אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן סט

סימן סח

בשם ה' ובעזרתו. רב ברכות לכבוד ידידי מחו' האברך הרב הג' צמ"ס וכו' מו"ה שמעון נ"י סאסניצער בק' סטריא:

אחדשה"ט מכתבו עם ד"ת הגיעני. והנה מה ששאל אותי בענין אין קורין לרבו בשמו הנני לברר לו קצת הענין בעזהש"י וממילא יבואר גם שאלתו: איתא בסנהדרין (ד"ק ע"א) ר"נ אמר זה הקורא רבו בשמו דאר"י מפני מה נענש גיחזי מפני שקרא לרבו בשמו שנאמר ויאמר גיחזי וכו' אשר החיה אלישע. ופירש"י בשמו שאומר פלוני ואינו אומר מורי רבי פלוני עכ"ל. ועיין בהג"ה בש"ע (יו"ד סי' רמ"ב סעי' ט"ו) שדייק מרש"י שמותר לומר רבי מורי פלוני דמשמע מרש"י דאחר שאמר מורי רבי מותר לומר שמו והש"ך שם (סקכ"ד) כ' על הג"ה דדווקא שלא בפניו כמו שמיירי שם רש"י אז אם אומר רבי מותר לומר שמו אבל בפניו אין להזכיר שמו כלל רק יש לקרותו רבי וכן נוהגין עיי"ש. והנה כן משמע המנהג מש"ס ב"ק (דע"ג ע"ב) תלמיד לרב וכו' רבי ומורי. ובהרא"ש שם גרס שלש תיבות שלום עליך רבי וכ"ה ברש"י שבועות (דל"ב ע"א) וברש"י ותוס' נזיר (ד"כ ע"ב) ועיין ברש"י ותוס' ברכות (דכ"ז ע"ב) ושם בס' מעון הברכות ועיין בירושלמי מ"ק פ"ג ה"ז:

והנה יש לי להביא ראי' לשיטת הש"ך דבפניו אין לקרות בשמו דאיתא בברכות (דף ד' ע"א) אמר דוד וכו' אני נמלך במפיבשת רבי וכו' ואומר מפיבשת רבי יפה דנתי תנא לא מפיבשת שמו אלא איש בשת שמו עיי"ש. וראיתי בפרשת דרכים (ד' ט"ו) שכ' בשם רבותיו שפי' דלכך קאמר הש"ס תנא לא וכו' כי אסור להזכיר רבו בשמו ולכך קאמר הש"ס דבאמת איש בשת שמו והוא הקשה עליהם דהא רש"י כ' בסנהדרין דבאם הוא אומר גם תואר רבי מותר להזכיר שמו ולכך חידש דדוקא כשמזכיר התואר רבי מקודם אבל לומר שם העצם קודם אסור. וגבי דוד שהי' אומר מפיבשת רבי שהזכיר השם קודם התואר הי' באמת איסור לכך קאמר הגמ' תנא לא וכו' עיי"ש. ועיין בברכי יוסף (יו"ד סי' רמ"ב אות י"ח) שמביא מקשים על הפר"ד מגיטין (די"ד) מי נתן לינאי אבא ובפסחים (דקי"ב) ליוחאי אבא ועיי"ש בשיורי ברכה מה שתי' דבאב שאני וכן נאמר זכרה לחסדי דוד אבי ודחה זאת עיי"ש.

ולשיטת הש"ך ניחא שפיר דהא לפניו אסור ושם אמר דוד המע"ה בפניו מפיבשת רבי יפה דנתי ולכך הוצרך הש"ס לומר דאיש בשת שמו ונכון כדברי רבותיו של הפר"ד:

והנה בס' רגל ישרה ובליקוטי פר"ח מקשים על הש"ך מדכתיב אדוני משה כלאם וזאת הי' בפניו הרי דבשמזכיר התואר אדוני מותר לקרותו בשמו אף בפניו מביאם הפ"ת (סי' רמ"ב סק"י) ובאמת הכסף משנה (פ"ה מתלמוד תורה) כ' על רש"י סנהדרין ומקרא מסייעו אדוני משה כלאם ועיי"ש בברכ"י ובשיור"ב ובשו"ת בנין ציון (סי' פ"ד) ובס' דברי שאול פ' בהעלותך:

ונלענ"ד דיש לתרץ עפ"י דאיתא בילקוט (שמות, קס"ו) אביו קרא לו חבר אמו קראו יקותיאל וכו' וכל ישראל קראו לו שמעיה ובמדרש (ויקרא פ"א) י' שמות נקראו לו למשה וכו' ובש"ס מגילה (די"ג) חשב ששה שמות ואפשר דלכך אין איסור באומרו מקודם אדוני לומר שמו משה אף בפניו כי בעיקר השמות שנקרא מאביו ואמו לא נקרא שמו משה:

וראיתי בס' מע"ח אות כ' שהקשה להאו"ז (ח"א שנ"ד) דר' אבא הי' תלמיד שמואל א"כ יש לתמוה בעירובין דקרי ר' אבא לשמואל בשם שמואל ולא רבי ואף דלא נסמוך כדאיתא בב"מ (דפ"ד) מ"מ הי' לו לקראו מר שמואל כמו תלמידו ר' ענן כדאיתא במקומות רבות. וכן ר' מתנא (בעירובין ד"ו) שהי' תלמידו. עיין תשו' מיימוני (לשופטים ת' כ') עיי"ש. ואפשר לומר לחומר הנושא כיון שמצינו שקראו לשמואל בשמות רבות (בכתובות דמ"ג ע"ב) נקרא שקוד גם נקרא אריוך. עיין רש"י מנחות (דל"ח ע"ב שבת דנ"ג ע"א ובתוס' עה"ת לך). גם נקרא שבור מלכא (בב"ק דצ"ו ע"ב ובב"מ דקי"ט) ואפשר לומר דלכך נקרא באמת בתוארים רבים יען שלא יכלו לקרותו בתואר רבי יען שלא נסמוך לכך נתנו לו שמות אחרים כדי שיוכלו לתאר אותו גם בשם שמואל לבד. כי אין זה דווקא שמו כעין שתי' לעיל במשרע"ה:

עוד י"ל דברי הש"ך הנ"ל עפ"י דברי האוה"ח (פ' בהעלותך) ד"ה ויען יהושע שכ' ואולי שרמז באומרו אדוני משה שאינו חפץ היות אדון אלא משרע"ה יהי' לו אדונו לא כנבואת אלדד ומידד משה מת ויהושע מכניס. ואפשר לומר עוד שרמז למאי שמביא בס' מדבר קדמות (מ"מ אות כ"ב) 'היום 'שמי 'מנואץ ר"ת משה דהוא מצטער בכל גלות עיי"ש בשם מגור"י האר"י ולולא לא מת משה לא הי' נחרב הבהמ"ק כדאיתא לחז"ל:

עוד י"ל דהנה איתא בתוס' ישנים יומא (דפ"ז ע"א) אהא דאיתא שם רב הוה לי' וכו' פגע בי' רב הונא וכו' אמר אזיל אבא וכו' ומקשים בת"י לפי' הערוך דרב הי' שמו אבא איך קראו ר"ה תלמידו בשמו וי"ל דשמא הי' אבא דרך כבוד כמו אבי אבי רכב ישראל עכ"ל. וכ"כ בתוס' חולין (דל"ח ע"א) וא"כ מיושב שפיר דהא שם משה היא ג"כ דרך חשיבות לכך קראו בשם זה. דהנה איתא בספרים דשם משה גימטר' אל שדי עיין בס' מדרש פנחס אות ח' ואיתא (בפסיקתא ז' שמות ב') ותקרא שמו משה משוי הי' ראוי לומר וכו' אלא על שם ישראל שהוא משה אותם והוציאם ממצרים וכו' עיי"ש. ואיתא בפליאה מובא בילקוט ראובני שמות משה מ"ם שי"ן ה"ה בגימטרי' י' פעמים אדם א"כ שקול נגד י' בני אדם עיי"ש. ואיתא בס' עשרה מאמרות (פל"א) הא דאז"ל שקול משה נגד כל ישראל הענין כי ישראל היו ששים ריבוא ומשה וכו' עיי"ש. ומביאו גם בילקוט חדש ע' משה (אות כ"ה) ועיין שם ע' יהושע (אות מ"ג) ועיי"ש ע' משה (אות ש"ג) בשם המג"ע משה במדרגת מטטרון משה ר"ת מטטרון שר הפנים. ועיי"ש (אות שי"ב שי"ג שי"ד) ואיתא במג"ע (אופן קי"ב) משה מ"ם שי"ן ה"י עולה כמנין לוחות שניתנו על ידו. ועיי"ש במג"ע (אופן קל"ד ובאופן רמ"ה) רמזים בשם משה. ובס' יין הרקח דל"א כ' בפרשת פרה מצאתי שמ"ו תיבות כמנין משה עם הכולל כמאמרם ז"ל לך אני מגלה טעם פרה עיי"ש. שוב אחר זמן ראיתי בס' דבש לפי (מ"מ אות מ"ב) שתי' הש"ך עם התוס' יומא ולא כ' כל אשר כתבתי. ויש לעיין בפ' מטות (ל"א כ"א) ויאמר אלעזר וכו' את משה. ויש לתרץ ועוד הארכתי בחידושי תורה פ' בהעלותך בעזהש"י וכאן באתי בקצרה עכ"פ שאלתך מבואר. ועי' בשו"ת מנחת משה חיו"ד סי' כ"ב.

ובבכור שור סנהדרין (דס"ה).

ובס' נחלת יעקב בראשית:

שוב ראיתי בס' ברוך מרדכי (ברכות ד"ד ע"א) שמיישב קושי' הפר"ד בהא דאמר דהע"ה מפיבושת רבי שקראו בשמו. גם הא דאמרו שבטי י"ה שמע ישראל כמבואר (בפסחים דנ"ו) וברש"י שם דעל אביהם היו אומרים וקראו אותו בשמו. ותי' עפ"י התוס' הנ"ל דאם השם הוא לחשיבות מותר וא"כ כיון דשם ישראל הי' ליעקב אבינו משום דשרית עם אלקים ואנשים ותוכל. גם שם רבו של דוד הי' משום דהי' מבייש פני דוד בהלכה לית לן בה עיי"ש ועיין בס' ברכת משה למס' שבת (דקט"ו). ובס' נפתלי שבע רצון פ' בהעלותך:

ויש לדבר בזה במה שהקשה אותי הרב מפיעטרקוב רש"י נ"י דקרא יצחק אבינו לאביו בשמו אברהם בסו"פ תולדות ויש ליישב עפ"י הנ"ל: וביום א' ויקרא תרנ"ד השבתי להר"ר בן ציון אייזענשטאט לק' קלעצק בדבר קושיתו על השו"ת רע"א מס':

יוסף אומן. ועי' בס' הפסגה קובץ ג' דס"ח. וקובץ ד' ס"ה ס"ו ועי' מנחת חינוך מ' רנ"ז:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה