אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן קמב

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן קמב

סימן קמא

שאלה אותיות כף ארוכה של ס"ת ותפלין ומזוזות שאינם כפלים ברגל מהגג והכתב של הס"ת צר ואינו יכול לתקן אם יש לפסול בדיעבד או לא:

תשובה ה' אמת ליעקב ז"ל בתמונת האותיות כתב וז"ל ך פשוטה גגה קצר שלא תדמה לריש ולכן לא ימשוך אותה בסוף השיטה לעשותה ארוכה כלל ואעפ"י שגם בשאר וגו' זהו דוקא למצוה אבל אי עביד לא פסל. אבל כף פשוטה אי מאריך גגה יותר מרגלה פסול. ולא תהיה הכף פשוטה בזוית למעלה אלא וגו' כמו רי"ש באופן שאם יכפפו אותה שתעשה כף כפופה דאין חילוק ביניהם רק שזו פשוטה וזו כפופה ובט"ז יו"ד סי' רע"ג ס"ק ד' כתבו ז"ל ראיתי סופרים וגו' הם מושכים הך' פשוטה בגגה וזהו פיסול גמור כמ"ש בתשובות מהרי"ל וגו' ע"ש ולא זכר כלל הא דבעינן כפלים מגגה רק ממשמעות דבריו שכתב שאם יכפפו אותה וגו' ומשמע מדבריו ז"ל דבדיעבד אינו פוסל רק באם מאריך גגה יותר מרגלה אבל באין כפלים ברגל מהגג אין לפסול בדיעבד רק דלכתחילה יתכוין ויזהר לעשות כן וכן יש ללמוד מהא שכ' ולא תהיה הכף בזוית וגו' אלא וגו' באופן שאם יכפפו וגו' דלכתחילה מיירי כמבואר מדבריו שם [בשם המג'"א] דאין לפסול בדיעבד אם היא בזוית כמו זוית של ד' ולא ידעתי למה השמיט מלשון הט"ז שכ'] כזה ד' וזהו פיסול וגו' גמור שהוא דלת ולא כף וכן ראיתי שמזהיר על זה בתשובות מהרי"ל וגו' והי"ל להסתייע מזה דלהט"ז [לכתחילה] יש לה זוית כמו דלת ולא כמו ריש מדלא כתב שהוא ריש ולא כף גם יש ללמוד מדברי ה' אמת ליעקב שהוא מבין בכונת הט"ז דאינו פוסל רק בהיות גגה ארוך יותר מרגלה [אבל במה שכתב הט"ז שם שצריך כפלים ברגל מהגג אין לפסול]. וכן נראה דעת ה' חיד"א בלדוד אמת סי' י"ג שכתב וז"ל ך' פשוטה גגה קצר שלא תדמה לריש ולכן לא ימשכנה בסוף שיטה לעשותה ארוכה כלל ואי מאריך גגה יותר מרגלה פסול ולא תהיה הכף פשוטה בזוית למעלה אלא תהיה עגולה כמו רי"ש באופן שאם יכפפו אותה שתעשה כף כפופה. והך צריכה להיות פי שנים מהגג וכו'. ומזה מבואר דלדעתו אין לפסול רק אם הגג יותר מהרגל ולשון צריכה שכתב הל"א היינו לכתחילה וכ"ן דעת ה' בית מנוחה ז"ל שהעתיק דברי הרב לדוד אמת ז"ל וכן נראה דעת הרב קול יעקב נר"ו שהעתיק דברי הרב אמ"ל והל"א ע"ש וכן נראה דעת מרן ז"ל בב"י סי' ל"ו בשם הרב ברוך שאמר ושכן דעתו כמ"ש שם דהוטבו דבריו בעיניו ולכן העתיקם ע"ש דבהאריך הגג יותר מהרגל כתב דפסול ובהא דכפלים כתב רק צריך והיינו לכתחילה דאל"ך למה הוצרך לומר דבהאריך הגג יותר מהרגל פסול. הלא גם באינו כפלים פסול וכ"ש זה. והגם דנקיט לשון הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות אינו ר"ל דבדיעבד פסול אלא דלכתחילה הכי צריך דבלשון הפוסקים איכא הכי ואיכא הכי כמו שכתב ה' יד אהרן ז"ל סימן ל"ב בהגהת ב"י ע"ג שיטה ד' שאותיות השם צריך וכו' ע"ש וכן מוכח ממ"ש אח"ז מרן הב"י בביאורו על דברי ה' ברוך שאמר וז"ל ומ"ש שכל הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות כ"כ בעל תרומה והגהות והאגור והמרדכי בהקומץ וכ"כ המנהיג וז"ל מדקאמר בפ' הבונה שלא יכתוב כפופין פשוטין משמע שאין להאריך הפשוטות יותר מכפיפת הכפופות ע"ש ומזה מוכח דהיינו לכתחילה חדא דלא נזכר ולא משמע רק דזהו שיעורה ולא דפוסל אם לא יהיה כן ועוד דהרי מדקדק מזה שלא ירבה באריכת הפשוטות כל כך וכמו דבזה לא מצינו מי שפוסל אם האריך יותר ה"ה נמי באם קיצר ואינו כפלים וצורתה עליה. וכן יש לדקדק מדכתב מרן ז"ל אח"ז ומ"ש שכף פשוטה תהיה עגולה למעלה כמו ריש כ"כ התרומה והגהות והאגור וכתב הר"י אלכסנדרני יש מי שכתב שאם כתב הכף פשוטה בזויות כמו דלת שהיא פסולה ובתפלין ובמזוזה לא יועיל בה תיקון כמו הדלת שכתבה במקום ריש דתקונה מקרי חק תוכות עכ"ל ע"ש ואי איתא דדעתו לפסול גם בליכא כפלים א""כ כיון שכתב הב"ש שם בשם הרא"ם שכל הפשוטות צריכות להיות ארוכות כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות ופירושו לפסול בדיעבד א"כ כיון שסיים שם ומהאי טעמא לא יעשה לכף פשוטה זוית למעלה אלא תהיה עגולה כמו ריש שאם כופפין וגו' א"כ גם זה פירושו בדיעבד פוסל וא"כ הי"ל לסייע למי שכתב כן מדברי הרא"ם הנז' אלא ודאי דזה דוקא לכתחילה ומן האמור נראה דהגם דליש יש מי שכ' יש לפסול בדיעבד אם יש לה זוית מ"מ באינו כפלים אם שחיסר אם שהותיר אין לפסול בדיעבר דבזה כדקאי קאי כיון שלא נזכר בזה פסלות בדיעבד ולא מדמינן זה לזה הגם דהב"ש בשם הרא"ם כתב ומהאי טעמא וגו' דשאני עשה לה זוית דדמיא לדלת לא כן בקיצר מעט ואין הגג יותר מהרגל דלא דמיא לא לדלת ולא לריש. ועוד דמדברי המנהיג הנז' נראה דמ"ש הפוסקי' כשיעור שאם נכפלו יהיו כפופות לא בא לשלול אם קיצר באורך הרגל אלא אם האריך ברגל הרבה אלא דאין סברא לחלק בכך דמההיא דהבונה יש ללמוד ג"כ להא דקוצר.

וראיתי להרב דגול מרבבה סי' ל"ב על מ"ש המג"א ז"ל ס"ק כ"ו בשם מהרי"ל סי' ק"ד דצריך רגל הכף להיות כפלים כגג שכתב ע"ז דבב"י כתב הטעם שלא תדמה לריש ומסיק שאפילו בדיעבד פסול וצ"ל דבשאר אותיות פשוטות הוא רק זהירות לכתחילה אבל בכף פשוטה פסול אפילו דיעבד ע"ש ונראה דהוא ז"ל משמע ליה זה מלשון צריכות ומלשון צריך וכבר כתבתי משם ה' יד אהרן ז"ל דבפוסקים אין זה מוכרח ויש ויש וכ"ש למה שהוכחתי לעיל מדברי מרן ז"ל בב"י דבדיעבד אין לפסול. וכן מוכח מדברי הלבוש סי' ל"ו שכתב ך כדי שאם היו כופפים אותה שתוכל להעשות כף כפופה שאין חילוק ביניהם רק שזו פשוטה וזו כפופה ולכך לא ימשוך אותה בסוף השיטה לעשות ארוכה כלל שלא תהיה נראית כריש ע"ש ואי איתא דבלא יש כפלים פסול בדיעבד הי"ל ליתן טעם זה לבדו וא"צ לעשות אזהרה זו רק בסוף שיטה וגם לא יהיה צריך לטעם שלא תדמה כריש אלא היל"ל משום דבעינן כן בצורת כף פשוטה שכן שיעורה אלא ודאי דזהו רק לכתחילה [לפמ"ש המג"א והדגמ"ר דטעמא דבעי' כפלים הוא שלא תדמה לרי"ש שפיר נקט הלבוש טעם זה שהוא העיקר מיהו מ"ש הדגמ"ר משם הב"י טעמא שלא תדמה לרי"ש הרואה יראה שזה אינו אלא אשלא ימשוך אותה בסוף השיטה ולא על מה דבעי' כפלים וא"ל דמשמ"ל דשוין הם וטעם אחד להם דאל"כ הי"ל למרן לכתוב וכ"כ הרא"ם וגו' אלא ודאי דצ"ל דשני עניינים הם גם מ"ש משם הב"י לפסול בדיעבד וכ' מוה"ר ההמ"ח ז"ל דמשמ"ל מל' צריך לענ"ד ממ"ש ומסיק הב"י וגו' ע"ש אי"נ כן ואולי דמשמ"ל מדפסל הב"י בשם הריא"ס אם עשה לה זוית כמו דל"ת והרא"ם קאמר ומה"ט וגו' דתלה דין דזוית בדין אורך רגל הכ'ף ש"מ דדין אחד להם ופסולין בדיעבד כנ"ל]:

ולדינא נראה דכיון דנראה דעת רבני ספרד האחרונים להכשיר באם לא היתה כפלים עליהם יש לסמוך וכ"ש דנראה דכן דעת מרן ז"ל וגם הט"ז נראה דאינו פוסל רק בנדמית לדלת. [הגם דנראה לכאורא מדברי הט"ז דפוסל בדיעבד ממ"ש וזה פיסול גמור אלא צריך וגו' משמע דבאינה כפלים מהגג פסולה בדיעבד וכן הבין ה' משנה ברורה בתמונת האותיות בצורת הכ' פשוטה מ"מ אינו מוכרח די"ל דהיינו לפי שראה שהסופרים אין מקפידים ע"ז ומתכוונים להשלים השיטה ומזה לפעמים מאריכין יותר מדאי ע"ז הוא שכתב דהוי פיסול גמור ולעולם אם ידקדקו שלא להאריך רק מעט באופן שאינה כתמונת הרי"ש כשר וכן דעת המשב"ר עצמו דלדינא בדיעבד כשר וכן ד' הקה"ס ע"ש] והגם דהדגמ"ר כתב היפך זה בדעת מרן ז"ל כיון שאין זה נמצא בדבריו ונראה דסמיכותו רק על תיבת צריכות וצריך ולה' יד אהרן ז"ל אין לשון זה מוכרח בפוסקים א"כ אין מזה ראיה. ומ"מ נראה דצריך לשים לב ולבדוק ובמקום שניכר שאין מקום להסתפק בצורת ריש יש להתיר ובמסופק יראה לתינוק דל"ח ול"ט זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום טו"ב כסליו התרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה