שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן קעו
לעי"ת ספאקץ יע"א
נשאלתי משאר בשרי החה"ש השו"ב כמה"ר ר' יוסף הכהן הי"ו במי ששחט רוב אחד בעוף ושהה העוף ולא מת איך יעשה כי להכות את ראשו כמ"ש מור"ם ז"ל הדבר קשה וזר לרואים ונראה בעיניהם כנבלה ממש ולא יאכלו ממנו וכן השוחט נמאס בעיניהם בעשותו כן ונחשב להם כמאכיל נבילות האם יש עוד תיקון לזה כמו לקרוע הסימן הנשאר באצבעותיו או לא:
תשובה הדבר ברור דאסור ליגע בסימנים עוד בין ביד בין בסכין לעשות בהם שום מעשה זאת אומרת להוסיף על מה שכבר נשחט ואפילו ביד וכמ"ש הרה"ג מהרמ"ז ז"ל בספרו עיני צדיק הלכות שחיטה וטרפיות] ונדפס בשנת העתר"ו דיני שחיטה סי' ד' ד"ה עיקור. וז"ל. ודיני חמשה דברים אלו עי' במרן ז"ל מסי' כ"ג עד סי' בכ"ד ונקיטנן לחומרא כסברת מור"ם ז"ל בחמשה דברים אלו דבכל ענין פסולה וכן המנהג ע"ש. ומכלל חמשת דברים הוא העיקור וממילא אין לקרוע אפי' מעט הנשאר מהסימן בין ביד דהו"ל עיקור וכמ"ש השמ"ח סי' כ"ד סעי' י"ז דאם עקר קצת הסימן ביד הוי עיקור כיעו"ש. וכן בסכין אסור דהו"ל שהייה וכמ"ש מור"ם שם בסי' כ"ג וכ"ד דשהייה אסורה ועיקור אסור בין במיעוט קמא בין במיעוט בתרא בין בקנה בין בושט. וכמו שהעיד הרה"ג הנז' דכן מנהגנו ולענין להכותו על ראשו הגם דמור"ם ז"ל כתב כן סי' כ"ג ס"ה כבר כתב ה' מנחת יוסף סי' כ"ג ס"ו דאין זה רק מנהג ויש למנעו מחשש הבלעת דם כמ"ש שם בביאורים אות ל"ח בארוכה ע"ש וכ"ש היכא דהרואים חושבים זה כנבלה דודאי אין לעשות כן. והתיקון לזה הוא שיקרע את הוורידין לבד ולא יגע בסימנים כלל ובקריעת הוורידין ממהר העוף למות ואין בזה חשש לא מצד העיקור ולא מצד שהייה וכמ"ש ה' מנחת יוסף ז"ל שם התיקון הזה ע"ש. ואם עכ"ז שוהה העוף מלמות התיקון הוא שיאמר לבעליו למכרו לעכו"ם: