי הבנתם לקיים צדק לפניו יהלך. ואח"כ כאשר תעיינו היטב בחשבון עזבוני. והי' מהנשאר במזומנים [וחובות העומדים לגוביינא בכלל] אחרי שימולא חוק הנאמר בפינקס א'. ובפינקס ב'. יפרשו חלק עשירית אל דבר טוב. ויתנהגו בזה כמבואר למטה בפינקס הבא:
ה) כנודע לכל באי שער עירי את אשר טפחתי ורביתי בבנין בית המדרש הק' דחברת וותיקין דפה בילגורייא שנת תרי"ד לפ"ק. וכאשר נודע לכם זוגתי בני ובנותי היקרים מגמתי שיהי' ד' בעזרי לקנות איזה מקרקעי שיהי' מזה הכנסה עולמית על נרות בהמ"ד הק' דחברה וותיקין הנ"ל. ע"כ אם לא אזכה ח"ו בימי חיי להוציא מחשבתי אל הפועל בדבר קניית מקרקעי על הכנסה עולמית לבהמ"ד הק' הנ"ל. אזי אבקש מיו"ח שי' שהמה יקנו ממעות מעשר המבואר לעיל בפינקס ד' חנות או בית בעד כמה שירצו ויהי' נכתב בערכאותיהם שההכנסה לעולם שייך על נרות לבהמ"ד דחברה וותיקין הנ"ל בתנאי שיהי' א' מבני או מיוצאי חלציכם לעולם ממונה לעיין על הוצאות והכנסות ממקרקעי הנ"ל שיהי' כדת וכשורה. ואם ח"ו יהי' נפסק זרעי אזי יהי' רב העיר הממונה לעיין ולהשגיח שיהי' הכנסה על נרות או עצים דבהמ"ד הקודש הנ"ל ושלא לשנות לשום דבר אחר ומהמותר ממעות מעשר המבואר בפינקס ד' אם יזכני השם שיהי' נקנה מקרקע על הכנסה עולמית לביהמ"ד דחברה וותיקין הנ"ל קודם פטירתי אזי יחלקו המעות לעניים הקרובים אלי ממשפחתי כל הקרוב קרוב וירא ד' קודם. ולמלאות דברי הפינקס ד' גם ה' הנני מרשה את בני ובנותי שיחיו שיעשו בזה כפי חוות דעתם ורצונם בלי שום נתינת קאלציע לשום איש או וולאדזע בעולם. כי הנני בטוח בישרת לבבם שימלאו את דברי ביתר שאת וביתר עוז באמונה וצדק:
ו) הנני מבקש מכל יוצאי חלצי ובפרט מבני הזכרים שיחיו שלא תשנו נוסח התפלה ממנהג אבותינו הקדושים ויתפללו עפ"י מנהג אשכנז וגם אתם תבקשו זאת מבניכם כל ימי היותם לעולם. וחוץ מזה אבקש מהם שיקבעו מקום תפלתם בבהמ"ד הקודש דחברה וותיקין ושיעיינו היטב בצרכי הבהמ"ד עצהיו"ט ובפרט בשנה הראשונה אחר פטירתי ליתן מעזבוני או ממעות מעשר נרות של שעוה שיהיו דולקים לפני העמוד בשעת תפילת שחרית וערבית וגם אח"כ אם יספיק לזה הפינדיש ממקרקע שיהי' נקנה על הכנסה לבהמ"ד הק' הנ"ל לעולם ויהי' נעשה נרות של שעוה להדליק לפני העמוד בשעת התפלה: ז) למען יעמוד דברי צוואתי ימים רבים. הנני מבקש מאת בני ובנותי שי' שישתדלו להדפיס כל דברי אלה ויהי' ביד כל א' מבני ובנותי כמה דפין ויהי' זאת להם ולבניהם אחריהם. עדי בשחק כי לא להתגאות או להתפאר ח"ו כוונתי בזה. רק למען יתקיימו דברי הראשונים והאחרונים הנאמרים פה. ע"כ מהראוי להעלות צל מכבש הדפוס כל דברי צוואתי עד סוף פינקס וא"ו למען ידעו בני ויוצ"ח איך להתנהג. כי יתקבלו דברים הנדפסים יותר מדברים הנכתבים:
ובזה אסיים דברי. הנני מוחל במחילה גמורה לכל איש אשר חטא או שיחטא נגדי מיום היותי עד יום מותי. הן בדיבור או במעשה. והנני מפיל תחינתי מאת יו"ח שי' שישתדלו אצל בד"צ של שלשה או עשרה אנשים יראי השם שיסכימו להכריז בשמם שלשה פעמים לפני מטתי. וגם אח"כ שלשה פעמים בכל מקום שמתפללים שם פה עירנו בלשון ממובן לכל איש. איך שאני מבקש מכל איש מחילה על כל מה שחטאתי נגדו מיום היותי עד יום פטירתי ע"כ מהראוי שימלאו מבוקשי. והש"י יתנני לחן ולחסד בעיני כל איש שיסכימו על זה:
ואני תפלה לאל חי שיאריך ימי אבי ואמי. וגם ימי ושנותי ונזכה כולנו יחד לראות בשמחת בני ובנותי ושנהי' כולנו מעובדי השם בלב תמים ולא יבושו בי ואל אבוש בהם לעולמים:
דברי הכותב ומחכה עוד לאריכת ימים [יום אשר בשנת תקע"ז בעיר לובלין בו נולדתי] פה בילגורייא יום ג' ער"ח מרחשוון שנת תרטו"ב דמ"ק. ואלה דברי הברית לפ"ק. שמואל אלי' שווערדשארף בהרב החריף מו"ה אליעזר נ"י בעזהש"י בחודש מרחשוון תרמ"א כפר יעזרניא. ברכה ושלום. לכבוד גיסי וב"ד האברך הרה"ג נגיד וטוב לב מו"ה משה יעקב נ"י ש"ש בק' קאלאמעא: אחדשה"ט הגיעני שאלתך בנידן הנאמר לנו בצוואת זקינינו הרב הגדול צדיק נשגב הגביר הקצין כ"ש מוהר"ר שמואל אליהו ז"ל ש"ש מבילגורייא באות ו' בזה"ל:
הנני מבקש מכל יוצאי חלצי ובפרט מבני הזכרים שי' שלא ישנו נוסח התפלה ממנהג אבותינו הקדושים ויתפללו עפ"י מנהג אשכנז וגם המה יבקשו זאת מבניהם כל ימי היותם לעולם עכ"ל. ושאלת אם מחייבים הבנים לשמוע בזה מצד צוואת אביהם וגם אם מי שהתפלל בנוסח אחד אשכנז או ספרד אם יוכל לשנות להתפלל בנוסח אחר עכת"ד:
הנה לכאורה נראה דמחויבים הבנים לשמוע בזה לצוואת אביהם מצד כיבוד אב דאמרינן (קידושין דל"א ע"ב) מכבדו בחייו מכבדו במותו ועיין בזוה"ק בחקותי (דקט"ז ע"ב) אע"ג דמית אתחייב ביקרי' יתיר דכ' כבד את אביך. ואם כי אמרינן (כתובות דק"ג) דאינו מחויב בכבוד אשת אביו רק בחיי אביו אבל לאחר מיתת אביו לא. וראיתי בהשגות הרמב"ן (בס' המצות שורש ב') דאף בכבוד אחיו הגדול אינו מחויב אחר מיתת אביו אף דהוא בעצמו כ' שם דהוא מדין כיבוד שגנאי להם שיתבזו לתולדותם והם מצטערים בזה הרבה ומנהג כל אנשים לייסר בניהם לנהוג כבוד בגדוליהם עיי"ש ובשו"ת כנסת יחזקאל (סי' כ"ה). אכן ראיתי בשו"ת רע"א (סי' ס"ח) שעמד בזה ומחלק בין כבוד וגדולה בעצמותו כמו לומר אבא מארי דבזה מגבי' כבוד אביו זאת שייך גם אחר מיתת אביו עיי"ש. וא"כ גם בנידן דידן דכבוד לאב שבניו יעשו ויתפללו כדרכו ומנהגו ורצונו של אדם הוא כבודו א"כ בוודאי מחויבים גם לאחר מיתת אביהם בכבוד זה. ובאמת עיין בברכ"י יו"ד (סי' ר"ם סעי' י"ז) שמביא דעת כל הראשונים דמחויב בכבוד אחיו הגדול גם לאחר מיתת אביו דלא כהרמב"ן. וראיתי למרחיד"א (בס' עין זוכר מ"כ) שמביא בשם ר"א לפרש הגמ' דכתובות שם באופן אחר דבאמת מחויב בכבוד אשת אביו לאחר מיתת אביו עיי"ש ועיין כתובות (דצ"א) ובתוס' כתובות (דפ"ו) ועיין בשו"ת חות יאיר (סי' רי"ד) דמחויב לקיים צוואת אביו ואמו משום כיבוד:
אך י"ל דאין הבנים מחויבים לקיים בזה משום כיבוד למאי שנשאל בשו"ת מהרי"ק (שורש קס"ו) אם יש כח ביד האב למחות ביד בנו לישא אשה אשר יחפוץ בה הבן והשיב דאין בכוחו למחות משום כיבוד. חדא דאפי' לענין ממון אודי לי' רבנן לרבי ירמי' כמ"ד משל האב. וכן פסקו כל הפוסקים כש"כ הכא שהוא בדבר השייך בצערא דגופא להניח אשה אשר חפץ בה וכו'. ועוד דעד כאן לא מיפלגו אם משל האב אם משל הבן אלא בדבר דשייך האב בגווה פרנסת האב שצורך גוף האב וקיומו אבל במילתא דלא שייך בגווה פשיטא דאין כח האב למחות בהו לא משום כיבוד ולא משום מורא עיי"ש. ובהג"ה בש"ע (יו"ד סי' ר"ס) וא"כ גם בנ"ד אין הבן מחויב משום כיבוד או משום שהוא דבר השייך בצערא דגופא שלא יתפלל בנוסח אשר יאות בעיניו או משום דאין זה צורך האב וקיומו ואין האב שייך בגווה. וכן חי' בשו"ת זקיני מהר"ם לובלין (סי' קל"ו) עיי"ש ועיין בשו"ת זקיני גבעת פנחס סי' ג':
עוד י"ל דאין בזה משום כיבוד למה דאיתא בשו"ת תרומת הדשן (סי' מ') בתלמיד שרוצה לילך ללמוד לפני רב במק"א ששם יראה סימן ברכה בלימודו ואביו מוחה בו אינו מחויב לשמוע בזה לאביו ואף שיש לו רב במקומו עיי"ש ובש"ע (יו"ד סי' ר"ם) ובפ"ת מביא שם בשם ח"ד דה"ה אפי' ספק לו שמא יראה סימן ברכה מותר. ועיין בשו"ת מהרשד"ם (חאו"ח סי' ל"ו) שמביא דברי התה"ד לענין שיוכל לילך להתפלל בקהלה אחרת נגד רצון אביו עיי"ש. והוא דאין כיבוד נגד כבוד הקב"ה וכל שכוונת הבן שנוסח אחר או התפלה בקהלה אחרת יוטב לו יותר שיעלה לנ"ר ולרצון לפני אבינו שבשמים א"כ בוודאי דאין ביד האב למחות משום כיבוד. ועיין בשו"ת שבות יעקב (ח"א סי' קס"ח) שכ' לענין מצוה לקיים דברי המת וז"ל:
אכן אחר העיון נראה דלא אמרינן מצוה לקיים ד"ה אלא דווקא בנכסיו וירושתו אבל בשאר מילי לא וכו' אפי' בצוואת אביו או אמו עד שהוצרך בש"ס לומר מכבדו במותו כיצד הי' אומר דבר שמועה מפיו אומר כך אמר אבא מארי וכו' ולא קאמר דחייב לקיים צוואתו ומקרא מסייענו קצת ויצוו אל יוסף לאמר אביך צוה לפני מותו לאמור וכו' אנא שא נא פשע אחיך וכו' ויאמר אליהם יוסף אל תראו וכו' משמע דהוא אינו מחויב לקיים צוואת אביו עד שהוצרך יעקב לבקש כ"כ אנא שא נא וגם יוסף הוצרך להבטיחם וכו' וכן יעקב הוצרך להשביע את יוסף ונשאתני ממצרים משמע דבצוואה לחוד אינו מחויב לקיים מצותו עד שהוצרך להשביע על כך וכו' עיי"ש:
אכן יש לעיין אם בלא צוואת אב אם מותרים לשנות מנוסח לנוסח ולכאורה נראה דאין לשנות ממנהג אבותיו דאיתא (פסחים ד"נ ע"ב) בני ביישן נהוג דלא הוי אזלין מצור לצידן במעלי שבתא אתו בנייהו קמי' דר' יוחנן אמרו לי' אבהתין אפשר להו אנן לא אפשר לן אמר להו כבר קיבלו אבותיכם עליהן שנאמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אמך עיי"ש. ואיתא במדרש רבה (ויגש פצ"ד) אל תשנו ממנהג אבותיכם. ועיין בילקוט (משלי כ"ב) אל תסג גבול עולם אמר רשב"י אם ראית מנהג שעשו אבותינו אל תשנה אותו וכו' עיי"ש. ומבואר בש"ע יו"ד (סי' רי"ד סעי' ב') דמנהגי האבות חלה עליהם ועל זרעם והוא משו"ת הריב"ש (סי' שצ"ט) ואף לדברי שו"ת זכרון יוסף (חיו"ד סי' י"ד) אינו ת"י ומביאו הפ"ת שם דאין הבן מחויב להתנהג בהנהגות אביו זולת מה שמתנהג גם הבן מאז הגדיל ללכת בדרכיהם (ועיין בשו"ת חו"י סי' קכ"ו). עכ"פ הבנים הזכרים דמנהגם להתפלל בנוסח אשכנז אסור להם לשנות מנהג אבותם כנ"ל. ועיין בשל"ה הק' בח' תושב"כ (בתוכחת מוסר פ' במדבר) וז"ל:
איש על דגלו באותות לבית אבותם האר"י ז"ל הי' אומר כמו שיש ד' דגלים כך יש ד' כתות בישראל חלוקים באיזה מנהגים ספרד אשכנז קטלונייא אטלייא וכל א' ישאר בדגלו לנהוג מנהגו ואלו ואלו דברי אלקים חיים עכ"ל:
אכן ראיתי בשו"ת מהרשד"ם (חאו"ח סי' ל"ה) שצידד שם ג"כ דבמנהגי תפלה שייך משום אל תטוש וחזר וכ' דבכה"ג דתפלות לא שייך זה דלא שייך משום אל תטוש רק בדבר שיש משום נדנוד איסור כאותם ששנינו בבני ביישן שנהגו דלא הוי אזלי מצור לצידן במעלי שבתא ופירש"י שם והם מחמירים ע"ע שלא להבטל מצרכי שבת אבל בכה"ג דתפלות דליכא צד איסור והרחקת עבירה כלל בהא לא שייך משום אל תטוש וכו' ולא די שאין לגנות לאותם העוזבים סדר שארי מנהגי תפלות ותופסין סדר תפלת ספרד אלא יש לשבח אותם כי מי יודע אולי הקדמונים אם היו רואין סדר ספרד. היו עושין כן עכ"ל:
אך לכאורה אנו רואין דגם בדבר שאין בו הרחקת איסור שייך ג"כ אל תשנה וכו' דאיתא בהגהות מיימוני (בסדר תפלות השנה בהרמב"ם סק"ה) וז"ל בירושלמי שלח להו וכו' אע"פ ששלחנו לכם סדר המועדות בתפלות אל תשנו מנהג אבותיכם נוחי נפש עכ"ל. הרי דגם לענין מנהגי תפלות אין לשנות ומביאו להירושלמי לענין זה גם במג"א סי' ס"ח ועיין בהרא"ש (תענית פ"ק ס"כ) ועיין בשו"ת מהרי"א סי' ל"ח:
והנה על הרשד"ם לא יקשה דבאמת הירושלמי הוא (פ"ג דעירובין ה"ט) ולפנינו אין הגרסא דלענין תפלות שלחו להו. דאיתא בזה"ל ר' ייסא מישלח וכו' אע"פ שכתבו לכם סדרי מועדות אל תשנו מנהג אבותיכם עכ"ל הירושלמי. ובקרבן עדה שם פי' ב' פירושים. א' דלענין תפלות שלחו להו ופי' אחר דלענין מועדות שלחו להו עיי"ש., וא"כ יש לומר דהמהרשד"ם פי' דלענין מועדות נאמר שבל ישנו כדאיתא בביצה (ד"ד ע"ב) שלחו מתם דאין לשנות מסדרי המועדות ממנהג אבותינו. אבל לפי גרסת ההגמ"י והמג"א מבואר דגם לענין תפלות שייך אל תטוש:
וכ"כ המג"א שם בשם האר"י זי"ע והוא בפע"ח שער התפלה פ"א וזלה"ק: אמנם המנהגים שנהגו בשרשי התפלות אין לשנות ממנהג מקומו כי י"ב שערים בשמים נגד י"ב שבטים וכל שבט יש לו שער ומנהג לבד מה שנזכר בגמ' שוה לכל וכ"כ בס' חסידים סי' רנ"ו עיי"ש. ועיין פי' נאה בס' ייטב לב (פ' שופטים) בפי' שופטים וכו' תתן לך בכל שעריך וכו' לשבטיך עיי"ש. ובפרי מגדים (סי' ס"ח) בא"א סק"א כ' בנוסח התפלה אין לשנות נוסח האשכנזים לנוסח ספרד עכ"ל. ועיין בס' דברי שאול בהשמטות פ' בלק:
ועיין בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' ט"ו) שכ' וז"ל:
כך קבלתי מרבותי זצ"ל וכו' כי כל הנוסחאות שוות זו כזו וכל שיש בזו יש בזו אלא שאין אתנו יודע עד מה ואנו מתפללין ע"ד מתקני תפלות ונוסחאות הללו כי כולם לדבר אחד נתכוונו כמו סגנון אחד לכמה נביאים וכו' אבל הם עולים למקום אחד וכשבא נר האלקים האר"י זצ"ל ואיזן וחיקר ותיקן כי הוא ידע תוכן הדברים וכו' וגילה תעלומות של הנוסחא ההיא הספרדי' יען כי הי' ספרדי ואילו הי' נמצא באשכנזי' איש כמוהו הי' עושה כיוצא בזה בסידור אשכנזי ועתה בדורות האחרונים הבאים בסוד ה' די להם שמבינים דברי האר"י זצ"ל אבל אין אתנו יודע להוציא כן מנוסח אשכנזי ע"כ טוב להם להתפלל מסידור ספרדים שנרשם שם מקום ההיכלות והיחודים ע"פ האר"י ז"ל ומה שיתפללו אשכנזי אע"פ שגם שם נרמוז הכל והמתפלל על דעת המתוקן הנוסח ההוא עד מהרה ירוץ דברו ומ"מ נוח להם להתפלל מה שמבינים ממה שמתפלל ע"ד המתוקן. וע"כ מורי הגאון החסיד שבכהונה מו"ה נתן אדלער זצ"ל. הוא בעצמו עבר לפני התיבה והתפלל ספרדי בסידור האר"י זצ"ל. וכן מורי הגאון בעל הפלאה זצ"ל. כי רק אך המה התפללו, בנוסח האר"י ושום אחד מהאנשים המצורפים למנין לא התפללו כ"א אשכנזי. ואפי' בנו הגאון בעל מחנה לוי זצ"ל לא שינה נוסחת אשכנזי ומיד אחר פטירת אביו הגאון זצ"ל ביטל הכנסת שלו והתפלל בבהכנ"ס של קהל בפפד"מ והכל מטעם כי מי שאינו יודע עד מה אין לו לשנות נוסחתינו כמצווה עלינו במג"א (רס"י ס"ח) בשם ירושלמי ושכ"כ האר"י עצמו עכ"ל. ועיין בשו"ת ח"ס (תאו"ח סי' קצ"ז) שכ' שנית דבריו אלה וז"ל:
אך היות כי בעו"ה נשכחו סתרי הכוונ' בצרות ויגונות ובדור האחרון העמיד' נר מזרחי האר"י זצ"ל וזכו הספרדים שהי' מבניהם והוא גילה תעלומות בנוסחאות שלהם ואלו היינו גם אנחנו זוכים לכיוצא בו הי' מבאר לנו כהנה וכהנה בנוסחאות שלנו והיות בעוה"ר אין אתנו יודע עד מה ע"כ מי שרוצה לכוין והוא אינו יודע צריך להתפלל בנוסח האר"י והיות בעוונותי לא זכיתי לא לזה ולא לזה ע"כ בנוסחא שהורגלתי אחזיק ולא ארפנו כי מה לי הכא ומה לי התם עכ"ל. ועיין בשו"ת ח"ס (ח' ששי סי' א') שנשאל בענין ספרדים שילכו לבהכ"נ אשכנזים וכ' שם וז"ל: ופשוט שאין רשאין לשנות הנוסחא שלהם בשום אופן כמש"כ מג"א רס"י ס"ח וגם כשיתפללו בבהכנ"ס אשכנזים באקראי צריכים להתפלל כנוסח ספרדי שלהם בוודאי יחיד או אפי' ציבור ספרדים שדעתם לקבוע דירתם או כנסת שלהם אצל קהל אשכנזי או בהיפך ואין דעתם לחזור לעולם למקומם ומנהגם הראשון ה"ל כמי שאין דעתו לחזור שאפי' כקולי מקום שהלך לשם יכול לנהוג וכו' דאפי' במנהגא שייך לא תתגודדו אך כל זה בקביעות אבל באיקראי לא וכו' עיי"ש. ושאלה זאת נשאלה גם לפני הגמהר"ש לאנדא זצ"ל והשיב בתוך דבריו בשו"ת שיבת ציון סי' ה' ג"כ דאין לשנות מספרד לאשכנז עפ"י המג"א בשם הירושלמי הנ"ל עיי"ש. ועיין בשו"ת נוב"י (מה"ק חאו"ח סי' י"ז) שכ' הגם שדרכי להקפיד מאוד על אלו אשר חדשים מקרוב באו לשנות שום נוסח בתפלה עיי"ש. שוב ראיתי בשו"ת שואל ומשיב (מהד"ג ח"א סי' רמ"ז) שנשאל על אשכנזי המתפלל בין ספרדים וכ' וז"ל:
בדבר חלופי הנוסחאות שנוהגים במו הספרדים והוא אשכנזי הנה בשו"ת הרשד"ם האריך שעיקר שיתפלל כנוסחת הספרדים אמנם אין ראי' משם כי מלבד שהי' ספרדי וחביב עליו נוסחת הספרדים בודאי צדד לנוסח ספרד והי' במקום ספרדים אבל אנן שכל בני מדינתינו וגם מדינת הגר מבני אשכנזים אנחנו וכו' כמו יתרת בדרי דאוני וכדומה כל ב"י יוצאים ביד רמ"א שהוא מנהג אשכנז וכו' ואי' איפוא י"ל שנוסח ספרדים הוא עיקר ויש בזה משום אל תטוש תורת אמך וכו' וע"כ אל ינוח נוסח אשכנז שהורגל בו וכו'. שוב ראיתי בשער אפרים (סי' י"ג) שדוחה דברי מהרשד"ם הנ"ל, ומ"ש אם צריך להתפלל לפני התיבה איך יעשה הנה בלחש יאמר נוסחתו ובתפלת חזרת הש"ץ יעיין בהסדור ויאמר כנוסח ספרד וכו' עיי"ש. ועיין בשו"ת שו"מ (מהד"ב ח"ד סי' קל"ה) בענין רב שצוה לומר הלל בלילי פסח בבהכנ"ס שהי' מנהג אשכנז עיי"ש. ובשו"ת תשב"ץ, (ח"ג סי' ר"צ) ובשו"ת הרלב"ח (סי' ע"ד) ועיין בשו"ת הרא"ש (כלל ב' סי' כ') מביאו בב"י (יו"ד סי' פ"ב) לענין סימני עופות עיי"ש. וכשנתראיתי עם שארי ידידי הגאון הישיש מו"ה צבי הירש שי' תאומים אבד"ק וולאדוויא ובתוך השיחים בד"ת נגלה לפנינו לדבר מענין תפלה בנוסחאות אשכנז וספרד. ואמר לי אשר נמצאת תשובה ארוכה בענין זה בשו"ת חסד לאברהם (חאו"ח סי' ט') ואינו תח"י לעיין בו ועיין לדו"ז הגאון יעב"ץ בהקדמתו לסידור: וראיתי בשו"ת ח"ס (חאו"ח סי' ט"ז) שכ' ומה שהעתיק מעלתו מס' ליקוטי אמרים אותו ס' לא נמצא בקהלתינו וכו' ואך לא זכיתי להבין דברי הס' ההיא שכ' נוסחא ספרדי' היא לבני התערוב' א"כ הכהנים והלוים שיודעים שבטם לא הי' להתפלל בנוסח זו אלא נוסח ידוע לכהנים. ועוד צע"ג הלא בימי חכמי ש"ס כבר נתערבו ולא ידעו שבטם כ"א הכהנים והלוים וכו' א"כ כולם התפללו ספרדיות ומנין לנו בני הגולה שאחר הש"ס נוסחאות אחרות מה שלא הי' לחכמי התלמוד. והנה ר"א הגדול הי' מבני בניו של משרע"ה כמבואר במדרש בפסוק ושם האחד אליעזר ור"ע תלמידו הי' מבני גרים וע"כ ר"ע התפלל ספרדיות ור"א התפלל נוסחא השייך לשבט לוי ואיך כי גזר תעניתא ולא נענה ר"א ירד ר"ע ואמר אבינו מלכנו ונענה ואיך יכול להיות שליחו של ר"א ושל כל בני הכנסת ההוא והוא אינו מהם ואין נעשה שלוחם וכו' עיי"ש. ואלה הם דברים הקדושים בס' לקוטי יקרים (דכ"ט ע"א) וז"ל:
בנדון מה שיש נוסחאות שונות בענין התפלה ונסתפק השואל היאך לנהוג בנפשו בדברים כאלו אמרתי דברים כאלו א"א לבאר בכתב. אמנם זאת כבר נודע שארז"ל י"ג השתחויות הי' במקדש נגד י"ג שערים ונרמז ביחזקאל לעתיד אי"ה שער ראובן אחד וכו' והנה הי"ב שערים הם שער לכל שבט וכו' ונמצא שיש לבהמ"ק שלמעלה ג"כ שער לכל שבט ושבט כמבואר בכתבי האר"י ז"ל וכו' והנה ענין התפלה הוא שיוכל כ"א לעלות בשער שלו וכו' ויש לכל שער צירופים מיוחדים לכן יש נוסחאות שונות. והנה השער הי"ג הוא למי שאינו זוכר את שבטו ואינו יודע באיזה שער יבוא לחצר המלך לזה מכוון השער הי"ג וכו'. והנה האלקי האר"י ז"ל בהיות נהירין לי' שבילין דרקיעא לימד דעת את העם למי שאינו מכיר את שבטו ותיקן סדר מלוקט מכמה נוסחאות כידוע לבקיאים ואם ישאל השואל לאיזה צורך הם י"ג שערים והלא הי"ג הוא הכולל כולם הי' די בזה התשובה כי בזמן שהיו יודעים כל שבט ושבט ונוסח השייך לכל שבט ושבט בודאי הי' יותר טוב לכנוס בשער שלו וכו'. אמנם בזה"ז שאינם ידועים השבטים ע"כ כ"א יאחז דרכו של האר"י ז"ל השוה לכל נפש וכו' עכלה"ק ועל זה הקשה הח"ס ז"ל כמבואר לעיל:
אכן בשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ח') בחאו"ח דחה דברי הח"ס והאריך דראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל וז"ל:
מה ששאל אם רשאי לשנות נוסח אשכנזי ולאחוז נוסח האר"י ז"ל כי בח"ס מבואר דהאר"י ז"ל עשה הכוונות בשביל שהי' ספרדי אבל גם בנוסח אשכנז מרומזין הסודות תשובה. הן אמת דגם בנ"א הוא עפ"י סוד וכו' אך הכוונות והנוסח שבסידור האר"י ז"ל אינו כולו נוסח ספרד וכו' וסידורי ספרד בכמה מקומות משונה מנהאריז"ל. וז"ל משנת חסידים בהקדמתו קודם ת"ע ואין לשנות מנהג אבות בעיקר התפלה לפי שחלוקי מנהגים באו מחילוק שורש הנשמות לכל מנהג יש לו שורש מסילה שמורה לו למעלה להעלותו ואין אדם נוגע במוכן לחבירו ואם לא ידע אם בנפשו הוא המנהג שתפסו אבותיו נוח לו שיתנהג במנהג המובחר שקבל הרח"ו כוונותיו עליו מהאר"י זלה"ה שרובו הוא על סדר תפלת הספרדים לתקן תיקון הצריך למעלה עכ"ל, הרי דלא כולו הוא נוסח ספרד. ובברוך שאמר הזהיר שלא להוסיף על מנהג אשכנז הרי דנוסחתו לא הי' מפני שהוא ספרדי רק הוא בירר הסולת וכמבואר במ"ח הנ"ל דכ' דאם לא יודע שורש נפשו ראוי להחזיק בנוסח האר"י ז"ל הרי דכוונת דבריו דהאר"י ז"ל בירר הסולת מתוך האוכל והוא מתוקן לכל נפש וזה ג"כ טעם הליקוטי אמרים ובחנם התרעם הח"ס על ליקוטי אמרים וכו' ומה שתמה שם בח"ס דא"כ דלכל שבט יש חלון אחד והאיך נעשה ר"א שליח להתפלל דר"ע הי' אתו וכו' וגם ביותר להפליא מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי ואי משום שראה במדרש שמשרע"ה התפלל שיהי' מזרעו יוכל להיות מצד האם וכמבואר ביוחסין וכו' ולכן וכו' ומי שנפשו יפה יוכל לסמוך על גדולי הדור קדושי עליונים ששינו הנ"א לכרס וכו' ס"ד דזה הכלל לפ"ד מ"ח דראוי לכ"א להחזיק במנהג אבותיו כי מסתמא המה מאותו השבט שאותו נוסח התפלה בשער הזה וכו' ורק המ"ח והאר"י ז"ל חדשו דמי שלא ידע בנפשו את שורש שלו מאותו הנוסח ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל והיינו בודאי שאין דבריו עם המוני ופשוטי עם שהם מתפללים לתומם ואין יודעים בנפשם כלל [רק דבריו כנגד גדולי הצדיקים שהם יודעים שרשם ולכן אמר שמי שא"י שנפשו משורש הנוסחא שמתפללים בארצם ראוי שיבחר נוסח האר"י ז"ל כי לפעמים יש נפשות מעורבות משבט לשבט כידוע לי"ח ולזה אם אין ברור לו שנפשו משורש שמתפללים במקומו יחזיק בנוסח האר"י ז"ל וכו' אך לאחר שנחית עיר וקדיש מן שמיא הבעש"ט ז"ל וכו' וכמה גאונים קדמונים שהעידו שמן השמים נשלח לתקן דורו והבין ששורש נשמתו אינו משער נ"א ולכן אחז בנוסח האר"י ז"ל וגם ראה שמזמנו ואילך כמה נפשות שראוי לאחוז בנהאר"י ז"ל ולזה תיקן שיתפללו הנוהים אחריו בנוהאר"י ז"ל וכן הנהיגו אחריו ראשי הדורות הקדושים תלמידיו ותלמידי תלמידיו גאונים גדולים בנגלה ובנסתר ולכן כל המאמין בבעש"ט ובתלמידיו ראוי לאחוז בנוסח האר"י ז"ל ומיני' לא יזיע עכ"ל:
והנה הא דכ' בשו"ת ד"ח מי הגיד לו להח"ס ז"ל שר"א הי' לוי הנה באמת מהמדרש דושם האחד אליעזר נוכל לומר שהי' מצד האם כי כן פי' באמת בס' עשרה מאמרות (מ' ח"ד פט"ו) דהא דאז"ל יה"ר שיהי' זה מחלצי צ"ל מבני בנותיו ופי' שם היד יהודא דמבני בניו א"א דלא מצינו שהי' לוי וכ"כ ביוחסין, אכן ראיתי בס' דבש לפי בפי' הגש"פ פיסקא מעשה בר"א שכ' דר"א הי' לוי כמו שנראה מירושלמי וכן רמז בס' עין זוכר (מ"א אות צ"ט) עיי"ש. ובאמת כן מבואר בירושלמי סוטה (פ"ג ה"ד) ובמדרש רבה (נשא פ"ט) שר"א נטל מעשר. ועיין בתוס' סוטה (דף כ"א ע"ב) וא"כ קושי' הח"ס חוזר לפנינו. אכן בל"ז איתא שם בדברי חיים עוד תי' על קושי' זאת דאיך הי' ר"א שליח עיי"ש בארוכה ועי' לעיל סי' ע':
ובסיום דברי הנני להעתיק אגרת הקודש מהרה"ק אור עולם רבינו אלימלך זי"ע מליזענסק בס"ס נועם אלימלך בלקוטי שושנים וז"ל:
ומה שכתב מעלתו אם לשנות הנוסחא ולהתפלל בנוסח ספרד הנה מיום עמדי על דעתי בידיעת ספר ראיתי גם שמעתי שהיו מתפללים בנ"ס גם רבותי ספרו לי שהי' בימיהם וקודם להם אנשים צדיקים שהיו מתפללין בנו"ס רק שהיו עדיין מעטים בימיהם. והנה אני לא הבנתי את הנוסחא הנ"ל ועתה הנה נא זקנתי הבנתי התועלת והמעלה של אותה הנוסחא עד שבלתי אפשרי להעלות על הכתב גודל מעלתה וכו' אך צריך שיהיו המתפללים בנוסח הזה פרושים מדרכי העולם הראשון מהפרישות שלא להוציא שקר מפיו ושלא להיות מקלל את חבירו אפי' בלב בשום פעם גם שלא יקפיד עליהם אפי' הקפדה בלב ושלא להוציא שבועה מפיו ושלא להיות לו קנאה וחמדת ממון ומדת הגאוה בלתי אפשרי להעלות על הכתב גנותו כידוע לכם שאני מוכיח עצמי תמיד ומבייש עצמי ברבים כדי להוציא מכח אל הפועל ושלא להיות משתכר בשום פעם בשום משקה המשתכר כ"א מעט לצורך מה גם שיהא מרגיש בעצמו באמת שאין לו שום מנוחה מדאגות מצרות ישראל ולבו כואב ומיצר עליהם מבלי הפוגות עד שמגודל הצער בלתי יכול להתאפק מלהתפלל עליהם בינו לבין עצמו אף שאינו ראוי והגון בעיני עצמו על כללות ישראל ואפי' על שונאיו אם לא שיראה מהם שעוברים על מ"ע או ל"ת ועיקר שיהי' למדן עכ"פ גמרא ותוספת ופרש"י ושאר דרכי הקודש כמבואר בס' ע"ח ועיקר אהבת חברים ודיבוק חברים ומי שאין בו כל המדות הללו בוודאי אינו מכת זו ומי שיש בו כל המדות הללו אותם ב"א ראוי וטוב להם להתפלל בנ"ס הגם שידעתי בכם שאינכם עדיין במדרגה זו ככל הצורך אעפ"כ מחמת שאני רואה שנפשכם חשקה מאוד לבא לעבודת הבורא ית' באמת הבא לטהר מסייעין לו והנוסחא זו ג"כ מסייע שתוכלו להחזיק בעבודתו ית"ש באמת כיון שאתם משתוקקים לבא באמת להמדה הנ"ל ואם לאו חלילה להתפלל בנוסחא הנ"ל כי הנה ראיתי אנשים גדולים שהם פרושים מדרכי העולם אבל הכל בשביל הנאתם גם יש לומדים ספרי קבלה ומתפללים בתוך סידור האר"י ז"ל ולומדים בטו"ה אשר אין לך פרישות גדול מזה כי באמת הדברים הללו הם טובים אך שאין בהם פנימית עכלה"ק. ועי' בשו"ת מנחת אלעזר ח"א סי' י"א ובשו"ת מהר"ם שיק ח' או"ח סי' מ"ג ובס' מקור חיים (צאנז) (דף מ"ד ודס"א) ובשו"ת חסד לאברהם או"ח סי' ט' ובשו"ת בית היוצר סי' ה' שנדפסו מחדש ומבררים הלכה זו:
ועתה נדפס מחדש ס' לבושי מכלול וכ' שם (ד' כ"ב ע"ב) אם מותר לשנות נוסח אשכנז לספרד עי' ת' שיבת ציון (סי' ה') בסופו ובתשובת משיב דבר (א"ח סי' טו"ב) בסופו שניהם לד"א נתכוונו תפלה בלחש אסור לשנות ובענין לשנות הנוסח עי' מהרשד"ם א"ח (סי' ל"ה) ובתשובת ש"א חולק עליו ועי' שו"מ (מ"ג ח"א סי' רמ"ז) כ' מהרשד"ם היה ספרדי ועי"כ צידד לנוסח ספרד אבל אנן בדידן מבני אשכנזים אנחנו וגם מדינת הגר רק החסידים מעת הבעש"ט הקדוש התחילו ליסד מנהג נוסח הספרדים וכו' ומהגם מצות תפילין בחוה"מ א"א לעקור מ"ע לאיש אשר יתילד על ברכי אשכנז מחויב להחזיק זה הנוסח ועי' ת' דברי חיים ח"ב סי' ח' התיר לשנות נוסח אשכנז לספרד. ואם בתשובת מהר"ם שיק (או"ח סי' מ"ג) תמה על הד"ח בתשו' בית היוצר (סי' ה') מתרץ דבריו ועי' ת' חסל"א (א"ח סי' ט') כתב לפמ"ש הרש"ל בתשובה יו"ד היכא דבדיעבד מותר והוא מצוה משום חסידות מותר לשנות הה"ד בנוסח התפלה כיון דבדיעבד יצא אפי' משנה נוסח הברכה כמ"ש הכס"מ פ"א מה' ק"ש ה"ז משא"כ לשנות המנהג בהנחת תפילין בחה"מ זה אסור ועי' ת' בי"צ יו"ד ח"ב סי' פ"ח כ' ראיתי הרבה מבני עליה שאבותיהן היו מניחין תפילין ועכשיו כל בני ספרד נהגו שלא להניחם דמצאו בזוה"ק שא"מ מי שמניח תפילין בחוה"מ:
והנני גיסך ידידך: