שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן קיד
שאלה מעשה בכבד של תרנגולת שנמצא בחלק משני חלקיו מקום כמראה ירקרק ושאר כל החלק הנז' וכן החלק השני מראהו כשאר כבד וכאשר הסתכלנו בו היטיב נראה לנו שאין זה מגופו של הכבד רק כמו בועה שטוחה עפ"י החלק מהכבד וכאשר הסרנו אותה נקלפה בחתיכה אחת ונשאר כל רחבו של הכבד למטה מראהו כשאר הכבדים ואותה הבועה כאשר פתחנו אותה ראינו שמבפנים כמראה דם קרוש והכבד כשנשאר נשאר בלתי קרום המכסה את הכבד רק כבשר הפנימי של הכבד ויתכן שהקרום נדבק בבועה או בדם הקרוש ויתכן שהבועה או הדם היא עצמה היתה בפנימיית הכבד וקרומה העליון הוא קרומה של הכבד:
תשובה לכאורא יש להטריף ממ"ש מור"ם ז"ל סי' מ"א ס"ג דאם נימוק הכבד דהיינו שדם יוצא מבשר הכבד שנימוק והיה לדם טריפה אע"פ שנשתיירו ב' הזתים דסופו לירקב הכל אלא דבנ"ד אין הדם יוצא אלא הוא קרוש ומכיסה בקרום וכיון שנקלפה הבועה והיא מכוסה קרומים י"ל דאין זה סופו לרקב ולא נאמר חשש זה רק כשלא יש קרום המכסה הדם וגם לא נאמר זה רק בדם שותת אך לא בקרוש ומה גם דיתכן דאין זה כלל דם קרוש הנימוק מהכבד רק בועה בכבד ובהתמדתה ומאיזה סיבה היה מראה הבועה ותוכה כדם קרוש:
ושו"ר להפת"ת ז"ל סי' מ"א סק"ג שכתב בשם האחרונים דלא החמיר הרמ"א אלא בנימוק גוף מבשר הכבד אבל אם בשר הכבד קיים ובריא רק שנצרר הדם וכשגוררים הדם הכבד שתחתיו קיים אין כאן בית מיחוש כלל אפי' אם נחסר מבשר הכבד כשיעור הדם ע"ש והדברים ק"ו לנ"ד דיש בו קרומים מכסים את הדם הנצרר אשר זה מורה שאיזה ליחות של בועה או דם נקרש בהבועה ולא נימוק כלל הכבד. ובלא"ה אעיקרא דדינא ע' להבאה"ט שכתב בשם הט"ז והש"ך דס"ל דכל שנשתיירו ב' זיתים כשרה כמו בניטלה ושהט"ז כתב דכך אנו דנים בכל יום ושכ"פ ה' משאת בנימין והגם דה' פת"ת ס"ק ג' במוסגר ציין להח"ס סי' קמ"ד בד"ה ונבא שכתב דלחנם השיג המ"ב עליו וראוי לחוש לדברי הרמ"א ז"ל י"ל דהיינו דוקא לדידהו דבתריה דמור"ם גרירי אך לדידן בני ספרד דגרירי בתריה דמרן כיון שהש"ך והט"ז והמ"ב חלקו על הרמ"א ז"ל יש להתיר כי הם הרבים ובתראי נינהו והגם דיש סוברים דבמקום שלא גילה דעתו מרן ז"ל מורים כהרמ"א כבר כתבתי בזולת זה דאין זה כלל מוסכם וא"כ לאוקמיה אדינא ועוד די"ל דה"מ כשלא חלקו עליו הט"ז והש"ך ולא נתפשטה ההוראה כהש"ך והט"ז ויש לחפש עוד בזה. ובר מן דין הנה מרן בב"י הביא דעה זו ודחאה והסכים להכשיר ומדהשמיט דין זה בש"ע נראה דדעתו להתיר וכן הסכמת הפוסקים וכ"ד הפר"ח והפר"ת וכ"ן דעת ה' תורת הזבח אות כ' ס"ק יו"ד וכ"ן דעת ה' עיני הכהן ז"ל סי' כ' אות י"ג ועוד דכבר כתב ה' הנז' שם בשם הכרתי דדוקא אם הבשר רע סביבו דשלט בכולה וסופו להתקלקל אבל אם הבשר בריא תחתיו לכ"ע כשרה וציין עוד להפרמ"ג ע"ש. וא"כ בנ"ד שלא נראה מסמוס ובשר רע ונראה שהוא כשאר בשר כבד ונקלף קרומו אין לחוש לכ"ע וכן ראיתי בקונטרס המיוחס למורי תונס [והוא ס' שבת אחים] שכתבו להתיר כדעת מרן והאחרונים ודלא כמור"ם ז"ל ע"ש: