אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן כד

סימן כג

בשם ה' ביער מיכאלין גליל ווארשא. לכבוד ידי"נ הרב הנה"צ וכו' מ' שאול ידידי' אלעזר טאב שליט"א באטוואצק:

בדבר אשר הי' השיחה בד"ת בינינו במה שכתב בש"ע הרב ז"ל בה' שחיטה סי' י"ח בק"א אות י' וז"ל ומה"ט שרי מדינא למי שקונה העור [שהוא החוכר מן הקהל ליטול דבר קצוב מן הקצבים מכל בהמה כשירה] להיות שו"ב בעצמו במקולין דזה אינו נוטל שכר ואע"פ שמפסיד כשהיה טריפה ה"ל כטבח ששוחט ומוכר לאחרים אם הוא מוחזק בכשרות ומ"מ דומה לכיעור הוא ובעל נפש ראוי להתרחק מזה כ"כ הריב"ש הובא ב"י וכו' ע"ש:

ועי' בס' דרכי תשובה (סי' י"ח ס"ק ק"פ) כ' עי' בש"ע התניא ז"ל בק"א סק"י שכ' דמדינא מותר להשוחט לקנות העורות מהקצבים מהבהמות ששוחט הוא וכן יכול להיות חוכר הגאבעל"ע מהקהל ליקח דבר קצוב מן הקצבים מכל בהמה כשירה דזה אינו נוטל שכר מקרי דאעפ"י שמפסיד כשיהי' טריפה מ"מ כיון שאין זה בשכר שחיטה ליכא חשדא ומ"מ מכוער הדבר ובעל נפש ראוי להתרחק מזה ע"ש. ועי' בפמ"ג יו"ד סי' י"ח סקל"א בשפ"ד וכן הבינו הרבה אחרונים בכוונת הרב ז"ל. כמו בס' מנחת ישכר סי' ט"ו סעי' ב' שכ' ומכוער הדבר אם השו"ב קונה עורות מבהמות ששוחט אצל הקצבים וכו' ושם במקור הלכה מראה מקום לש"ע התניא ז"ל ועוד בהרבה ספרים. וזאת יצא להם ממש"כ בש"ע הרב התניא ומה"ט שרי מדינא למי שקונה העור וכו' ומ"מ דומה לכיעור וכו':

אבל יפה העירני בזה כ"ת אשר ט"ס יש בש"ע הרב בתיבת 'העור' וצ"ל 'העזר'. וכוונתו למה דאיתא בש"ע יו"ד ה' רבית סי' קע"ג סעיף ה' אם הקהל צריכים מעות ימכרו 'עזר' היין או הבשר לשנים או שלשה מיחידי הקהל לפרוע הסך לזמנים ידועים והקונים יתחייבו לקהל בשטר ואח"כ ימכרו הקהל החוב ההוא למי שיתן להם המעות מיד. ושם בבאר הגולה שהוא מתשובת הריב"ש ופי' 'עזר' הכנסת הקהל מן מוכרי יין ומוכרי בשר עכ"ל. ושם בטו"ז סק"ח ד"ה עזר היין. לשון עזר היה בלשונם כמו בלשון מדינה זה ארנד"א והיינו שלא היה רשות לשום אחד מהקהל למכור יין רק זה האיש הקונה זכות זה מן הקהל וזה היה דרך תקנה ביניהם עכ"ל. וא"כ הש"ע הרב ז"ל איננו מדבר כלל כאן מענין קניית עור. ובאמת אנו רואין מדברי הרב ז"ל הלאה שכ' למי שקונה העור [שהוא החוכר מן הקהל ליטול דבר קצוב מן הקצבים מכל בהמה כשירה] להיות שו"ב וכו' שמדבר רק מחכירת הקהל. ולא מקניית עורות. וראיתי במקור מקומו טהור בשו"ת הריב"ש סי' ת"ק שכ' א"צ לומר קונה 'העזר' עצמו כדי להרחיק מן הכעור וכו' אבל זה 'שהעזר' קנה בדמיו מן הקהל וכו' ע"ש. ובנוסח זה הובא התשו' הריב"ש גם בב"י יו"ד סי' י"ח וז"ל כ' הריב"ש שנשאל אם עשו המוקדמים כהוגן במה שהכריזו בקנס שלא ישחוט ויבדוק שום אדם במקולין זולת שני הבודקים המיוחדים והממונים מטעם הקהל. והשיב שעשו כהוגן ומן הפלא הוא איך עד עתה הניחו לשחוט ולבדוק לשום אדם זולתי הבודקים הממונים ובכל קהלות ישראל יש בודקים שכורין מהקהל לא ירים איש את ידו לשחוט ולבדוק במקולין מבלעדיהם אין צ"ל קונה 'העזר' עצמו וכו' ע"ש. ולמותר האריכות:

כו"ח יום א' תבא י"ד אלול שנת תר"ץ לפ"ק. ידידו,:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה