אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן נו

סימן נה

ב"ה גראסווארזיין. החיים והשלום וכט"ס לכבוד הרב הגאון הגדול הצדיק המפורסם לשם ולתהלה נזר ישראל וכו' כקש"ת מוהר"ר צבי יחזקאל מיכלזאהן שליט"א ראב"ד ק"ק ווארשא יצ"ו:

א) אחדשת"ה. בל"ס כבר שמע מע"כ הדר"ג נ"י מהשערורי' הגדולה שהיתה פה עירינו. ומה עלתה לנו בעוה"ר מאנשי רשע. ואין רצוני כעת לספר ולתאר הדברים. כי ידי מרתתין מרוב צערי יגוני וחלישת כחי. עיני עיני ירדה מים. אך לזאת באתי. היות שיש הרבה ספרי תורה אשר נקרעו ר"ל לקרעים גדולים וקטנים שאינם מתאחים באופן שאין להשתמש בהם כלל וכלל לא.

ונפסלו לגמרי. כי הזדים הארורים זרקו הכל בחוצות ובשוקים ובמבואות המטונפות. באש ובמים ר"ל. ועתה ברצונינו לגנוז אותם. ויען יש בזה דעות שונות האיך לעשות. ע"כ במטותא מיני' דהדר"ג להודיעני דעתו הרמה בזה. באיזה אופן לקבור אותם. ואת כל ונוכחת. כי בודאי כבר קרה שם מקרה כזה. והאיך פסק הדר"ג להאי דינא. ויען כי לבי עלי דוי ע"כ לא אוכל להאריך בדברים. והנני מבקשו להשיבני על אתר כי הענין נחוץ. בדש"ת ובברכת כט"ס. מוקירו ומכבדו בלונ"ח המצפה לתשובתו בכליון עינים בנימין פוקס האבדק"ק ווארדיין גדול בשם ד' ובעזרתו ית"ש יום א' ויחי ח' טבת תרפ"ח ווארשא. שלומים מרובים כטל וכרביבים. תפארת גדולה ועטרת ישועה. לכבוד ידנ"פ הרב הגאון וכו' כש"ת מוהר"ר בנימין פוקס נ"י אבד"ק גראסווארדיין:

ב)אחדשכ"ת באהבה. קבלתי מכתב מעכ"ת בהיותי על ערש דוי ל"ע. ולא יכולתי להשיב עד היום. בדבר גניזת הס"ת הק' שנקרעו ונפסלו בעירו בעת השערורי' בימים האלה ע"י הזדים הרשעים הארורים תלמידי בתי הספר (האקאדעמיקער) שיצאו בעירו. ועוד בהרבה עיירות במדינתו. לטרוף טרף כזאבי ערב. ועשו בתי ישראל וגם בתי כנסיות ובמ"ד למשיסה ולביזה. הרגו וחמסו. החריבו ושברו ורמסו ועשו שממון נורא בלי חמלה. אוי מה עלתה בימינו. וכ"ת שואל חו"ד ומנהגינו בזה:

הנה הדבר מבואר בגמ' מגילה (דכ"ו) אמר רבא ס"ת שבלה גונזין אותו אצל תלמיד חכם ואפי' שונה הלכות. (ע"ש ברש"י וברש"י ב"מ דל"ג) אראב"י ובכלי חרס שנאמר ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים. והובא להלכה בש"ע או"ח סי' קנ"ד סעיף ה' וביו"ד סי' רפ"ב ס"י. ועיין בשו"ת באר שבע סי' מ"ג. ע"כ פשוט נראה להניח הקרעים בכלי חרס ולסתום אותם בכסויי קדירות ולקברם אצל ת"ח וכן עשינו מעשה לפני איזה שבועות בעיר פראגא הסמוך ונראה לווארשא. בגניזת ס"ת שבלה שנמצא טמון בקרקע איזה פרסאות מעירינו. (כנראה ע"י גנבים. ואנשי חיל חפרו שם בקרקע ומצאו והוציאו הס"ת. ומסרו ליד אחב"י הגרים שם בשכנות) והובא הס"ת לפראגא. ולאשר מפני אורך היריעות לא מצאו כלי חרס כ"כ ארוכים וגדולים. לכן צירפו שני כל"ח. היינו חצי' של היריעות בכלי חרס אחד. וחצי' השני' בכלי חרס שני. פה אל פה נקשרו הכלים היטב בחוטי ברזל שקורין (דראט) וגנזום באהל אצל קברו של אותו צדיק רבי יונה זצ"ל (הנזכר בסו"ס אוהל יצחק ח"ב בין תלמידי הגה"ק רבי יצחק מווארקי זי"ע אות מ"ז). ובעת הגניזה אמרו מזמורים תהלים כ"ד ע"ט ועוד:

והנה בשו"ת כנסת יחזקאל חיו"ד סי' ל"ז ובשו"ת שבות יעקב ח"ג סי' י'. י"א. י"ב. האריכו בזה הענין של גניזת ס"ת שבלה. ודעת הגאון כנ"י ז"ל לקברם עלי הקברות בחביות או תיבות. אף שבש"ס ופוסקים נאמר בכלי חרס. לדידן כלי עץ ג"כ עומד לקיים ימים רבים. והחוש מעיד כי חרסים עומדים לשבירה בשכבם בקרקע כמה ימים משא"כ עץ. והנביא ישעי' אמר המסכן תרומה עץ לא ירקב יבחר. כי יש מיני עץ אשר מהם עושים רוב חביות כאן ובמדינת פולין אשר מונחים בחפירה מאה שנים ולא ירקבו וכו' ויותר ממהרים לרקוב בכלי חרס. ואולי בימי ירמי' הנביא או בא"י הקרקע קשה כמבואר בש"ס דקרקע של א"י אדמה אדומה שמהם עושין כלי חרס אולי קשים הם מחרסי שלנו. ולכך א"ל ונתתם בכלי חרס למען יעמדו ימים רבים עכ"ל. והגאון בעל שבו"י השיב להגאון בעל כנ"י וז"ל:

ומה שכתב כ"ת לקברם על הקברות בחביות או תיבות כי כלי עץ עומד לקיים ימים רבים וכו'. לא ידעתי מה יועיל תקנה זו וכו' כי ע"י ירידת הגשמים והפשרת שלגים בודאי יבואו לאיבוד בזמן קצר מלבד לחלוחית הארץ. ואין לך איבוד וביזוי גדול מזה. ובכלל עץ המצוי אצלנו נרקב מהר וכו' ובודאי וכו' לגונזן כדין הש"ס בכלי חרס מוקף צמיד פתיל טפי עדיף וכו' ע"ש. ולדידי מהראוי לצאת ידי שניהם. ומה טוב להניח היריעות הקרועין בכלי חרס מוקף צמיד פתיל. ואח"כ להניח הכלי חרס בתיבות או חביות של עץ ולסתום היטב. ומכ"ש יריעות ארוכות וגדולות שאינן נכנסין בכלי חרס אחד. רק ההכרח לצרף שני כלי חרס זה לזה כנ"ל. ואולי נשאר בדק וסדק. או קצת היריעה פתוח ומגולה בין שני הכלי חרס הניתנים זה כנגד זה פה אל פה ולא נדבקו היטב. ולכן בודאי מה טוב להניח הכלי חרס בתוך תיבות או חביות של עץ. ובזה יוצאין לכל הדיעות שיצאו מפי אותן הצדיקים זי"ע:

וכבר כתב הר"ן ז"ל שם במגילה וז"ל:

ובכלי חרס שאין נותנין אותו בעפר אלא בכלי חרס נותנין אותו ושמין אותו אצל ת"ח דאע"פ שגונזין אותו עושין לו תקנה כמה שאפשר לקיימן עכ"ל. ועיין בשו"ת נוב"י מהד"ת חאו"ח סי' י"ז. ועיין בשו"ת עין יצחק חאו"ח סי' ה'. ובס' ילקוט הגרשוני או"ח סי' קנ"ד בשם שו"ת מהרא"ף סי' מ"ח. ובשו"ת חסד לאברהם מה"ת חאו"ח סי' י"ז. ופתחי תשובה יו"ד סי' רע"ו ובס' שדי חמד פאת השדה בכללים מערכת הגימ"ל סימן ל"ה סכ"ג בשם הרב זרע אמת (ח"ב סי' קל"ג) ובמערכת ד' אות ל"ח. ובשו"ת ח"ס חלק ו' סי' ח'. ובשו"ת משיב דבר ח"ב סי' פ'. ובסידור דו"ז הגאון יעב"ץ חלק מגדול עוז בקונ' אבן בותן פינה ב'.

ובס' עיקרי הד"ט או"ח סי' ח' אות י"ב. ואין הענין סובל אריכות יותר. ומה גם שהנני מחוסר בריאות ל"ע השי"ת ירפאני. והנה תו"מ בבוא השמועה הנוראה מהפאגראם הנעשה במדינתכם. השתתפנו בצרתכם וצעריכם ודרשתי ברבים בביהכ"נ במאמר גמ' גיטין (דנ"ח ע"א) ת"ר מעשה בריב"ח שהלך לכרך גדול שברומי וכו' ואכמ"ל. כן במוצש"ק וישב אור ליום א' כ"ד כסלו העבר הי' פה התחלת כתיבת ס"ת לחברת בחורים עטרת ישראל ונתכבדתי לבוא אל ההתחלה ודרשתי בענין מצות כתיבת ס"ת. ובין הדברים אמרתי כי לא אלמן ישראל. שם במדינת 'ראמעניא' קרעו ופסלו בימים הללו הרשעים האכזרים ס"ת. וכאן בווארשא מתחילים הבחורים 'עטרת ישראל' לכתוב ס"ת חדשה. והארכתי בגמ' ע"ז (די"ח) מצאו לר"ח בן תרדיון שהי' יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו הביאוהו וכרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור וכו' אמר לה אלמלא אני נשרפתי לבדי וכו' ועכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שיבקש עלבונה של תורה הוא יבקש עלבוני וכו' אמר להן גוילין נשרפין ואותיות פורחות וכו' וגעו העם בבכי' רבה. יתן השי"ת לשמוע מכם בשורות טובות ישועות ונחמות. ירחם על שארית ישראל בתשועת עולמים. נזכה במהרה לזמן העתיד לבוא כי מביא הקב"ה ס"ת ומניחו בחיקו (ע"ז דף ב') ויקוים (דברים ל"ב מ"ג) כי דם עבדיו יקום. (יואל ד' כ"א) ונקיתי דמם לא נקיתי וד' שוכן בציון: כצפיית ידידו עוז בלונ"ח:

בשם ה' ב' וארא כ"ג טבת תרפ"ה ווארשא. לכבוד יד"נ ש"ב הרב הגאון וכו' מוהר"ר יוסף שליט"א שווארץ מבי דינא רבא בעיר גראסווארדיין. נ) מכתבו הנעים האיר מול עבר פני. ובדבר תשובתי ע"ד הס"ת שנקרעו ונפסלו ע"י הזדים הארורים בעת המהומות בעירו ר"ל. נדפסת בס' קהלת דוד ח"ר. האמת אגיד שלא ראיתי אז מש"כ בזה בס' בני יונה הנדפס עם הס' דעת קדושים. ומש"כ בתשובה מאהבה ח"ב מרש"י סוטה (ד"כ) ומג"א ב"ב (ד"כ). ומש"כ במקדש מעט סי' רפ"ב סקמ"ג. ומש"כ בשו"ת מנחת אליעזר ח"ג סי' נ"ב כי אין הס' הללו תחת ידי ואני כתבתי רק מנהגינו בזה. וע' בשו"ת נוב"י מה"ת תאו"ח סי' קט"ו ובשו"ת ח"ס חיו"ד סי' רס"ה. וע' בשו"ת נוב"י חאו"ח מהד"ק סי' ט'. ומש"כ הגאבד"ק יאזלאוויץ שיחי' בהגהותיו לס' חסידים סי' תתקל"ד שנדפס מחדש בלבוב. ועי' בענין גניזת ס"ת שנקרע בס' קורות עיר קאלאמעא נק' זכרון לראשונים מאת ש"ב הרה"ג ר' חיים צבי תאומים שיחי' ראבד"ק הנ"ל:

והנני ידידו ש"ב:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה