אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן סג

סימן סב

בשם ה' א' נח תרס"ו פלונסק. לכבוד ידידי החו"ב וכו' מ' שמעון מנחם מענדיל שו"ב בק' גאוורטשוב נ"י:

. בדבר שאלתו בכיס הוורדא שניקב וכו' אמרתי לברר הענין בעזה"י מפי ספרים וסופרים. הנה, בשו"ת טוב טעם ודעת (מה"ת סי' י"ט) כתב וז"ל: הנה אם ניקב הכיס לא נתבאר בכאן מה דינו. ולכאורה נראה לפי הכלל דקי"ל ביו"ד סי' נו"ן שכל שחסר טריפה גם בניקב טרפה. א"כ ה"נ כיון דחסר טרפה אף ניקב טרפה ודומה ממש לטרפש הכבד לקמן (בסי' מ"א) דג"כ לא הוי טרפה מצד עצמו רק מצד שסוף הכבד ליטול ואעפ"כ טרפה בניקב. ה"ה נמי בכיס אף שטרפות הוי רק בעבור הורדא מ"מ טריפה בניקב כמו בחסר. מיהו אם הסירכא סותמת הנקב מהני בכיס כמו בטרפש הכבד לקמן שכתבו דכל דבר שאין טרפה מצד עצמו רק מצד דבר אחר מהני סתימת סירכא יע"ש. ה"ה נמי בטריפות הכיס כן נלפע"ד נכון עכ"ל. וכן מסיק הגאון מהרש"ק לדינא בטוטו"ד מה"ת בהשמטות סי' י"ח עיי"ש. אכן ראיתי בס' פרי תבואה (סי' ל"ט סעי' ס"ב) שכ' בזה להכשיר:

והנה בס' ראש אפרים שם מראה מקום לדין זה שהדבר מפורש יוצא להכשיר (בב"י סי' ל"ט) בשם מהר"י בן חביב שכ' דלהי"א דמהני בדיקה בסרוכה לדופן גס בורדא מהני בדיקה בין סרוכה לגרגרת כו' ועינונותא הסרוכה לכיסה הכל כשר בבדיקה וכן השיב הר"ר יוסף בן ישועה ז"ל דריאה הסרוכה לגרגרת כו' כיון שאין הנקב פוסל בהם אם עולה בנפיחה כשרה. וה"ה יהי' הטעם לורדא הסמוכה לכיסה שאם עולה בנפיחה כשרה כו' ע"ש וכ' בדרכי משה (אות י"ד) אע"ג דבשלא כסדרן ל"מ בדיקה ה"מ אם נסרך למקום שנטרף בנקב אבל אם נסרך למקום שאינו נטרף בנקב דומיא דריאה שנסרכה לדופן יש מכשירין וכו' עכ"ל. הרי מבואר דאין נקב פוסל בכיס הורדא דאל"כ פשיטא דל"מ בדיקה בעינונותא שנסרכה לכיסה כיון דאי נקיב האי טרפה ואי נקיב האי טריפה וכו' עיי"ש:

האמנם לכאורה אין ראי' מהב"י דהא הב"י בעצמו (סו"ס מ"א) הקשה על דינא דהבה"ג דטרפש הכבד שניקב טריפה מהא דכ' הטור (בסי' ל"ט) דריאה שנסרכה לאחד מהמקומות שאין הנקב פוסל וכו' ולטרפשא וכו' ותירץ דאע"ג דניקב הטרפש טריפה עכ"ז שפיר חשב הטור טרפש עם המקומות שאין הנקב פוסל בהם לענין ריאה שנסרכה להם דכיון שאין האיסור מצד עצמו עיי"ש. וא"כ י"ל דגם גבי כיס הורדא אם כי הנקב פוסל בו אך כיון שאין הטרפות מצד עצמו לכך חשב עם המקומות שאין הנקב פוסל בהם והבן. וגם י"ל דאין ראי' משם דהא הדרכי משה שם כ' טעם אלו החכמים כדברי ר"י בן חביב להכשיר בעינונותא הסרוכה למקום שאינו נטרף בנקב וכו' עיי"ש. וא"כ דוקא לשיטתם של חכמי הספרדים המכשירים בחסר הכיס לגמרי שפיר הוי למקום שאינו נטרף בנקב וכן הוא באמת שיטת הב"י וכל גדולי הספרדים דחסר הכיס כשר עיין סי' ל"ה ועי' בפר"ח שם סקי"ג שכ' דהוא מנהג טעות וראוי לבטל המנהג. אבל לפי מה דאנן מטריפין בחסר הכיס עיין בתבואות שור (סי' ל"ה סקמ"ז) שכ' דאין לחוש להשחתת ממון דבל תשחית דגופי' ונשמתן עדיף שלא להקל למראה עינינו באיסורי דאורייתא ולסתור מנהגן של ישראל כו' ומנהגינו עפ"י גדולי אשכנז עיי"ש שצועק בקול חוצב להבות אש תוה"ק על דברי הפר"ח. א"כ י"ל דגם ניקב הכיס טריפה. והא דלא השמיענו הדרכי משה זאת אליבא דידן משום דבלא זה סיים שם דאין נפ"מ לדידן מפני שנהגו להטריף בסרוכה ריאה לדופן עיי"ש:

אכן באמת שאלה זאת מבוארת בפרי מגדים (סי' ל"ה) במשבצות זהב (סק"ג) ופסק להכשיר. וזה לשונו ויראה לי דאם ניקב כים הורדא אף לדידן דחסר טריפה מ"מ ניקב כשר וראי' ממ"ש לקמן (סי' ל"ט) דאין סירכא פוסל בכיס לדופן ואין סירכא בלא נקב ואפ"ה כשירה עכ"ל. כוונתו למש"כ התב"ש בשמלה חדשה (סי' ל"ט סעי' ע"א) וז"ל וסירכא מכיס הורדא למקומות אחרים שאין הנקב פוסל כשר עכ"ל. וכ"כ בפרמ"ג (סי' ל"ט בשפתי דעת סק"ך) והובא כן בלבושי שרד (סי' ל"ו סק"ו) ושם בדיני תרתי לריעותא (ס"ק קל"ה) כ' ניקב כיס הורדא לא הוי ריעותא כלל עכ"ל:

ויש לדבר בזה בדין המשאת בנימין (סי' ס"א) דמכשיר בב' כיסין הובא בש"ך (סי' ל"ה ס"ק י"ד) ועיי"ש ביד שאול שמביא, מתבו"ש שהקשה הא יתר כנטול. אכן אם נאמר כדעת הראשונים דיתר כניקב דמי וכאן בניקב הכיס כשר ולכך גם בב' כיסין היטב אשר דיבר המ"ב ויש לחלק והבן:

והנה בהגהות הגאון רע"א ז"ל על הפרמ"ג (בסי' ל"ה ובסי' ל"ט) הקשה על ראייתו של הפרמ"ג מהא דסירכא בכיס כשר וכ' דאין ראי' די"ל דניקב פסול ונסרך כשר כיון דאין הנקב טריפה מצד עצמו רק מחמת הורד וכל שאין הטרפות מצד עצמו מהני קרום מחמת מכה כמו בסי' מ"א גבי טרפש הכבד דניקב טריפה ומ"מ בנסרך טרפש הכבד כשרה מכח דאין הטרפות מצד עצמו רק מצד הכבד. וא"כ גם בכיס הורדא כן ומנ"ל דכשר בניקב. ואין ראי' כלל מהא דהכשיר השמלה חדשה בסי' ל"ט בנסרך הכיס להא דניקב הכיס עיי"ש:

אכן ראיתי בשו"ת טוב טעם ודעת (מה"ק סי' צדי"ק) שנשאל בזה על ראיית הפמ"ג ותי' וז"ל דיש לומר דכוונת הפמ"ג לאידך דיעה דסירכא טריפה מטעם דסופו לינקב א"כ ה"נ טריפה מטעם זה. ובשלמא בטרפש הכבד דאינה מתנענע אנה ואנה אין סוף הסירכא להתפרק והסירכא סותם הנקב אבל הריאה דמרחפת תמיד א"כ הכיס מתנענע עמו וסופה להתפרק ולמה כשירה ובע"כ דאין הנקב פוסל בכיס וא"ש עכ"ל. וכן רמז לתירוצו זה בהשמטות לשו"ת טטו"ד (מה"ת סי' י"ג) וביאר יותר וכ' דאין להקשות על זה דאם מהני סתימה זו לשיטת רש"י דכבר הוי נקב ולא מהני סתימה דסירכא דסופו לסתור ואעפ"כ באם אין הנקב מטריף מצד עצמו אין סופו לסתור. מכ"ש לשיטת התוס' דהטעם דסופו להתפרק דאם אין הנקב מצד עצמו מטריף אין סופו להתפרק. וכ' דזה אינו דדוקא לשיטת רש"י דהסתימה סופו לסתור מכח המכה עצמה דהוי טרפה בזה אין הטריפה מעלה ארוכה מעלי' ולכך סופו להיות נסתר מצד עצמו מכת חולשתו דמכה שהיא טרפה אין בידה להעלות ארוכה חזקה רק חלושה וסופו לסתור. לכך בזה באם אין הטרפות מהנקב מפאת עצמו מעלה ארוכה מעליא ואין סופו לסתור מפאת עצמו. אבל לשיטת התוס' ולסברתו דסופו להתפרק מכח הנענוע בזה אין סברא לחלק בין אם הוי טרפה מצד עצמו או לא דמ"מ סופו להתפרק מכח הנענוע ומה לי אם יהי' טרפה מפאת עצמו או מצד דבר אחר הרי מה דסופו להתפרק לא ישגיח אם יהי' טרפה מצ"ע או מצד ד"א וזה ברור ואמת עכת"ד. וכ"כ שם בהשמטות (בטטו"ד מהד"ת סי' י"ח) ועיין להגאונים מלבוב בס' מאירת עינים (שורש שביעי ענף ב' הק"א) מה שפלפלו בדברי הפרמ"ג ז"ל ומסקי להכשיר עיי"ש: וכשאני לעצמו רציתי לתרץ ראיית הפרמ"ג. דבשלמא בכבד דאינו טריפה רק אם ניטל כולו וא"כ הרי חזינן דהכבד ישנו לכך שפיר מהני סתימה. אבל בורדא דנקב כל שהוא פוסל בו א"כ מה מועיל מה שעתה נסתם הנקב אולי ע"י הנקב שהי' בכיס תחילה ניקב הורדא וכבר נטרף ומה מהני אח"כ הסתימה אע"כ דניקב אינו פוסל בכיס. ומצאתי תי' זה בשו"ת טטו"ד (מה"ת בהשמטות סי' יו"ד) וסיים וז"ל:

ואבאר יותר דלכאורה קשה גם בכבד מה מהני סתימה אח"כ כיון דכבר הי' נקב בטרפש ונטרף איך אח"כ תחזור להכשירה ע"י הסתימה. אך אתי שפיר דמה דהוי טריפה בניקב הטרפש היינו מכח דכל העומד להיות נטרף הוי כאלו כבר הי' כן דמה דהוי ממילא אף לרבנן אמרינן כל העומד כו' כמו שהי' כבר. לכך תינח אם לא נסתם הנקב. אבל אם ראינו דנסתם הנקב. א"כ כמו שהי' עומד להיות נאבד כל הכבד איגלאי מילתא דהי' עומד להיות נסתם טרם שניטל הכבד לכך לא נטרף מעולם. אבל בורדא דיש חשש שמא כבר ניקבה הורדא טרם שנסתם מה מועיל אח"כ הסתימה עכ"ל וכ"כ שם בהשמטות (סי' י"ג י"ח). ועוד י"ל לשיטת הרשב"א (בתה"א דף מ"ג) והובא בב"י (סוף סי' מ"א) דטריפות הכבד מטעם חסרה המרה הוא עיי"ש א"כ דוקא שם מועיל סתימה בטרפש כיון דאינו טרפות מצד עצמו רק מחמת הכבד. וטריפות הכבד אינו מצד עצמו רק מחמת המרה. אבל טרפות הכיס הוא מצד הורדא וטרפות הורדא הוא מצד עצמו שפיר לא יועיל סתימה רק מטעם דגם ניקב כשר והבן:

אכן באמת כל הפוסקים חולקים על הרשב"א וסוברים דטריפות הכבד הוא ג"כ מצ"ע. ועיין בזה בהגהות יד אברהם (יו"ד סי' מ"א) מה שמביא מתוס' קידושין (דנ"ז) ד"ה שחטה כו' גבי צפורי מצורע שניטל הכבד וצפורי מצורע הוא צפור דרור כדאיתא בנגעים פי"ד ומובא בטו"ז סי' פ"ב וצפור דרור אין מרה שלהם בכבד עיין בסי' מ"ב באחרונים הרי דאין טרפות הכבד משום מרה עיי"ש:

האמנם לדינא י"ל דעדיף כוחא דהתירא ולהכשיר כיון דמאורן של ישראל בהלכה הפרמ"ג כ' בפשיטות להכשיר. וכן דעת הגאון רשכבה"ג בס' פרי תבואה שהבאתי לעיל. וכ"כ בס' ראש אפרים (סי' ל"ה סקפ"ב) בשם דודו הגאון המובהק ר' סענדיר מסאטינוב ז"ל וז"ל:

שהרי הי' נשאר כיס הורדא זולת שהיתה חסירה מקצתה בתחתיתה ואין להוסיף על הטרפות שלא מצאנו חסר מקצת כיס הורדא בשיפולי שהוא טרפה עכ"ל. ועיי"ש (ס"ק קכ"ו). ועיי"ש בראש אפרים (סי' ל"ט סקע"ג) שכ' להכשיר וסיים וז"ל:

וכ"כ בס' ארבעה טורי אבן בתשובותיו (סי' י"ט) מהגאון מ' משה אבד"ק זלאטשוב ז"ל שנשאל במה שאירע בכמה בהמות שהכיס של הורדא ניקב נקב מפולש. והשיב דבר זה לא נמצא בשום פוסק יהבו דלא לוסיף על הטרפות דאפי' ניטל הכים הרבה פוסקים מכשירים ומכש"כ בניקב דכשר. ואפי' רמ"א דמטריף בניטל בניקב מודה וכו' ומאן יהיב לן מבישרא ואכילנא משופרי שופרא וכן הסכים א"א הגאון החסיד אבד"ק אמשטרדם דכשר עכ"ל. וכן מבואר ממש"כ התבואות שור (סי' ל"ז סקמ"ד) כתב הז"ט סי' י"ד וכו' אמנם מה שכ' שם (סעיף ח') דבועה בכיס הורדא כשר לא מצאתי חולק עליו וצ"ל כוונתו דאפי' מעל"ע או בשיפול שבו דאלת"ה מאי קמ"ל ותו הא כתב טעמו דדמי לבועה בגרגרת דלא אמרינן בועה כא' בריאה עכ"ל הרי דבועה שהוא משום נקב אינו פוסל בכיס הורדא. ובאמת כ' על זה בראש אפרים (סי' ל"ז ס"ק ק"י) וז"ל והוא מדברי מהר"ם בת"ה בדין בועה בעינונותא סי' ב' שכ' וז"ל כיס הורדא שנמצא בה בועה כשרה שאינו במנין הבועות שמנו חז"ל וכ"כ הב"י מעשה שנמצא בה בועה בקנה וכו' ולכאורה משמע מזה דנקב פוסל בכיס הורדא רק משום דאין בועה וסרכא וכו' ובאמת ז"א דבלא"ה אין נקב פוסל בכיס הורדא כלל עכ"ל וכ"כ באמת הלב"ש שהבאתי דאין נקב בכיס הורדא ריעותא כלל. וראיתי בס' מקדש מעט (סי' ל"ה ס"ק קל"ו) שכ' בשם הגאון המובהק מ' יהושע ז"ל אבד"ק טארנאפאל בס' יהושע (סי' ל"ב) דאין להתיר בניקב הכיס אלא בנקב שאין בו חסרון. והוא כ' עליו וז"ל ול"נ דאפי' ניטל מיעוטו כשר כמש"כ בגידולי הקדש (אות כ"ח). ואין ס' יהושע תח"י לעיין בו. וכ"כ ידי"נ הגאבד"ק ברעזאן שי' בס' דעת תורה (אות ק"ד בסי' ל"ה) וז"ל:

והנה בשו"ת ס' יהושע העלה כו' אבל מדברי כל האחרונים ל"נ כן. וכל שנשאר רובה יש להקל והבו דלא לוסיף עלה עכ"ל. וכ"כ בשו"ת בית שלמה (חיו"ד סי' מ"ח) לדינא דבאם רוב הכיס נשאר, רק שחסר באמצע כעין נקב הא קי"ל דניקב כים הורדא כשר וכו' עיי"ש. והובא בס' יפה לבדיקה לידי"נ הג' שי' (שער א נתיב ד'). וכ"כ בס' מנחת הזבח (כלל ה' אות כ') וז"ל אבל ניקב הכיס כשרה. ועיין כן בס' מנחת יוסף (סי' ל"ה ענף ו' אות כ"ב) ובהגהות יד אברהם (סי' ל"ה):

וראיתי בשו"ת דברי חיים (ח"ב חיו"ד סי' כ"ו) לש"ב הגה"ק מצאנז ז"ל שכ' וז"ל:

השאלה שניקב כיס הורדא שכ' רומכ"ת שראה בס' אחד מהאחרונים שאסר דומיא דחצר הכבד שניקב אתפלא מאוד מזו ההוראה הא גם בחצר הכבד הרשב"א והרא"ש ז"ל נתקשו בדברי בה"ג שהוא נגד דברי הש"ס ואין להוסיף על הטריפות. ועיין בפ"ת מ"ש שכמעט כל הראשונים לא ס"ל להא דבה"ג רק שאין חולקין על הגאון אך די בו חידושו שם בחצר הכבד אך ללמוד משם לריאה זה דבר שאין דעת התורה מחייב כי אין מדמין בטריפות ובהדי' מבואר בפ"ת (סי' מ"א) דכיס דאינוניתא כשר בניקב עיי"ש וכו' ודי לנו בגוף חומרת דכיס והפר"ח נתן אותם לטועים וצווח בחזקה להתיר כי הוא מנהג טעות ונהי שהתב"ש ז"ל כ' דחומרא זו נתייסד מסתמא עפ"י זקן וחכם גדול דמדינתינו ואין כח להתיר אך עכ"פ אינו רק מנהג שנתייסד עפ"י גדול ואיך נחמיר חומרא מה שמחמיר בה"ג בחצר הכבד דגם שם אינו רק חומרא ונוסיף חומרא על חומרא ובדבר טריפות דאפי' בדאורייתא אין מדמין טריפות זל"ז ודאי זה לא ניתן להאמר ויהי' מי שיהי' בעהמ"ח מספר זה אין שומעין לו והמחמיר עתיד ליתן את הדין וטועה בדבר משנה וד"ל עכ"ל. וכוונתו הוא להגאון מהרש"ק ק שהוא הי' האוסר בזה בספרו טטו"ד כנ"ל. שוב ראיתי אחר כותבי בזה בשו"ת אלף המגן (סי' כ"ו) שהביא ראי' להתיר בניקב הכיס ע"ד החידוד מהא דכ' השמ"ח (סי' ל"ט סכ"ג) להטריף בדין יתרת מקמא שעומדת בצד הורדא ונסרכה בכסדרן להורדא משום דלאו רבותא היא. ותמה עליו בראש אפרים (סקע"ח) בזה"ל: לא ידעתי איך יצוייר שתסרוך בכסדרן להורדא דהיינו מחיתוך לחיתוך כיון שצריכה להיות בכיס ואם כן איך אפשר שתהי' הסרכא מחיתוך היתרת לחיתוך עצמותה של ורדא ואם הורדא חוץ לכיסה עכ"פ צריכה להיות מונחת לשם כשנותנין אותה לתוכה ולא יצא ע"י נפיחת הריאה. וא"כ פשיטא כשיש סרכא דטריפה שהרי החוט במהרה ינתק כשתחזור לנוח בתוך הכיס וכו' עכ"ל. אכן להנ"ל אתי שפיר די"ל שהי' נקב בכיס הורדא ודרך אותו הנקב הי' סרכא בכסדרן מהורדא להיתרת. ואף שיש לצדד מ"מ המעיין יראה כי ראי' נכונה היא עכ"ל. ועיין בשו"ת יד מאיר (סי' כ"ד) שכ' דפשוט דניקב הכיס כשר וכן הסכימו כל האחרונים. ומ"ש רו"מ דכלל בידינו דכל שחסר טריפה גם ניטל טריפה טעות נזדקרה בקולמסו דלא נמצא כן ואינו כן כלל רק להיפך נאמר דכל שניקב טריפה גם ניטל טריפה ולא להיפך דהרי ניטל הכבד ולא נשתייר בו כזית טריפה וניקב כשר וכו' ובפרט כי כיס אין לו שורש בש"ס והבו דלא לוסיף עלה וכו' והברור דאין לפקפק כי ניקב הכיס הורדא כשר גמור דהרי עיקר הטעם דבעי' כיס כדי שלא יפול הורדא למטה וכל שיש איזה אחיזה בכיס כמות שהוא כשר והדברים ברורים עכ"ל. שוב ראיתי בזה בהקדמת ס' ברכת שלום ובשו"ת יד מאיר להרב מברעזאן עכ"פ כיון דכמעט כל האחרונים דעתם להכשיר וגם הגאונים מלבוב מכשירין כנ"ל. אין שום חשש כלל להחמיר:

ידידו:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה