אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן סה

סימן סד

בשם ה' יום ד' דברים ו' מנחם אב תרפ"א פלונסק. משמי שמים. ברכה וחיים. לכבוד יד"נ ש"ב הרב הגאון מ' חיים מנחם מענדיל הלוי שי' קעסמטנבערג ראבד"ק דאדום:

מכתב שאלתו השגתי בדבר העגונה מקהלתו ודרש חו"ד ולהזדקק להתירה מכבלי העיגון. גם אנכי מסכים אל ההיתר. אחר הגב"ע שנעשה בפניו. כי העד איטשע גאלדשמיד ראה את בעלה א"א מונח על הארץ מת והכיר אותו בטב"ע ולפי דעת המרדכי ברמ"א אע"ז (סי' י"ז סעי' נ') בשם י"א הוי כאלו אמר קברתיו. ואף שהח"מ שם חולק על הרמ"א היינו בראה ההריגה דאיכא הטעם שראה דמחו לי' בגירא או ברומחא וכו' ואיכא דעבד סמתרי וחיה כמבואר ביבמות (דף קי"ד ע"ב) והוי בדדמי. אבל כאן לא ראה ההריגה. ומכש"כ דלדעת הב"ש שם היכא דאמר שמת בודאי בלי שום ספק והכיר בו היטב שמת מהני אפי' בראה ההריגה. נמצא לפי עדותו של איטשע גאלדשמיד לבד יש להתיר. וגם איכא עדותו של ברוך ווייסמאן. ובשני עדים אפילו לא אמרו קברנוהו נאמנים כמבואר ברמ"א שם דעת הטור בשם הרא"ש. ואף שהעד ברוך לא העיד שראה רק שספרו לו שלשה רעיו יהודים שא"א מת. הא דעת הרמ"ט ומהר"ם לובלין (סי' קכ"ח) בתשובותיו. ושו"ת צמח צדק (סי' פ"ח) הובא בבאה"ט (סי' י"ז סקנ"ב) דאם אחד העיד בשם שני עדים שא' מת במלחמה הוי כאלו היו בפנינו השני עדים ולא חיישינן בדדמי ע"ש:

ומה גם דנודע דעת תשו' מהריב"ל דבעד מפי עד תלינן שהראשון אמר קברתיו. הובא בקונטרס עגונות (בסוס"י י"ז סי' ג' וסי' ל"א. וסי' מ' וסי' מ"ח) והביאו במשנה למלך (פי"ג מה' גירושין הכ"א) בפשיטות מתשו' מהריב"ל (סי' א' וסי' ט') ולא הזכיר כלל דעת החולקים. אם כי בקו"ע שם (סי' רפ"א וסי' רצ"ג) מבואר דהראנ"ח לא רצה לסמוך על סברת המהריב"ל. (ובסי' שס"ט) שם הובא דברי מהרי"ט (ח"א סי' כ"ד) שאין לסמוך ע"ז. ובשו"ת מהרי"ט (ח"א סי' קל"ט) דחה ראיות מהריב"ל מדברי התה"ד. והביא שגם בתשו' הראנ"ח (סי' ס"ט) הוכיח להיפוך. וכ"ה בשו"ת מהר"ם אלשקר (סי' כ"ו). ובשו"ת עבודת הגרשוני (סוס"י ס"ז. וסי' ע"ג). אולם בתשו' תורת חיים להרא"ש (ח"ב סי' נ"ה) הביא משו"ת מהרשד"ם (סי' נ"א) שעשה סניף מסברת מהריב"ל. והוא כתב דשא"ה שהי' רק איסור דרבנן והעלה דאין לצרף דברי מהריב"ל רק לספק. אבל זקני בשו"ת מהר"מ מפאדוה (סי' נ"ג) סמך על המהריב"ל בזה וא"כ יש לומר דג' רעיו היהודים אמרו קברנוהו:

וראיתי בס' פתחי עזרה אע"ז (סי' י"ז סקמ"ד) שיצא לחדש דאף לשיטת רב אלפס דגם בשני עדים שייך בדדמי. מ"מ בשלשה מודה דל"א על בדדמי. ומיישב בזה קושית הרא"ש על הרי"ף מגמ' יבמות (דקט"ו). והא מאה נשים כע"א דמיא וכו' ע"ש. וכאן אמרו בפני העד ברוך ווייסמאן שלשה יהודים די ביסט דאך א ראדימער זאלסט וויסען אז אין דעם שווארצין אנטשיל איז אריין א שראפנעל אין דיא זייט אין איז געהרגיט געווארען אויפס טויט: ודבר חדש ראיתי בשו"ת מהרש"ם (ח"ג סי' מ"ט) ליד"נ הגאון מברזאן ז"ל שכ' וז"ל לענ"ד לפי החק והנימוס הנהוג בין העמים בזה"ז שבכל מלחמה אם רק אין בורחים כל הצבא למק"א נותנים חופש זל"ז לשעות קצובות לקבור הנהרגים ואז יוצאים פקודי החיל ועושים רשימה מי הם הנהרגים ובשעה זו אין פרץ ואין צוחה ועושים הכל בהשקט א"כ עדות זו אינו בגדר עד מלחמה לחוש שאומר בדדמי ע"י פחד המלחמה כי לא הי' שום פחד ומכירים את כאו"א וקוברים כל הנהרגים א"כ י"ל דבכה"ג א"צ לומר קברתיו וגם מסתמא הוי כאמר קברתיו וכו'. ואת"ל שכל החיל ברח ולא באו הנהרגים לידי קבורה. שוב י"ל דהוי ס"ס דיש לצרף דברי המהריב"ל וסייעתו. אבל לענ"ד ע"פ רוב אינו כן ואין לחוש בזה למיעוט לענין חשש בדדמי שהוא רק מדרבנן. ועכ"פ יש לסמוך בכה"ג ע"ד מהריב"ל ע"ש. ועי' בשו"ת מהרי"א הלוי ח"א סי' קל"ז:

ש"ב ידידו:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה