שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן ע
בשם ה' ובעזרתו ית"ש יום ב' במדבר תרס"ו פלונסק. תפארת נדורה. ועטרת ישועה. לכבוד ש"ב ידנ"פ הרב הגאון וכו' מו"ה יחיאל מיכל
שליט"א היבנער אבד"ק ניזניב:
זה היום עשה לי כ"ת שי' ליום שמחה ועונג. בקבלי מנחתו הטהורה. ספרו לבושי מכלול אשר שלח לי למנה. והנה ראיתי אחת הנה ואחת הנה בספרו סי' ב' ובסי' י"ז ובסי' כ"ד בענין קברי צדיקים ואמרתי אתן לפניו ממה שכתבתי בתשובה ביום ח' דחנוכה שנת תרנ"ט לידידי הרב מ' אברהם נ"י יאעלסזאהן מעיר לוצין ונדפסו מדבריי בס' תורה מציון שנה ד' חוברת ד' סי' י"ח וזה החלי בסוף תשובתי אליו שנדפס בספרי דגן שמים (דף ס' ע"ב) עוד כתב כ"ת וז"ל מה שהעיר כבוד גאונו בכנסת חכמי ישראל סי' רכ"ז שר' יונתן הכהן הותר לו ללכת על קבר רשב"י משום קברי צדיקים כתוס' כתובות אך יעיין נא דשם בתוס' הוזכר דהותר רק טומאת בית הפרס דרבנן עכ"ז דבריו הקדושים נכונים דמבואר באבדר"נ (פל"ח) דר"י בן אלישע נטל ראשו דרשב"ג ועיין שוח"ט ז' דאליהו נטל עפרו של ר"ע וכו' עכת"ד. והנה מפני כי כתבתי שם בכנח"י שהארכתי בזה במקום אחר לכן מוכרח אנכי לתת לפני כבודו אפס קצהו מאשר הארכתי בזה וימצא כי כבר העירותי כמעט בכל דבריו בקונטרס מיוחד וזה תוכנו. דאיתא בכתובות (דק"ג ע"ב) אותו היום שמת רבי בטלה קדושה וכ' התוס' וז"ל והרב רבי חיים כהן הי' אומר אילמלא הייתי כשנפטר ר"ת הייתי מטמא לו וכו' וע"ש בשיטמ"ק. והנה נראה ראי' לדעת רח"כ ממדרש משלי (פ"ט) כשמת ר"ע בא אליהו ונטלו על כתפיו וכו' והלא אמרת שכהן אתה וכהן אסור לטמא למת א"ל אין טומאה בצדיקים ועיין כן בזוה"ק וישלח (דקס"ח ע"א). ר' אליעזר אמר וכו' ובגין צדיקיא וכו' ע"ש. והנה המקדש מלך (פ' פנחס) הקשה הא מצינו דר"א מת קודם רבי עיין בב"מ (דפ"ד ע"ב) ואיך כ' בזוה"ק דר"א אמר ביום שמת רבי ע"ש. אכן ראיתי מתרצים דהא דזוה"ק שם נאמרו הדברים מד"ה אלא הוא וכו' מוסגר בין ב' חצאי לבנה. וכבר כ' בהקדמת המחוקק לזוה"ק ד' זולצבאך וד' אמשטרדם דהנמצא כ' מוסגר המה מגליון הזוה"ק שכ' א' מהמקובלים ע"ש. ואיתא בזוה"ק תרומה (דקמ"א ע"א) גופיהון דצדיקיא וכו' וכ"ה בזוה"ק חיי (דכ"ה ע"א) ועוד ראיתי כדברי הרח"כ ז"ל ברבינו בחיי פ' אמור כ"א וז"ל ואמרו בירושלמי אין כהונה וכו' וכ"ה בס' האשכול להראב"ד (ח"ב סי' נ"ב) ועין באור החיים (בחקותי פי"א) ותמצא שאמרו יום שמת רבי וכו'. ועיין בעוללת אפרים (סי' תקמ"ג) ובספרו שפתי דעת (מ' רנ"ד) ובספרו כלי יקר (פ' חקת) שביאר הענין באורך. ועיין בס' תורת חיים (סנהדרין דקי"ב ע"א) ועיין בס' מדרש אליהו (ד' ג') להק' בעל מדרש תלפיות שתירץ בשיטת הרח"כ את קושית התוס' (ב"מ דקי"ד) איך נתמודד אליהו הא הי' כהן ותי' לצדיק מותר והילד הי' יונה הנביא ע"ש ועיין מש"כ זקיני בהפלאה כתובות שם. ובס' באר מים חיים (פ' חקת) ובס' ישמח משה (פ' שמיני) מובא בס' ייטב לב (פ' חקת) ובשו"ת בתי כהונה (ח' ב"ד סי' כ"ג) מובא בס' עיקרי הדינים (חיו"ד סי' ל"ה אות ל"ח) ועיין פי' יקר בשם הח"ס ז"ל בס' ילקוט אליעזר (ערך גאוה אות ה') ועיין בס' עמוד העבודה דרוש המחשבה (דק"ס) ובס' עיון יעקב (סוטה די"ג ע וע"ב) ובס' מאה סולת (דף ד') ובס' נועם מגדים (פ' מצורע) ובס' צפנת פענח (דף נו"ן) ובס' לשון צדיק (די"ח ע"ב) ובדרוש לשה"ג בראש ס' מעשי ידי יוצר ובס' דברי שאול (סוף זבחים) ובס' אוה"ח (פ' תבא) שהאריכו בזה:
ולכאורה יש להביא ראי' לשיטת הרח"כ מהא דמבואר במדרש רבה לך (פמ"ו) ובמדרש רבה קדושים (פנ"ה) דאאע"ה הי' כ"ג. ועיין בנדרים (דל"ב ע"ב) א"כ איך נתעסק במיתת שרה ויקם מע"פ מתו. ועיין בברכות (דף י"ח ע"א) גם איתא בש"ס זבחים (דק"ב ע"א) ובמדרש רבה (שמיני פי"א) ובמדרש תהלים (מכ"ה) ובזוה"ק תרומה (דקמ"ח) דמשרע"ה הי' כהן ואיך נתעסק עם ארונו של יוסף. ועיין סוטה (די"ג) נטלו משה וכו' ובקרא ויקח משה את עצמות יוסף. גם יקשה בש"ס ברכות (די"ח) בהן דר' יונתן הוי אזיל לביה"ק. ובש"ס ב"מ (ד"צ ע"ב) מבואר דהי' כהן ע"ש ברש"י. אח"כ ראיתי לזקיני הגאון בס' סדר הדורות שהק' כן ומתרץ דתרי ר' יונתן היו ולרח"כ ניחא דמבואר בירושלמי ברכות (פ"ב ה"ג) ובמדרש קהלת (פ"ט א') הגירסא דר' יונתן הוי אזיל על קברי דר"ש בן יוסי בן לקורא א"כ קברי צדיקים אין מטמאין. ואך יקשה מש"ס סנהדרין (דע"א) אמר ר' יונתן אני ראיתיו וישבתי על קברו ע"ש. גם יבוא לנכון דאיתא ברכות (די"ח) דשמואל על לבה"ק אחר אביו ובש"ס מגילה (דכ"ב) מבואר דהי' כהן. ולהנ"ל ניחא. ועיין בס' מע"ח אות י"ד. וכן ניחא המדרש תהלים (מ' ל"ו) שאליהו הי' על קברו של רשב"י. שוב ראיתי בס' דבש לפי (מע' אות כ"א) וז"ל עצמות יוסף שלקח משה י"א שלא נטמא כי צדיקים אין מטמאין ע"ש:
אכן מצאנו בתוס' שם חולקים על רח"כ ז"ל והא דאיתא במדרש משלי הנ"ל עיין בתוס' ב"מ (דקי"ד ע"ב) שכ' וז"ל וכן מצינו כשהי' קובר ר"ע הי' וכו' א"ל צדיקים אין מטמאין ודחה אותו כן משום כבודו דר"ע ועיקר טעמו הי' לפי שהי' מת מצוה לפי שהיו יראין לקברו שהי' מהרוגי מלכות ע"ש. וכ"כ בשו"ת הרא"ש (כלל למ"ר סי' א') ובשו"ת מהרי"ל (סי' קס"א) כ' וז"ל קברי צדיקים מטמאין באוהל כדאיתא בתוס' פ' המקבל ומי לנו גדול מיוסף שנושאי ארונו נדחו לפ"ש עכ"ל ועיין בס' פאת השלחן (פ"ב סקכ"ה) להגה"ק בעל תקלין חדתין שכ' ויש למנוע מנהג איזה ב"א כהנים שהולכים על קברי צדיקים התנאים ואמוראים וכו' כי קברי צדיקים א"מ וטעות בידם. ודאי יש ראיות ברורות מש"ס ב"ב (דנ"ח ע"א) ר"ב הוי קא מציין מערתא כי מטא למערתא דאברהם וכו' ופי' רשב"ם כדי להכיר טומאה ובסוכה (דכ"ה) וספרי בהעלותך (פס"ח) נושאי ארונו של יוסף הי' וכו' וכבר כ' הריטב"א והר"ן כתובות פי"ב גבי משמת רבי דטעמא משום דמטמאין לנשיא כדאיתא בפסחים (ד"ע ע"ב) כגון דמית נשיא וטעות העולם בא וכו' ע"ש. הן אמת דמש"ס ב"ב הנ"ל תירץ בס' בגדי אהרן (פ' חיי ע"ש) ובאמת צ"ע מאיזה מקומן על רח"כ כמו מש"ס סנהדרין (דל"ט) כי קברי' למשה במאי טבל ובמדרש רבה (במדבר פ"ב) בענין שבט לוי שלא היו מנושאי ארונו של יעקב אבינו כי היו מנושאי המשכן. ועיין פסחים (דס"ז) עמו במחיצתו ועיין ברכות (דכ"ח) אבדר"נ (סכ"ד) ירושלמי סוטה (פ"ט הט"ז) ירושלמי ע"ז (פ"ג) פנו כלים מפני הטומאה. שוב ראיתי בס' זקוקין דנורא בתד"א (פ"א אות ז') שהאריך שם בענין כי קברי' למשה במה טבל בהא דרח"כ ז"ל. ועיין בשו"ת שערי דעה מהד"ק סי' ל"ז:
ובמק"א כתבתי בענין ר"א בן הורקנוס דעיין במדרש רבה חקת (פי"ט) יה"ר שיהי' זה מחלצי ובבחיי וריב"א עה"ת פ' יתרו ובשה"ג מ"א אות ל"ד וכ' הרמ"ע בס' עשרה מאמרות (מ' ח"ד פט"ו) דר"א הי' מבני בנותיו של משרע"ה ופי' שם היד יהודא דמבני בניו א"א דלא מצינו שהי' לוי וכ"כ בס' היוחסין אות ר"א ועיין בשו"ת פנים מאירות (ח"א סי' ל"ז) ובק"א שם אות י"ג. אכן בס' דבש לפי בפי' הגש"פ פיסקא מעשה בר"א שכ' דר"א הי' לוי כמו שנראה מירושלמי וכן רמז בס' עין זוכר (מ"א אות צ"ט) וכונתו לירושלמי סוטה (פ"ג ה"ד) וכ"ה במדרש רבה (נשא פ"ט) אבדת ג' מאות כור מעשר לשנה ומוזכר בתוס' סוטה (דכ"א ע"ב) הן אמת דהידי משה בפי' המדרש שם דייק דר"א כהן הי' מדנטל מעשר. אך ראיתי בס' מע"ח אות א' דתמה עליו דהא תרומה לכהן ומעשר ללוי ואף לראב"ע המעשר אף לכהן מ"מ לדידי' ג"כ ללוי ויותר נראה שהי' ללוי מדהי' מזרעו של משרע"ה ע"ש. והנה גם הק"ע בירושלמי שם דייק דהי' כהן. וראיתי בס' בית ועד לחכמים להגה"ק מדינוב ערך ר"א שכ' ומצאתי בק"ע בסוטה דר"א הי' כהן ותמה עליו המעתיק שמביא זאת בשם הק"ע ולא מהירושלמי אבל באמת יפה עשה דמירושלמי י"ל דהי' לוי וראיתי בשו"ת חתם סופר (חאו"ח סי' ט"ז) שכ' דר"א הי' מב"ב של משרע"ה וכו' ור"א התפלל הנוסחא השייך ללוי ע"ש. וש"ב הגה"ק מצאנז זי"ע בשו"ת דברי חיים (ח"ב סי' ח' חאו"ח) כ' וביותר יש להפליא מי הגיד להח"ס שר"א הי' לוי וכו'. יוכל להיות מצד האם עכ"ל. אכן לפי המדרש וירושלמי סוטה צדקו דברי הגה"ק הח"ס זי"ע.
ולענ"ד יותר נראה שהי' לוי מהא דש"ס גיטין (דף נ"ו ע"א) דריב"ז עשה עצמו מת ור"א הי' מנושאי מטתו ותלמידיו עשו עצות שהבריוני לא יכירו ולא חששו שישאלו אם רבכם מת איך ר"א הכהן נושא מטתו. א"ו שהי' לוי. ועיין בקונטרס מסורת הגדה שחנני הש"י ונדפס בסוף הגש"פ עם פי' דמשק אליעזר בפי' מעשה בר"א ע"ש. ושוב ראיתי בס' באר אברהם להגאון מהר"א משכיל לאיתן שמביא ראי' ומש"כ הריטב"א מובא במהרש"א ברכות (די"ח ע"ב) דעובדא דשמואל הי' ע"י חלום מהא דמגילה (דכ"ב) דשמואל הי' כהן ע"ש.
ועי' בס' מיכלא דאסותא (דף כ"ב) ובס' לבושי מכלול ד"ז. ובפסגה ח"ג ס'. ויש עוד להאריך וטרדותי מרובים:
ידידו: