שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר
או"ח · סימן א
(מכתב מהרב הגאון ר"מ דק"ק ווירצבורג והגליל):
ווירצבורג יום כ"ד שכם תרל"ז לפ"ק חיים שלום וברכה. ששון שמחה והצלחה להרב הגדול. מעוז ומגדול, עוסק בתורה בתדירא. בדרישה וחקירה. חריף ובקי. צנא מלא ספרי צדיק יסוד עולם. שלשלת היוחסין. ממנו שואלין ודורשין. חבר לחוברים חיבורים מחוכמים. אצלו בית ועד לחכמים ה"ה כבוד מו"ה יעקב שאול המכונה בכור אלישר נר"ו ראש ב"ד מק"ק ספרדים הי"ו בעה"ק ירושלם ת"ו וצאצאיו היקרים והנחמדים. בכל הברכות יהיו עולים עד בנין ציון וירושלם בב"א:
מאד שמחני וכבדני מר בשלחו לי מנחה טהורה וקדושה ה"ה ספר בני בנימן וקרב אי"ש הוא חבורו של רבו הה"ג מו"ה בנימן מרדכי נבון זצ"ל ואשר הוסיף עליו תוספת טהורה וקדושה מר בחריפותו ובקיאותו ואומר למר יישר כחו וחילו. יתברך הונו ומאודו על זה. ומדחביבין עלי מילי דאורייתא וביותר הבאים מגברי רברבי דארעא קדישא חשתי ולא התמהמתי לבא פתח היכל הקדש הזה עכ"פ בעיון קצת ומה מאוד גדלה שמחתי בראותי בסי' הראשון של ספרא דנא ששם מר עיונו הצח על ספרי מלאכת שמים ומדי עיוני בסי' הנזכר עלו בידי לפי מעט ידיעתי איזה הערות. אמרתי להעלותן על שלחן הטהור בחינת מר. ואלה הן מרוב חסידותו של רבו הרה"ג הנזכר חשש למ"ש בשו"ת גנת ורדים דאותיות של שם הקדוש ב"ה צריכין להיות כתובין כסדרן כתפילין ומזוזות ועל כן מפלפל אם גם לענין שאלתו בענין פירוד יוד"י האל"ף הדין כן. והוא באמת תימה. וכמו שהרגיש גם מר בהגהות הספר משם חתם סופר ושאר גדולים דמייתי מר ואנכי הצעיר אוסיף עליהם אותם שהובאו בספרי מלאכת שמים כלל ע' בבינה ס"ק ל"ב [בסוף הכלל הנזכר] וחדוש מרבו הרה"ג דמייתי מדברי ספר זרע אמת ח"א סי' ז' לענין העברת קולמוס ולא ראה מ"ש בס' הנז' עצמו סי' ו' שכתוב על דברי הגו"ר הנ"ל וז"ל איברא דלענ"ד לא צייתינן להני כללי דכליל הרב גנת ורדים לפסול בשביל זה השמות ומי יאמין לשמועתו העושה חדשות שלא שערוהו הראשונים דלא משתמיט שום תנא או אמורא או פוסק לרמוז פסול זה אפילו דרך רמז וגם מצינו מבואר בגדולי אחרונים הפך מדבריו ה"ה הרב דב"ש כו' כו' עכ"ל:
ובעסקי בזה נתוספה לי קושיא על הגו"ר דאיהו מקשה לעצמו בסי' יו"ד מש"ס דיומא דלא רצה ללמד על מעשה הכתב דמוכח דלא בעי כסדרן. ומסיק דכתיבה בבת אחת עדיף מכסדרן יע"ש ולדידיה אם היה אפשר לכתוב האותיות שבתפילין ומזוזות בבת אחת לא הוי שלא כסדרן וזה תמוה דאדרבא מלשון דוהי"ו דמיניה ילפינן פסול שלא כסדרן משמע להדיא דבעי כתיבת האותיות זה אחר זה כמו שכתובין בתורה לא בבת אחת. ועוד אפי' לדעת הגו"ר קשה הלא למ"ד אי אפשר לצמצם [ויעויין פרמ"ג בי"ד במ"ש בענין א"א לצמצם] אי אפשר להתיר בבת אחת כלל דע"כ נכתב מקצה אות קודם חבירו דפסול מדאורייתא והדרא קו' מדברי ש"ס דיומא הנ"ל לדוכתא. אמנם הוא הדבר שדברתי שרבו הרה"ג רצה לצאת גם ידי דעת הגו"ר עם היות שלא נעלם ממנו שלדינא אין קיום לדברי הגו"ר ההם:
ומעתה נבוא למה שמפלפל רבו הרה"ג בענין חשש מחיקה בשאלה דידיה. והנה יסוד בנינו הוא על דברי התשב"ץ ח"א סי' קכ"ז וח"ג סי' קצ"ג דמדאסר התשב"ץ להעביר הקולמוס על כתב התחתון בנדון דידיה משום מחיקה הוא הדין בנדון שנשאל עליו מר רבו. ואני בענ"ד אומר שאין הנושאים שוים דהתשב"ץ בח"א סי' קכ"ז כתב דבריו על הבריי' דהיו האזכרות כתובו' בזהב הרי אלו יגנזו על זה כתב התשב"ץ דלא מהני העברת הקולמוס עליהן בדיו כיון דאיתא במס' גטין דהעביר דיו על גבי סיקרא חייב שתים אחת משום כותב ואחת משום מוחק ממילא אי אפשר להעביר הקולמוס בדיו על גבי שמות הכתובין בזהב משום איסור מחיקה. דלענין זה פשיטא דצריכין לחוש ולומר דכתב עליון הוי כתב וכן להפוך אם אפי' בדיעבד נעשה כך אין להכשיר הספר ההוא דגם איפכא צריכין לחוש דדלמא כתב עליון לא הוי כתב להקל כדאיתא בגטין שם. וממילא הוי כאלו עדיין כתובות בזהב לחוד ומכל זה נראה דחשש מחיקה הוא כשכתב התחתון הוא שלא בדיו שכשרה לכתוב בו סתו"מ. וכן בחלק שלישי סי' קצ"ג הנ"ל מיירי התשב"ץ בנתיישן הכתב של הס"ת. וידוע שזה דרכן של האותיות להתאדם או לצבע אחרת שאינה שחורה. באופן שלענין ספר תורה פסולין הם אבל אסור מחיקה שייך בהו כבכל שמות הקדושים שנכתבו שלא בדיו רק בצבע על כן אסר התשב"ץ להעביר עליהן הקולמוס בדיו משום חשש מחיקה. ולהכי באמת ציין התשב"ץ בסי' הנז' על דבריו שבח"א סי' קכ"ז דשם מיירי להדיא בדיו על גבי זהב. וכל זה לא שייך כשגם הכתב התחתון הוא בדיו כשאלת מר רבו מנ"ל דשייך בזה אסור מחיקה כשכותב עליו שנית בדיו לשם קדושת השם:
וראיתי בספר בית אהרן על ה' סתו"מ ד' נ"ב ע"ב. ובדף נ"ג ע"ב כתב ג"כ בזה אם נתיישנו האותיות והאדימו או נשתנו למראה אחרת באופן שנפסל האות לענין ס"ת ומ"מ אסור מחיקה פשיטא דבמקומו עומד דאין להעביר עליו קולמוס בדיו משום מחיקת שם משמות הקדושים משא"כ אם המראה השחורה עדיין קיימת ומייתי גם תשובת כנה"ג סי' רל"ב בזה [ותשובת מעק"א שם על דבריו לענ"ד קשים מאד להולמן]: ובדברינו אלו מיושבת קושית הברכי יוסף א"ח סי' ל"ב אות יו"ד [דאייתי גם מר רבו] על התשב"ץ מדברי התה"ד סי' מ"ח דאין הענינים שוים. דהתשב"ץ מיירי מדיו על גבי זהב דכתב עליון מבטל כתב התחתון לחומרא עכ"פ והתה"ד מיירי שהאותיו' שחורו' עדיין כדינ' אלא שמעבי' הקולמוס בדיו עליהן להחזיק הכתב התחתון דבזה יש לו' דגם התשב"ץ מודה דלית ביה משום מחיקה [ויעוין בס' מלאכת שמים כלל ח' בינה ס"ק ה' דדברי התה"ד אינם עולים להלכה משום שלא כסדרן]:
אמנם מה שדחה רבו על הברכ"י לומר שהתשב"ץ מיירי בשם משמות הקדושים והתה"ד מיירי בשאר תיבות זה צ"ע לע"ד דממנ"פ אם להתשב"ץ אית ליה דגם בדיו ע"ג דיו שייך מחיקה [כאשר נראה שהבין הברכ"י וגם מר רבו כדבריו] אז שפיר מקשה הברכ"י מהתה"ד דלפ"ז ה"ל לאסור העברת הקולמוס משום שלא כסדרן כיון דאותיות התחתונות נמחקו ע"י כתב העליון. כך כוונת הברכ"י. אלא שלענ"ד במח"כ לא כיון אל האמת דהתשב"ץ והתה"ד לא פליגי אהדדי כלל דבעניינים שונים זה מזה מיירי וכדכתיבנא:
הן אמת שנהי דדיו ע"ג דיו לית ביה משום מחיקה מכל מקום נתכסה האות התחתון ע"י הדיו העליונה ואין לומר דבאמת גם זה נאסור אפי' בס"ת דלית ביה משום שלא כסדרן וגם בתיבות שאינן משמות הקדושים דזה אינו חדא דהתה"ד מתירו להדיא [ואע"ג דלענין תפילין אין לסמוך על דבריו משום שלא כסדרן וכמבואר בס' מלאכת שמים כלל ח' בינה ס"ק ה' וכמו שהערותי לעיל מ"מ לענין ס"ת שפיר ילפינן מדבריו] וכן מוכיח בת' נב"י מה"ק חא"ח סי' א' מכמה מגדולי הפוסקים יע"ש. ועכצ"ל דסברי כיון דכשמעביר בקולמוס על אותיות בס"ת לחדש הכתב התחתון ולנאותו ומעביר הקולמוס של כתב העליון ג"כ לשמה על האותיות לית ביה משום כסוי האותיות. וממילא גם לענין שמות הקדושים שרי כשהכתב התחתון שחור עדיין כדינו והכתב העליון כותב ג"כ לשם קדושת השם כהלכה. ואחר שכתבתי הא דלעיל עיינתי בשו"ת זרע אמת ח"א סי' ז' ומצאתי בלוח הטעיות והשאלות השייכים לחלק השו"ת והם באמצע הספר ד' קי"ט ע"ג מצאתי שגם הוא מחלק בין דברי התשב"ץ לדברי התה"ד באופן הנ"ל יעש"ב: והנה עד כאן הנלע"ד המעטה בענין אם יש אסור מחיקה באופן הנזכר. אמנם לדעת מר רבו שחושש לזה לא הבנתי מה שכתב במסקנת דבריו ד' א' ע"ג ד"ה והנה ותוכן דבריו כיון דלא בעי העברת קולמוס על כל אות רק על מקום הפרוד של היודי"ן שעל גבי האל"ף אין חשש מחיקה ולענ"ד זה צע"ג חדא דאם רק מגיה מקום הפרוד יש לעיין אם לא נגע בזה בחשש וכתב פרט למטיף שבירושלמי דמס' גטין. ואף אם נחלק בינייהו מ"מ פשיטא דאי אפשר לצמצם להעביר הקולמוס על מקום הפרוד לחוד ופשיטא דנוגע למטה ולמעלה ממנו בדיו וא"כ לשיטת מר רבו עדיין לא יצאנו מחשש מחיקה דפשיטא דמקצת האות ג"כ אסור מדאוריי'. אבל לדברינו דלעיל הכל ניחא בס"ד. הנה הצעתי הנלע"ד ומר ברחב חכמתו ועומק בינתו ובחר הטוב בעיניו. והנני הד"ש ושלום בניו היקרים נחמדים כלכם תתברכו בכל הברכות נצחיות וזמניות עד כי נראה כולנו יסוד ציון בבנינו וירושלם בתפארתה במהרה בימינו כעתירות מוקירם כערכם הרם הבעה"ח הקטן יצחק דוב הלוי ס"ט וזאת תשובתי אליו, יום כ"ד לחודש סיון ש' לזכר עולם יהיה צדיק. שלום רב מקרית מלך רב עד בלי ירח. מירושלם עד בית חידודו שואף זורח. הוא הדד בק' נהדר המאוה"ג המפורסם בכל קצוי תבל רשכבה"ג כקש"ת מו"ה פחד יצחק יהיה בעזרו ושמרו כרועה עדרו נסו"א:
י"ש נא"ם דור"ש בעהת"ר. יקרת מכתבו למן כ"ד שבט העבר הגיעני ביום אורה ושמחה וששון ויקר. אותו היום נטל עשר עטרות והיו למאורות כי נתכבדתי לקבל מגיה"ק ולהתבסם מאור תורתו צנה וסוחרה אמיתו. ובאמת כי בושתי ונכלמתי כי היה לי להשיב מפני הכבוד תכף לקבלה ואחר עד עתה. אך מה אעשה כי רבו תלאותי עצמו מצוקותי מרוב טרדותי ואין אני ן' חורין ועד בשחק נאמן. ובכן שבוע זאת אמרתי אל לבי חובה עלי לבא בארש"ת לפי רוב ענותנותו וגודל חסידותו ויופי שלמותו אשר פנה אל האזוב תולעת ולא אי"ש עפר יעקב וזה החילי בעזר צורי וגואלי אלד'ים ה' חילי:
בראשית מאמר תמה מעכ"ת שיחל"ה על עט"ר מורי הרב זלה"ה איך חשש לס' ה' גו"ר ז"ל דהיא דחויה ולא ראה מ"ש בס' זרע אמת בח"א סי' ו' דלא צייתינן ליה וכו'. לזאת אשיב כי גם בס' שמש צדקה סי' ב"ן ד' צ"ט ע"ג בד"ה ועוד אני אומר נגרר אחר ס' ה' גו"ר ז"ל יעי"ש. גם בס' תשו' מאהבה ח"ג סי' שצ"א אסר מעשה הדפוס בס"ת מטעם דבעינן אותיות השם שיהיו כסדרן ובדפוס אינם עושים כסדרן למי שבקי במלאכת הדפוס יעי"ש. גם בס' דבר בעתו בפירושו על המשניות הביא דברי ה' תשו' מאהבה הנז"ל ובתחילה תמה עליו דאיך החליט המאמר לאסור בס"ת מטעם שלא כסדרן ואח"ך חזר והסכים לדבריו ממ"ש התיו"ט בסוף פ"ג דיומא בההיא דבן קמצר שהביא דברי ה' יפ"מ שכתב דבכתיבת השם הקדוש ניחא שיהיה כולו נכתב כאחד שלא יהיה רגע שיהיה השם חסר וכו' יעש"ב [אשר בזה נחה שקטה הערת מעכ"ת שיחל"א על ה' גו"ר סי' יו"ד (והיא תשובת ה' מהר"י פ'ארג'י ז"ל) מלשון דוהיו דבעינן כתי' האותיות בזה אחר זה וכו' דהרי מדברי ה' יפ"מ מוכח דבבת אחת ניחא טפי יעי"ש. ובענין א"א לצמצם שחשש מעכ"ת שיחל"א מצאתי לה' אגדת אליהו ח"ב על הירושלמי להרב הקדוש המקובל בעל המחבר ס' מעיל צדקה וס' מדרש תלפיות וכמה חיבורים שכתב בפ"ג דיומא שראה באדם גדול שהיה כותב שם בן ד' אותיות בד' אצבעותיו בד' קולמוסין שנים היו בשתי פיות כדי לכתוב שתי ההי"ן ושנים מהן היו בפה אחת לכתוב יו"ד וי"ו והיה נזהר לכותבם בבת אחת ממש בלי הקדמת זל"ז אפי' חלק מהרגע יעש"ב] גם הרב בית יאודה להגאון מהר"י עייאש ז"ל בסוף הספר במנהגי ארגי"ל סי' י"ג ד' ק"י ע"ד חשש לס' ה' גו"ר ז"ל וגם רבו מהרש"ץ ז"ל הסכים יע"ש [ועי' בתשו' שם סי' נ"א] גם בס' בגדי ישע כתב דלכתחי' צריך ליזהר בס"ת שיהיו כסדרן דס"ת חמיר מתו"מ כמ"ש הרדב"ז בתשו' החדשות ד' ויניציאה סי' ש"י דמאי דלא בעינן כסדרן בס"ת ומכשרינן התליה אף דס"ת חמיר טפי מתו"מ הוא משום דאל"כ לא תמצא ס"ת כשר לעולם משא"כ בתו"מ איידי דזוטרי כותב אחריני יעי"ש. והביא דבריו בס' מאיר עיני סופרים הנד"מ סי' יו"ד ס"ק ח' [ולא זכרו שרים תשו' הרדב"ז הישנות חלק ה' סי' שני חלפים קכ"א שכתב בתוך התשו' וז"ל א"נ כגון שרצה לכתוב את השם שלא על הסדר דלא בעינן כסדרן אלא בתפילין עכ"ל יעש"ב] באופן דרבים אשילי רברבי חששו לס' ה' גו"ר ז"ל וא"כ אפשר דגם עט"ר הרב זלה"ה א"ב הוא ראה מ"ש ה' ז"א ז"ל אמנם רצה לצאת י"ח כל המחמירים הנז"ל. ומה גם דה' זרע אמת עצמו בחיו"ד סי' ק"ך נר' שחשש לס' ה' גו"ר ויצא לחלק בין שם הוי"ה לאלק'ים יעי"ש. ועיין בסי' קכ"א שם ודו"ק:
עתה הנני ב"א להשיב מה שפלפל מעכ"ת שיחל"א ויצא לחלק בין הנושאים מה שנשאל עט"ר מורי הרב ז"ל ובין תשו' התשב"ץ ז"ל כי התשב"ץ ז"ל בח"א סי' קכ"ז מיירי במעביר קולמוס על אזכרות של זהב כיון שהס"ת הוא פסול איכא איסור מחיקה והוי ככותב ע"ג סיקרא. וגם בח"ג סי' קצ"ג מיירי דהאדימו האותיות ובהכי איכא איסור מחיקה. משא"כ בנדון מורי הרב ז"ל דהוי העברת קולמוס ע"ג דיו ומנ"ל דשייך בזה איסור מחיקה אתד"ק נר"ו: ולדידי אמינא דמלבד דהרואה יראה בתשו' התשב"ץ ח"ג סי' קצ"ג דליכא שום משמעות דהאדימו האותיות כלל (וע' להגאון חתם סופר בחיו"ד סי' רנ"ו שהכשיר להעביר קולמוס על אותיות השם שהאדימו יעי"ש). זאת ועוד אף אי נימא דטעמו של התשב"ץ ז"ל משום דהיו האזכרות של זהב או מטעם דהאדימו האותיות או מטעם שכתב הרב זרע אמת ז"ל בלוח הטעיות שמצא מעכ"ת דמיירי שניטשטשו הרבה והיו קרובים לפיסול מ"מ נחזי אנן אמאי כשמעביר הקולמוס ע"ג דיו ליכא משום מוחק הלא עושה מעשה ומכסה הכתב התחתון אם לא דמוכרחים אנו לחלק דכיון דאותיות השם אם פסולים מאיזה סיבה שתהיה או שהם של זהב או שהם אדומים או שהם מטושטשים קרובים לפיסול הוי כמעביר קולמוס ע"ג סיקרא אף שהוא דיו כיון שהוא פסול הוי כסיקרא ואיכא משום מוחק (וכמ"ש מעכ"ת בשם הרה"ג מוה"ר מינדיל בספרו כלל ח' ס"ק ה') משא"כ בכותב ע"ג דיו דאינו עושה שום תיקון וכמ"ש התוס' בגיטין ד' י' ע"א בד"ה דיו יע"ש וא"כ גם בנדון מורי הרב ז"ל שהיתה היו"ד שע"ג האלף נפרדת והיתה פסולה שפיר יליף מינם מורי הרב ז"ל דאיכא איסור מחיקה דהוי ככותב ע"ג סיקרא זנלע"ד כונת מורי הרב ז"ל. [ומהתימא על ה' זרע אמת ז"ל דלא זכר לתשו' הכנה"ג ז"ל בחיו"ד סי' רל"א שהתיר בשופי להעביר הקולמוס ע"ג אזכרות המטושטשות ולא עוד אלא שכתב דאין צריך העברת הקולמוס לשמן כיון דמתחי' כבר נעשה לשמן יעש"ב]:
ומה שתמה כת"ר על תי' מורי הרב ז"ל שחילק בין אותיות השם לשאר אותיות ומעכ"ת שיחל"א פי' כונת ה' ברכ"י ז"ל שכונתו להק' דהו"ל להתשב"ץ ז"ל לאסור העברת הקולמוס משו' שלא כסדרן כיון דהאותיות התחתונות נמחקו ע"י כתב העליון וכו' לזה לא מצאתי מענה שהרי מורי הרב ז"ל ביאר דבריו רחב רחב בעד התשב"ץ ז"ל דדוקא לענין קדושת השם איכא איסור משום מוחק את השם לא בשאר אותיות. וכמו שמצינו דאף בסופר זריז אסור לו לקלוף את השם משום הרושם שנשאר בעור והוי מוחק משא"כ בשאר אותיות וכמ"ש התשב"ן בח"א סי' קמ"ט יעש"ב וכן נמי מצינו כמה חומרי באותיות השם טפי משאר אותיות:
גם מה שתמה הדר"ג שיחל"א על מורי הרב ז"ל שכתב דאינו מעביר הקולמוס על כל האות רק שמדביק היו"ד שע"ג האלף עם הקו האמצעי וכו' וע"ז חשש מעכ"ת שיחל"א ממ"ש בירוש' דגיטין וכתב פרט למטיף וכו' לזה אמינא לענ"ד דליכא למיחש להאי דבלא"ה לא יוכל הסופר לכתוב אותיות השם כשמטביל הקולמוס בדיו מחששת שמא ירבה הדיו וע"ז צרי' שיעביר הקולמוס על איזה אות הצריכה דיו ואח"כ יכתוב באותיות השם וכמ"ש מרן הב"י ז"ל ביו"ד סי' רע"ו בשם מ"כ יע"ש וא"כ ודאי דליכא למיחש להטפה ופשוט. ועי' בהגמ"י פ"ו מה' יסודי התורה אות ב' יע"ש:
את זה נר' לע"ד להליץ בעד עט"ר כתר לי זהי"ר א"א העזר"י מורי הרב זלה"ה. ומעכ"ת שיחל"א את אשר יבחר בו יקריב אליו אולי יישר. כי לא בינת אדם לי לידע איזה מהם יכשר. וה' ברחמיו ינחנו במעגלי צדק בדרך הטוב והישר. כ"ד נא"ה מוקירו ומכבדו במאד מאד הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט. בא סי' יש"א ברכ"ה הי"ו: