שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן נא
ב"ה ג' וירא תר"ה לפ"ק פלונסק. לכבוד הרה"ג וכו' מו"ה אברהם פאללאק נ"י ראבד"ק בונידולד:
ע"ד מש"כ בס' ברכת משה חולין (דנ"ח) ששלח לי. ומעשה בא לידי באווז שלא הי' לו ב"מ היתירים דהיינו מה שקורין (טריפה'נע קישקעלאך) וחפשתי בספרים ולא מצאתי נ"ב עיין בזה בשו"ת טוטו"ד (סי' קס"ו) ובס' תו יהושע ע' דקין אות ל"ד שדיברו בזה. והארכתי בזה במק"א:
בברכות (די"א ע"ב) מאי מברך ע"ש גירסת הרי"ף ולומדי תורתך לשמ"ה. ומש"כ בזה בשו"ת בית יצחק חאו"ח בהק' אות ו' ובספר ברכת אהרן שם מגמ' תענית (ד"ז) כל העוסק בתורה לשמה וכו' שלא לשמה נעשית לו סם המות. ולענ"ד ענין סם המות ע"ד ס' שירת ישראל (דל"ג) מירושלמי ברית כרותה הוא כל העוסק בתורה לשמה אינו שוכח את תלמודו ואינו בא לידי אונס שישכח תלמודו. ועי' סנהדרין (דכ"ו) וברש"י שם. ובבר"ר (פע"ט ופפ"ו) ובחולין (דק"ג). ואיתא (אבות פ"ג מ"י) כל השוכח דבר אחד ממשנתו מעה"כ כאילו מתחייב בנפשו. ועי' רש"י וישלח ויבא יעקב שלם ע"ש. ובברכות (ד"ח) והזהרו בזקן ששכח וכו'. וברש"י שחלה. ומק' למה דוקא זקן. הול"ל בת"ח ששכח. ואולי אם אינו זקן יוכל לשוב ולחזור וללמוד אחר שסר אונסו. אבל זקן אינו דומה כלומד ילד כדאיתא באבות (פ"ד מכ"ה). ועי' בפנ"י ברכות (ד"ה ע"א) ד"ה כל שאפשר לו לעסוק בתורה וכו' ע"ש והבן. ומפני הטרדות קצרתי:
ידידו: