אור ברסלב

שות תירוש ויצהר· רבי צבי יחזקאל מיכלזאהן

סימן ד

סימן ג

ב"ה פלונסק א' תצא תרס"ו. כוח"ט לכבוד ש"ב וידנ"מ דרב דגאון הג' כש"ת מוהר"ר יעקב שור שליט"א אבד"ק קוטב. האיר לנגד עיני מכתבו וכו' ומה שחקר ברודף אחר הטריפה להורגו אם יש לו דין רודף להרוג הרודף או אפשר כיון דטריפה הוא אסור להרוג הרודף, כבר חקר בזה בס' מנחת חינוך במצות קדוש השם (מצוה רצ"ו) וכ' וז"ל ולכאורה נראה דישראל הרודף אחר טריפה כיון דהורג את הטריפה אינו חייב מיתה אפשר דלא מיקרי רציחה ואסור להרוג הרודף אחר הטריפה עכ"ל:

ואמנם מה שנ"ל בזה עפ"י מה שראיתי לתוס' (בריש נדה) דמבואר דהי' לפניהם הגירסא בש"ס (בפ"ק דחולין) מנ"ל דאזלינן בתר רובא דאתי' ממכה אביו וניחוש דילמא אביו טריפה הוא וכן מבואר שהי' הגירסא לפני הראשונים, ודלא כהגאון רי"פ זצ"ל שם, ועי' במרדכי (פ"א דחולין תרל"ה), וכן בספר התרומה (סי' ע"ג), וברוקח (סי' תס"ד), והדבר תמוה דהא בבנו חייב בהכאה שיש בה חבורה וא"כ מה נ"מ אם טריפה הוא, ועיין בשו"ת שואל ומשיב (מהד"ת ח"ב סי' ל"ה) שנתקשה ונדחק בזה:

ואמנם נראה עפי"מ שמצאתי בתוספת רי"ד (למ' שבת דף קל"ז) שהביא בשם הריב"ם דהחובל בטריפה פטור דכמת דמי כמו בהורג טריפה פטור דגברא קטילא קטיל ה"נ לא שייך בי' חבורה, והתוס' רי"ד חולק עליו וכתב דטריפה לכל דבר כחי הוא לכל דבריו וחייב על חבורה ורק לענין הורגו פטור משום דבעינן כל נפש ע"ש, ועפ"ז יאיר לנו דגירסא זו דילפינן ממכה אביו ודילמא טריפה פטור כיון דבעינן עד שיעשה בו חבורה, משא"כ לדעת הרי"ד דשייך חבורה גם בטריפה דחייב עליו אין לגירסא זו מקום כלל וזה ברור:

ומעתה גם לענין רודף להריב"ם דאף חבורה לא שייך בטריפה דלגמרי כמת איקרי הה"ד לענין רודף דאסור להורגו בכה"ג אמנם אי נימא כהרי"ד דכתי הוא לכל דבריו נראה דגם לענין רודף הרשות להרגו ובפרט למה דילפינן בסנהדרין (דף ע"ב ע"ב) מוהכה ומת גבי מחתרת דמיקרי רודף ולא אישתמיט שלא יהי' דין מחתרת בחותר בבית אדם טריפה דהתם סתם כתיב אם במחתרת ימצא ולא כתיב בי' נפש ויש להסביר כמ"ש התוס' שם (בדף ע"ג ע"א) סד"ה להצילו דברודף הורג טפי כדי לאפרושי מאיסורא ע"ש ועכ"פ אף דטריפה הוא מ"מ לתא דאיסורא דשפיכת דמים היא ושייך בי' הסברא כדי לאפרושי מאיסורא כנלפענ"ד, ועי' מנחת חינוך (מצוה מ"ט) חקר אי חייב משום חובל בחבירו בחובל באדם טריפה וס"ל דאינו חייב, ולא ראה שזה מחלוקת הראשונים כנ"ל, עתה בשלחי לדפוס, כבר נדפס הספר אגודת אזוב מאדמו"ר הגה"ק מ' זאב נחום זצ"ל אבד"ק ביאלא תלי"ש, ומצאתי אסתפקתא זו בספר הנ"ל בסוגיא דמחתרת ע"ש, ובטהרת אזוב שם):

אגב ארשום מתשובת הגאונים בהא דהבא להרגך השכם להרגו ואם אפשר בהיתר לא יעשה באיסור, ברב ותלמידו שיצא לתרבות רע ונעשה גזלן ורוצח, ופ"א חפץ להרוג את רבו שנסע דרך היער שהגזלן היה שם, וא"ל הרב הלא למדתיך שאם אפשר בהיתר וכו' לכן תן לי הגרזן ואנכי אנסה להורגך ואז מן הדין תהי' מותר להורגני, וכן עשה והרב הרגו בפעם אחת בהכותו, ועי' בשעב"ר בפ' עקידה לענין הבא וכו' ע"ש:

ש"ב באה"ר ואה"ע:

תוכן העניינים

שות תירוש ויצהר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה