שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן צה
לעי"ת מדנין יע"א
נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סג,רון הי"ו במי ששלמו לו שיעור הגערה על או"א בחוה"מ או בימי העומר אימתי מגלח:
תשובה נראה דכיון דהגפרה היא תלויה בימים שיש לשער שיגערו בו וכמ"מ ה' בית עובד דיני גלוח וסריקה אות ה' בשם הברכ"י מרבינו ישעיה הראשון ע"ש ומצינו למור"ם ז"ל סי' ש"ץ ס"ד שכתב ונוהגים בג' חדשים ע"ש א"כ הגם דנהגו פה בתגלחת ראשונה ג' חדשים ועשרה ימים היינו כשלא חל הרגל אבל בחל הרגל נ"ל דדיו בג' חדשים דבזה אין ידוע המנהג ומוקמינן ליה אדינא והגם דמור"ם גם הוא כתב ונוהגים ודאי דהוי באופן שבודאי בכה"ג הוי שיעור גערה דהמנהג תמיד הוא להחמיר ולא להקל וכ"נ מדברי ה' בית עובד שם אות ז' ח' שיש מצדדים להתיר בגערה בשלשים או אחר שלשים ע"ש ומסתמא לא יהיה כ"כ אפושי פלוגתא והפרש דיעות ביניהם וצ"ל כדאמרן. וכן חם תגלחת זו שניה או שלישית יש להקל לגלח בערב הרגל וכמש"ה פתחי תשובה סי' ש"ץ ס"ק ד' בשם תשובת אדני פז שכונת מור"ם דלאחר שעברו ג' חדשים שהוא שיעור הגערה מותר לספר עצמו כל זמן שירצה לפי מנהגו הראשון ע"ש וא"כ הגם דנהגו פה בתגלחת שנית ג' חדשים ובשלישית ג' חדשים חסרים עשרה ימים כיון דיש רגל בנתים ואין ידוע בזה מנהג מוקמינן ליה אדינא ובפרט אם אין חסרון רק איזה ימים. ומה גם באם בהצטרף הימים אשר לא גלח בהם יש שיעור כפי המנהג רק שעיכובו ואיחורו הראשון לא היה רק מאיזה סיבה אחרת. גם לשון מרן שם מורה ובא דמדינא ליכא רק גערה ראשונה ומאז והלאה דינו כשאר כל אדם וא"כ ברגל דאין בירור מנהג בפרטות מוקמינן ליה אדינא הכו"ח ביום ח' ניסן התרפ"ח: