שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן פא
נשאלתי מהחה"ש הדה"מ והכו' כמה"ר ר' מכלוף עודאן הי"ו אי סמכינן על מ"ש ה' ש"א ז"ל דף קל"ו ע"א בשם העה"ש והב"א והשש"א להקל בכלי חרס שיש בה הפ"מ דהוי כדיעבד ע"ש:
תשובה. יודע אני בעצמי שאיני כדאי לחלוק על דבריהם ז"ל בזה אמנם כבר מסר בידינו כלל גדול הגאון בית מאיר ז"ל הובא בה' בינת אדם שער הקבוע אות ז' שכתב בספרו כמה פעמים דנוח לו יותר ללמוד מסתימת הראשונים מפירושן של אחרונים ע"ש. ומסתמיות דברי הרמב"ם ז"ל ומרן ז"ל ושאר פוסקים שאסרו בכלי חרס אפילו אינו בן יומו נראה דאין לחלק בין הפ"מ למועט ומה גם דהיסוד לזה בנוי על ב' כחות האחד) דיש מתירין כל כלי חרס דחשיב כדיעבד ויש חולקין ויש מי שהכריע ביניהם להקל בהפ"מ כמ"ש ה' מנחת יעקב כלל פ"ה אות ס"ד ע"ש וזה אינו לע"ד לדידן דבתריה דמרן גרירין ואסר להדיא בסי' קכ"ב כלי חרס וכ"ש שכן הוכיח ה' נחלת יעקב מהראשונים והאחרונים ע"ש. וה' פת"ת שם מדברי הגהות אשירי כיעו"ש וממילא כיון דאין מקום לפלוגתא אין מקום לפשרה וההכרעה להקל בהפ"מ לומר דבהפ"מ סומכין על המקילין. השני) מדברי מהרלנ"ח סי' קכ"א שהק' דברי הר"ן להדדי דגבי זו"ז גורם כתב דחדש לא יותץ דכיון דצריך שבירה הו"ל כדיעבד ואלו גבי קדרה ופנכא כתב לאסור גם דבעו שבירה ומזה הוכרח לחלק בין הפ"מ להפסד מועט כיעו"ש. וגם על זה אין נלע"ד לסמוך חדא דמהרלנ"ח עצמו לא נחית שם כלל להלכה להתיר בהפ"מ רק משום דק"ל בדברי הר"ן תרץ כן ואין להוציא דין מכח איזו קושיא כמ"ש בעלי הכללים בכמה מקומות. ותי דאעיקרא דדינא לע"ד יש לתרץ בפשיטות דשאני קדרות ושאר כלי חרס דאיסורם משום דגזרינן שאינם בני יומן אטו בני יומן וכיון שכן אין לומר דבהפ"מ חשיב כדיעבד דגם בהפ"מ שייכא גזירה זו דאינם בני יומן אטו בני יומן וממילא עלו שפיר דברי הר"ן בלי קושי. דעיקר קושיא זו תרץ לה ה' המגיה בדברי הר"ן בפ' כל שעה באופן אחר וממילא אין מקום להוכיח כן ותו דכל עיקר קושית הר' נם התי' והרא"ש ז"ל באופן אחר וא"כ נראה דכל הראשונים והאחרונים ומרן עמהם שלא התירו בהפ"מ משום דמתרצי בעיקר הקושיא כדברי התו' והרא"ש או כדברי הר"ן וכמ"ש המגיה שם או כמ"ש בעניותי וכן מדברי רבני עירינו ז"ל דכמה פעמים היו ספיקות בכלים וחקרו הרבה למצוא אופן התיר ולא התירו מטעם זה נראה דלא ס"ל כן. וכן מדברי כמה פוסקים שהיה להם ספיקות בכלי הק"ק אשר לא יבצר דהיה להם הפ"מ אפילו בשל יחיד ולא הקילו מטעם זה נר' דלא ס"ל כן. זהו הנלע"ד בזה הכו"ח ביום ז' אלול התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: