אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן קנא

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן קנא

סימן קנ

שאלה בכור מסוכן בזה"ז שנפל בו מום קבוע הניכר וידוע כגון שנקטעה רגלו והראהו להשוחט ושחטו ואח"כ הראהו לג' בני הכנסת ואמרו שהוא מום מה דינו. וכן אם הראהו קודם שחיטה לג' בני הכנסת ובעליו אחד מהם אם מהני:

תשובה כתב מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' ש"י ס"א השוחט את הבכור שלא ע"פ חכם אפי' הראהו לחכם אח"כ ומצא בו מום אסור וה"ה בזה"ז אם לא הראהו לג' בני הכנס' ע"ש והיינו דבזה"ז ליכא מומחה וא"כ זה ששחטו שלא ע"פ שלשה אסור דמשמע דאין לחלק בין מום למום דאפי' מום קבוע ומובהק דינא הכי וכן מבואר בדברי הטור ובב"י דקי"ל כר"מ דאף במום דחסרון אסור ושכן דעת הרמב"ם והרא"ש ע"ש. גם מצד שהיה מסוכן ולא היה זמן להראותו פשיטא דלא פלוג רבנן וסתמא נקטי' כר"מ דבין הזיד בין שוגג בין אנוס כדי שלא ימות אסור דלא שייך לחלק רק אי הוה משום קנסא אבל לפי מה דקי"ל דר"מ דאוסר משום גזירה אין לחלק וכמו שהוכיח הרמב"ן ז"ל הוב"ד בב"י דמדקאמר הואיל ונשחט ולא קאמר ושחטו משמע אפי' שחטו אסור ובהא לא שייך קנסא אלא גזירה. וכן משמע מסתמיות כל הפוסקים והאחרונים שלא חילקו בזה ש"מ בכל אופן אסרו ומסתמא כל השוחט בכור ולא הראהו יש לו סיבה המכריחתו שלא הראהו:

ולענין אם מהני בעל הבכור עצמו להצטרף עם ב' בני כנסת אם הוא בר הכי וכמ"ש מרן בסי' ש"ט ס"ב מדברי הגמרא בבכורות דף ל"א ע"א אלא בתלתא ומי חשידי והתנן מיאנה או שחלצה בפניו ישאנה מפני שהוא ב"ד לעולם בחד וגו' הרי דשנים עמו הוו ב"ד וע' פירש"י ד"ה וחד וכו' ועי' למרן ז"ל בכ"מ פ"ג ה' א' [עי' להפ"ת סי' שי"ב סק"א בשם ה' חוות יאיר דבזה"ז שאינו ניתר רק ע"פ ג' מותר אפי' לבעל הבכור להצטרף וכ"נ דעת ה' ערוך השלחן אשכנזי שם סק"ד ע"ש שהצ"ע שלא הזכירו פוסקים דין זה ע"ש וכן בסי' ש"י ס"ד כתב כן בפשיטות והפלא שלא הזכיר דברי החו"י שהזכיר הפ"ת] וצ"ע:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה