שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן קמ
שאלה ריאה שנמצא בה בב' מקומות כעין ב' גרגרי עדשה ואחד מהם עליו כעין קרום והקרום הזה כשנדחה ביד הוי כמעט כלו ע"ג הריאה ורק צד אחד נוגע כל דהו באותו גרגיר וכשנפחוה נתכסה גרגיר אחד מהנ"ל והב' לא נתכסה ובדקוהו בנפיחה ולא בצבץ אך הריאה כשהביאוה להמורה כבר נקרע מהקרום רחוק מעט ממקום הנשאר ואפשר שאם היה שלם והיו נופחים אותה הרבה היה מתכסה גם הגרגיר השני וכשגררו בצפורן באותו גרגיר לראות אולי בשר בלוי נקרעה העדשה הנז' ויצא ליחה כמין מים מאודמים וכשנפחוה לראות אם אח"ז מבצבצת ראו שמבצבצת אם יש להתיר או לא:
תשובה לכאורה יש לאסור בלא כל זה מצד דהויא כדין סירכה תלויה ע"ג הבועה דפסק מרן ז"ל סי' ל"ז ס"ב דטריפה והגם דרובה וכמעט כלה ע"ג הריאה הרי כבר כתב ה' עה"ש בס' הזכרון מע' ס' אות כ"ז דאפילו רובה ע"ג הריאה ומעט ממנה בבועה טריפה דכיון דאיכא ריעותא דבועה תלינן בה וגם לא אזלינן בתר רובא רק באופנים שזכר שם ע"ש וכ"כ ה' הנז' בתשובתו בס' גנזי שלום יו"ד סי' ב' וחתמו בזה ג"כ מהר"י נג'אר ז"ל ומהר"י הכהן ז"ל וכ"כ ה' ישיב משה ז"ל סי' ו' וחתימי בזה מהר"ם שתרוג ז"ל ומהרי"ח שתרוג ז"ל ע"ש אך נראה דלא כתבו כן הרבנים רק באיכא מיהא מעט מהסירכה ע"ג הבועה אבל בנ"ד דכלה כמעט על הריאה רק דמן הצד היא נוגעת כל דהו בריאה לא חשיב זה ריעותא לתלות הקלקלה במקולקל דאולי אין כאן קלקלה כלל. ועוד נראה דשאני התם דאיכא מיהא בועה ודאי אבל בנ"ד דאפשר דאינה בועה לגמרי אלא מורסה שאם היו מנפחים הרבה בשלימות קרומי הריאה אולי היתה מתכסית א"כ י"ל דיש בזה ג' ספיקות שמא אינה ע"ג הבועה לגמרי אלא מהריאה ואת"ל מהבועה שמא אין זו בועה ואת"ל דהויא בועה שמא הלכה כהמתירים סירכה תלויה ע"ג בועה [עי' להדרכ"ת ס"ק מ"ח והכנה"ג סי' ט"ל הגהב"י אות קל"ט דעת המתירים בזה ע"ש]. ומה שלא התירו הרבנים הנז' מס"ס דשמא הסירכה תלויה אינה אלא מהריאה ואת"ל מהבועה שמא הלכה כהמתירים סירכה תלויה ע"ג בועה דהא לא בעינן ג' ספיקות וסגי בתרי ספיקי נראה דהיינו משום דכן מנהגם וכמו שנראה מדבריהם בגנזי שלום עדות השוחטים ע"ש ועי"ל דשאני התם דאיכא עוד טעמא דאין ללכת בזה אחר הרוב רק באופנים שזכר ה' הנז' אבל בנ"ד דאין ממנה כלום ע"ג הבועה רק דנוגעת קצת מן הצד הוי שפיר ספק גמור. ועוד דאפילו נימא דיש להם איזה ריעותא באיזה מהספיקות הנז' הא איכא בנ"ד ספק ג':
גם מצד הגרירה שהיתה כגרגיר הנז' ואח"כ בצבצה נראה דאין כאן חשש חדא דהמקום הנז' איננו כדבר יתר ע"ג הקרום וכמו שראוהו ב' שוחטים והעידו עליו כנז' וא"כ אין מקום לחוש לבשר בלוי ועוד דכבר כתב הש"א סו"ס ט"ל אות [ס"ה[ דבדיעבד שלא נפחוהו יש להתיר וא"כ בנ"ד הוי כמי שלא נפחוהו דמה שנפחוהו ובצבץ אינו אלא ע"י גרירת הצפורן דהרי טרם זה נבדק ולא בצבץ ותלינן בידא דטבחה כמ"ש (מרן סי' ל"ו ס"ה] ע"ש ובעה"ו לעת הפנאי אשובה לשנות פרק זה הכו"ח ביום ד' כסליו שנת התר"ץ ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: