שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן
סימן כה
בשם ד' ובעזרתו ית"ש. הנה בסוף הקיץ דשנת תרס"ה ישבנו בד"ת בכפר פעלצאוויזנא ערך שתי שבועות. בדבר הסכסוכים שהי' שם הרבה שנים אודות סדר הזביחה בבית המטבחים דשם. והטו"ת שהי' בין ועד הרבנים דעיר ווארשא. והרבנים דעיר נאווידוואר אודות ההשגחה על השחיטה דשם. ועי' בשו"ת בית יחזקאל סי' מ"ג]. וזה הוא הפס"ד אשר יצא מאתנו:
בדבר אשר נקרא נקראנו לכפר פעלצעוויזנא הסמוך לווארשא על דבר הריעותות על השובי"ם דפה והאי סדרים בבית המטבחיים דפה. אחרי שחקרנו ודרשנו בגב"ע. לכן מצאנו לנכון אשר מהיום והלאה יתנהג כפי הפרטים שיתבאר הלאה:
א) שלא יהי' לכל א' מהשובי"ם. ר' לייביש. ור' אליעזר ור' ישראל יצחק. ור' יעקיל. קצב מיוחד רק בכל שבוע ושבוע יחלפו לשחוט כאו"א אצל קצב אחר. דהיינו כי השנים מד' השובי"ם ישחטו שבוע א' אצל מקצת קצבים. ובשבוע שני' ישחטו אצל קצבים אחרים. והשני שובי"ם האחרים ישחטו אצל הקצבים ששחטו אצל חבריהם בשבוע הקודמת:
ב) כ"א מהשובי"ם מחויב להראות סכינו לחבירו קודם שחיטה ולאחר שחיטה. ויהי' לכ"א מהשובי"ם איזה חלפים כשרים מוכנים קודם השחיטה: ג) כ"א מהשובי"ם איננו רשאי לשחוט הן גסות והן דקות מהנמצא בבית המטבחיים יותר מלפי ערך חלקו ואם ישחוט יותר. עד שישחוט יותר משליש מהנמצאים בבית המטבחיים. אז אין החותם רשאי לחתום על כשר את הנותרים. והחיוב על החותם לספור ולמנות אם לא עבר השו"ב על זה: ד) בעת בדיקת הריאה אם ימצא השו"ב שיש ריעותא מחויב להראות לחבירו ולהתיעץ עמו:
ה) השובי"ם יפסקו ויחדלו מלשחוט בעש"ק חצי שעה קודם הדלקת נרות של שבת קודש:
ו) הכנסה משו"ב דפה יהי' בשותפות ובכל שבוע יעשו חשבון צדק ביניהם כנהוג וכ"א יקבל כפי חלקו בפ"צ בהכנסת השחיטה:
ז) השובי"ם יבררו להם איש אחד שיהי' קאסירער על ההכנסה מהזביחה. ושיחלק הוא לכ"א מהם חלקו שלא יבוא לידי פירוד ומחלוקת ע"י שכל א' תופס מחלק חבירו וישלמו להקאסירער מכיסם. והקאסירער לא יהי' מבניהם או מחתניהם של השובי"ם. רק אם יהי' מרוצה לכולם. או איש זר אשר יהי' מרוצה לכולם:
ח) בסדר שחיטת עופות בפעלצעוויזנא יהי' בכל שבוע לשו"ב אחר וההכנסה שייך להשו"ב שישחוט בשבוע שלו לבדו. רק העופות מימים טובים ומערב יו"כ יהי' לכולם בשותפות. היינו שישחטו כולם ויחלקו ביניהם כנהוג: ט) הקצבים אינם רשאים להבדיל הראשים מן הבהמות עד אחר בדיקת הריאה. ואם ימצא החותם אשר איזה קצב עבר על זה. אז בל יחתום עוד להכשיר את הראשים:
י) הכבשים והעגלים הנשחטים יהיו כולם בחותם על כשר. ואם לא ירצה מי מהקצבים שיחתמו אותם. אין השו"ב רשאי לשחוט אצלם. והחותם לא יהי' רק מי שנתמנה לזה מפי בד"צ. אבל אם יחתום אחר שלא נתמנה לזה בל ישחטו השובי"ם אצלו:
יא) אם יהי' איזה שאלה הצריכה שאלת חכם אז אין השובי"ם רשאים לפסוק הדין בעצמם רק יקריבו השאלה לפני הרב מפעלצעוויזנא והקצבים ישלמו להרב עבור טרחתו ופסקיו הן מכשרות והן מטריפות שוה בשוה כפי שיבואו עמו לעמק השוה. או שיקבל הרב מהשובי"ם. סך שלשה רו"כ בכל שבוע ושבוע. ואז לא ישלמו לו להרב עבור השאלות שיפסוק להם. והברירה ביד הרב באיזה אופן ישלמו לו עבור טרחתו:
יב) בכל עת שיבוא הרב מנאווידוואהר לפעלצעוויזנא. וידרוש מהשובי"ם להראות לו את סכיניהם הן קודם השחיטה הן לאחר השחיטה. אז מחויבים להיות סרים למשמעתו. וזאת יהי' עד שיתברר מפי בד"צ למי שייך ההשגחה על השובי"ם דפה. אם להרב מנאווידוואהר יען שכפר פפרלצעוויזנא הוא בגליל שלו. או להבד"צ דעיר ווארשא אשר לפי דבריהם השגיחו עד כה בהשגחת השובי"ם ובימ"ט דפה:
יג) ולפי ראות עינינו צריך שיהי' פה עוד שו"ב א' חדש יען שהשחיטה פה רב מאוד עבור ד' שובי"ם. ויתנהג ג"כ כפי הסדר של השובי"ם בפה ותקנת הזביחה כנ"ל והשו"ב החדש יתמנה פה עפ"י הרב מנאווידוואהר בהסכמת המו"צ מווארשא. היינו ר' יודיל סג"ל ור' פתחי' הארענבלאס שיחיו: יד) אם אחד מהשובי"ם לא יקבל ע"ע התקנות וסדר הזביחה כנ"ל ויפרד א"ע מחביריו השובי"ם אז אין רשאי לשו"ב חדש שיבוא לשחוט פה בשותפות עם השו"ב שיצא להרוס האחדות ותקנות הזביחה כנ"ל:
טו) אם יעבור א' מהשובי"ם או החותם אפילו על דבר אחד מהדברים הנ"ל אזי יהי' מסולק מאומנתו לפחות על ששה שבועות בפעם הראשון ע"י המשגיח בלי בד"צ. ובפעם השני' יתפטר ממשמרתו וזאת יהי' עפ"י בד"צ כפי שיציע המשגיח לפני הבד"צ. וכ"ז בתנאי אם יהי' ע"ז רשיון הממשלה יר"ה. ובאעה"ח יום ב' תבא תרס"ה פעלצעוותנא. שמעון דובער במו"ה אברהם ז"ל רב בשעדליץ. צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק והגליל שמואל שלמה בה"ר אברהם חונה בהוקאווא:
אזהרה גדולה, להסיר מכשול. כאשר נודעמו כי רוב הווארשט הנאכל בערי מדינתנו נעשים בווארשא. וכן נודענו כי רוב הבשר הניקח לפאבריקי הווארשט בווארשא המה לא משחיטת בתי המטבחיים דווארשא העומד תחת השנחת הבד"צ דווארשא רק משחיטת בתי המטבחיים של חוץ לעיר בכפרים הסמוכים כמו פעלצעוויזנא. גראכאוו ועוד. אשר אין שם שום השגחה על השחיטות ובדיקות דשם. והנה בשנה העברה היינו אנו הח"מ בתור ב"ד אודות בית המטבחיים דכפר פעלצעוויזנא הסמוך לווארשא. ונשתוממנו ונבהלנו מאד בהודענו את גודל המכשול והקלקלה בענין השחיטות ובדיקות דשם כי רבה העזובה. כי אין שם עליהם שום רב ומורה אשר יסירו למשמעתו. ובד"צ דווארשא אשר שמה על השוק יובא הבשר מתגוללים עמהם זה כמה אך אינם שומעים לקולם ואין בידם למחות מטעמים אשר אי אפשר לפורטם. והנה עשינו אני ח"מ פסק ב"ד ותקנות קבועות אשר ע"פ יתנהגו השוחטים והקצבים. ועשינו עליהם למשגיח קבוע הרה"ג דנאווידוואהר הסמוך לשם תחת חסות הבד"צ דווארשא. אולם עתה כבר גלגלו עמהם זה יותר מי"ב חודש והשחיטות דשם לא זו שלא נתקנה רק נתקלקלה עוד יותר ויותר. ע"כ מצאנו חובה לנפשינו להודיע ולהזהיר את אחב"י בכל ערי מושבותיהם בכל מקום שהם כל אשר איננו רוצה להתגאל בחשש נו"ט לבל יאכלו שום בשר ווארשט ובשר מעושן הנעשה בווארשא עד אשר יהי' עליהם הכשר ותעודה על כשרותם מאת הבד"צ דווארשא יהי' מאיזה פאבריק בווארשא שיהי'. וזו אזהרה על הקונים סוחרי הווארשט בכל מקום שהם דבל יקנו מן הפאבריקין בלי הכשר. ועל הקונים האוכלים לבל יקנו עד אשר יראו להם הסוחרים ההכשר חתום מאת הבד"צ דווארשא הממונה על השחיטה והשגחת הבשר כשר שם. והכשר כזה צריך להיות בכל תיבת ווארשט בפני עצמה. או אז יהי' ביד הב"ד להשגיח ע"ז שיהי' בכשרות ואז ידעו ב"י מה הם אוכלים. ויאכלו ענוים וישבעו ויהללו את ה'. ולמזהיר ולנזהר שלומים יתן ה' כמי נהר. וה' יסיר כל מכשול מדרך עמנו:
היום יום ג' טו"ב כסלו שנת תרס"ז דפ"ק. שמעון דובער במהרר"א ז"ל אבד"ק שעדליץ. צבי יחזקאל מיכלזאהן אבד"ק פלונסק והגליל. שמואל שלמה בה"ר אברהם נ"י חונה בלוקאוואה. והרב הגאון הגדול צי"ע מרן אליהו חיים מייזל הגאבד"ק לאדז כתב ע"ד הנ"ל מכתב ארוך. ומפני כי יארך הגליון. הננו מעתיקים בזה קיצור מלשונו הטהור הנערך לתיקון הנ"ל:
כבוד כו' העומדים על משמרת הקודש לשמור דרך עץ החיים חיי עולם לגדור פרצת הדת בק' ווארשא יברכם ה':
אל שמועה כי באה תפלח כל לב איש הישראלי. קול קורא ולא יפסוק לאמר כי הבשר המובא מק' ווארשא וסביבותי' בשר פיגול הוא בלי שום השגחת רבני העיר כו'. כל השומע כזאת תדאב לבו ונפשו והנה אחר החו"ד נודעתי כי לא על שחוטי ק' ווארשא יצא הקול הזה רק על שחוטי האגפים אשר סביב לווארשא. ולאות אמת הגיעני פסק הרבנים הגאונים הצדיקים אב"ד דק' שעדליץ זצ"ל. ויבדלו לחיים הרבנים דק' לוקאווא ודק' פלונסק שיחיו.
ושם מפורש נאמר כי מאגפי ווארשא יצא ויוצאים המכשולים האלו. אוי לנו שכך עלה בימינו. ובעוד הנני מצטער על קהילת ד' ק' ווארשא אשר שכניה מכשילים אותה התבוננתי כי גם לי בעצמי נוגעת הרעה הגדולה הזאת כי גם ללאדז מגיעים הדברים. יען כי בשר רב כו'. לזאת הנני מבקש מכבוד תורתם יעשו נא למען המצוה הרבה הזאת להעיר רבים מאיסורי מאכלות אסורות ויראו אשר כל הבשר כשר כו' וכן הווארשטין המובאים משם לכאן יובא בתיבה והתיבה תהי' חתומה בחתימת המשגיח של ב"ד ובתוך מכתב ההכשר יהי' מבואר כמה ווארשטין מונחים בה כו' ואעורר את כבודם להודיע לכל המקומות אשר ידעו כי מובאים לשם בשר וגם ווארשטין מווארשא שיהיו נזהרים לבלי לקנות הבשר והוארשטין רק כשיהיה עליהם הכשר מאת הגאונים מורי הצדק בק' ווארשא הממונים על השגחת הבשר כשר שמה. וישלחו רשם העתק הפסב"ד מהגאונים דק' שעדליץ ז"ל ודעמי'. והנני כו' אור ליום ב' י"ג שבט תרס"ז לפ"ק:
אלי' חיים מייזל אב"ד דק' לאדז. המוצאים לאור כנסת מחזיקי הדת' בווארשא:
מן החובה על כל רב בעירו להזהיר על הדבר. ולצוות להדביק זאת בב"כ וב"מ. מודעה רבה מאת כנסת אמחזיקי הדת" בווארשא. פיל עסען היר פלייש. ניט פרעגענדיג פון וואנען דיא פלייש איז פערלאזינזיכדיג אויף דעם פליישער. דאס בריינגט דאס עס ווערען היער אויפגנעסען פיל אקסען, קעלבער, שעפסין, אויך עופות, וועלכע ווערען געשאחטין דורך שוחטים וואס האבען אויף זיך קיין שום השגחה פון קיין שום ב"ד בעולם, גם אויך אזאלכע וואס אויך ניט די שוחטים זאגען כשר, נור וועלכע די קצבים זעלבסט זטגלן כשר וד"ל. (עס איזט שוין היער אויך פערקויפט געווארען פערד לעבער פיר רינדער לעבער. און אויך חלב דאורייתא פיר שמאלץ), אזא נאכלעסינקייט אין מאכלות אסורות אין א גרויסער חילול השם, א מכשול גדול פאר זיך און פאר אנדערע, כמובן. דארום זענען מיר מודיע אז ווער עס וויל זיין בעזיכערט אז ער עסט כשר פלייש, און נעהמט ניט אין די 3 יאטקעס (היינו די פלייש באזארען גענשא 4 פראנגציש קאנער 19. טווארדא 1). זאל קויפען פלייש נור אין די געוועלבער, וועלכע האבען א הכשר פון ב"ד אויף זייער נאמען, און אכטוג געבען אויף דעם חודש און דעם יאהר פון הכשר. די געוועלבלר וועלכע האבען הכשרים ווערען אויפנעזעהן דורך משגיחים עס זאל דארט ניט קומען קיין אנדער פלייש נור היגע, וועלכע שטייט אונטער השגחת הבד"צ. און עס זאל זיך אבגיסין אין דער צייט כדין. מען זאל וויסען אז די מורי הוראה יצ"ו נעהמען פיר דעם הכשר קיינע געלד ניט, און חוץ די 10-15 קאפ' וואכענטליך וואס קאסט דעם פליישער אויף די הוצאה פון די משגיחים, קאסט איהם דער הכשר נאר ניט, און די פליישער וועלכע האבען ניט קיין הכשר (יהיו מי שיהיו, אפילו דיא יחסנים) איז נור ווייל זייא ווילען האנדלען מיט פרעמדע פלייש אויך, וועלכעס עס איז אויף זיי אויסער דעם איסור פון שחוטי חוץ (וועלכעס איזט שוין לאנג אונטער גצשריבען באיסור גמור פון אלע גדולי עולם ובתוכם גם גדולי ווארשא בדור שלפנינו זכרם לברכה. זא וויא עס איזט צו זעהן אין כרוז פון שנת כת"ר וואס מיר זענען דא מעתיק). קען מען אויך ניט זיכער זיין מיט זייא פון חשש נבילה וטריפה ר"ל. די לנזהר:
וכמה גדולים דברי חכמים וויא גרויס זענען די רייד פון די חכמים חכמי הדורות שלפנינו ברוך שבחר בהם ובדבריהם. זייא האבען געזעהן פאראויס דעם מכשול וואס קען ארויס קומען פון שחוטי חוץ, און זייא הצבפן געלייגט א איסור וחרם חמור ניט צו ניצין קיין שחוטי חוץ. נור ווייל דיא זאך איז דא היער נתפרץ געווארען ווייל דער עולם האט דיך איין נערעדט אז דא אין ווארשא איז ניטא דער איסור, איז מען געקומען צו די אלע מכשולים כנזכר, ה' יכפר בעד, דערום האבען מיר געפונען פיר גלייך דא מעתיק צו זיין דעם כרוז פון שנת כת"ר בחתימות יד כל רבותינו נוחי נפש זללה"ה אין יענער צייט [אשר היה מונח תח"י הגביר הנכבד ר' נחום שפיגילגלאס בין הכתבים של אביו ז"ל הרב המנוח ר' נתקא נ"ע מו"צ דפה] פון וועלכען עס איז צו זעהן אז דער איסור שחוטי חוץ איז דא היער נאך פון לאנג:
וזה לשון הכרוז אות באות:
בעזה"י מודעה מבד"צ דפה. לאשר נתברר לנו דאס עס טראגען ווייטער ארוס אנשים בשר למכור בחזקת כשר והוא טרפה, וכבר נכשלו הרבה בע"ב דפה באיסור אכילת טרפות אשר ידוע חומר האיסור לכל ישראל, לזאת מחויבים אנחנו להודיע עוד הפעם לכל אנשי עירנו עם זאל קיינער נישט קויפען קיין פלייש בייא קיין שום מענש נאר אין דיא יאטקעם הכשרים הקבועים פה, אויך זאל קיינער נישט זאגען דאס אויף דעם מענש מעג מען זיך סומך זיין הגם ער קאן דעם משנש *). עס איד איין איסור גמור צו קויפין נאר ביאטקעס, היינו הן אליין הן ע"י שליח וואס הבעה"ב שיקען קויפין נישט בייא דיא וואס קויפין פריהער און ברענגען דער נאך לבעה"ב יהיה מי שיהיה:
גם נתברר לנו כמה מכשולים ממוכרי אווזות שחוטות שמכרו אסורות בחזקת כשרות. ע"כ מזהירים אנחנו ג"כ באזהרה גדולה לכל אחב"י דפה מען זאל נישט קויפין בייא קיין שום מוכר אווזות קיין גאנז נור אז דיא גאנז וועט זיין גיחתמת בחותם שניתן להשוחטים וכן אינדיקסים זאלען ג"כ זיין ניחתמת בחותם אצל המוכרים **):
*) דא עקא, דער גאנצער מכשול איז באמת ביז היינט. איבער דעם וואס פיל פערלאזען זיך אויף זייערע יחסנים פליישער, און זאגען ביי איהם איז ניטא וואס צו שרעקען זיך, ביי איהם מעג מען נעהמען אן א הכשר אויך, איך נעם שוין ביי איהם א סך יאהרען. אבער מען איז שוין גוט דערגאננען אז אויף דעם סמך איז טאקי דוקא ביי דיא יחסנים אין די געוועלבער שחוטי חוץ מכל המינים, עם איז אויך זיך נישט צו פערלאזען אויף די עדות פון די מנקרים אין דעם. ווייל זייא זענען אנוסים און נוגעים בעדותם, וד"ל. **)מיר האבען דא די גילעגענהייט פארלייגין דעם היזיגען יעצטיגען ב"ד יצ"ו. צז איבער די מכשולים וואס איז יעצט ווידער געווארען מיט די עופות דאס עס שוחטין פיל שוחטים שלא ברשות אין די קעלערס און עס ווערט נעבריינגט עופות פון דער גאנצער וועלט ניט וויסענדיג ווער די שוחטים זענען, וואלט יעצט אויך גלייך גיווען איינארדינען עס זאל זיין בלאמבעם אויף יעדער עוף. און אלע וועלכע ווילען עסען א כשר שטיקעל עוף זאל געווארינט זיין ניט צו קויפין קיין שום עוף סיידין עם זאל זיין אויף דעם בולעק א בלאמבע פון די שוחטים פון די שעחט הייזער. גם איו מען מודיע א יעדער אין דער היים זאל נזהר זיין אז ער שיקט שאחטין איין עוף זאל ער אנזאגין אז דער שליח ואל ניט גיין אין קיין אנדער ארט נור אין די גלאוונא יאטקעס ווייל נאר דארט שטייען די שטאדט שוחטים, (אויב ער וויל קען ער אנזאגין אז ער זאל בריינגען מיט א בלאמבע, די בלאמבע קאסט באר ניט). אויף דעם עוף יוואס האט געשאחטין א שוחט שלא ברשות ב"ד איז אויף איהם א שאלה. גם הסכמנו שכל בשר אשר יובא מחוץ לעירנו לתוך העיר הוא באיסור גמור לאשר רבו המכשולות עי"ז, גם כל איש אשר ידע משכנו או משאר בעה"ב שקונים שחוטי חוץ, מחויב להודיע למו"צ דפה. שומן אינו בכלל אבל דאר פלייש ודארע קישקעלעך המה בכלל האיסור הנ"ל גם מזחירים אנחנו מען זאל נישט קויפין שומן המובא לכאן בלי הכשר. וההכשר יראה המוכר לפני מו"ץ דפה, ובשחנו שכל אשר נגע יראת ה' בלבו ישמע לדברינו אלה ובזכות זה השי"ת ישמרהו מכל רע תמיד:
פה ווארשא יום ג' אלול כת"ר לפ"ק. הק' דוב בעריש מייורש חופ"ק ווארשא. הק' ישעי' מושקאט חופ"ק מראנא. הק' יצחק מאיר בהרבני מור"י ז"ל אלטר. הק' יעקב בהמנוח מו"ה יצחק ז"ל געוונדהייט. הק' יהודא ליבוש. הק' נתן במו"ה דובער ז"ל. הק' מאיר במוהרי"א מו"צ מפראנא. הק' יעקב מאיר ישורון. הק' שמואל ונוויר במוהרי"ו נ"י. הנה זאת לשון הכרוז משנת כת"ר, כתר כתרו לבוראם אז להציל עם ישראל הק' מלהגאל במאכלות אסורות ושח"ץ, ואם כי כמעט נשכחו דבריהם הקדושים, דברי רבותינו בי דינא רבא דפה ווארשא, הקדושים אשר בארץ המה, ארצות חתיים חיי הנצח, הלא דבריהם כגחלי אש בוערים גם היום, כי דברי חכמים כדרבונות כמסמרות נטועות בל ימוטו עולם וצד, זכותם יגן עלינו מעתה לשמרנו מכל חטא ועון מעתה עד עולם. ודי לנזהר ולאשר איננו נזהר עוד, אנו את נפשינו הצלנו:
בחודש כסלו התרס"ז פה ווארשא: