שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן סט
שאלה המוכר לחבירו תבואה בזול לשלם אותה לו לזמן פ' ומקדים לו המעות מעתה ואין לו ממה שמכר לו נגד מעותיו רק אחד או שנים למאה וכיוצא מי דמיא הא להלואה שכ' מרן סי' קס"ב ס"ב או לא:
תשובה מרן ז"ל בש"ע סי' קע"ג ס"ז כ' דאם ישנו ברשות מוכר וגו' מותר ואם אינו ברשותו אסור ע"ש ומדלא כתב דאם יש ממנו ברשותו מורה ובא דבעינן שיהיה כולו ברשותו וכ"כ להדיא בסי' קס"ג ס"א אם יש לו חטים כשיעור מעותיו מותר משמע דבעי' ממש כשיעור כל המעות ולא סגי במעט ממנו כדסי' קס"ב וכ"כ מרן בב"י סי' קס"ג בשם רבינו ירוחם פלוגתא בזה ושר' ירוחם הכריע כהמתירים ושכ"כ הרא"ש וסיים ע"ז מרן ואני לא ראיתי כן בדברי הרא"ש ודעת הרמב"ם בפ"י מה"מ דבעינן שיהיה לו חטים כשיעור מעותיו ע"ש ומדפסק מרן ז"ל בסי' קס"ג בש"ע באותו לשון שכתב הרמב"ם מורה ובא דדעתו בש"ע ובב"י כן דבעינן ממש כשיעור מעותיו וכ"כ הש"ך סי' קס"ג סק"ב והט"ז ס"ק ב' ומחילוקם שם בין מכירה להלואה מתבאר דאין לחלק ג"כ בין הא דסי' קס"ג להא דסי' קע"ג דתרוייהו מכירה נינהו וכן יש להוכיח ממ"ש מרן בב"י בסי' קע"ג בשם הריב"ש הטעם דשרי באית ליה משום דכיון דמן התורה מעות קינות ואם חוזר בו מקבל מי שפרע ה"ז לענין רבית כאלו קנאם קנין גמור מעתה וא"כ ע"כ דהיינו ביש לו כדי מה שמכר לו דאל"ך לא קנה רק אותו המעט שיש לו וכן משמע מדסיים שם אבל כשאין לו אע"ג דהשתא לא מיזיל גביה מ"מ אסור כל שלא יצא השער דאנו חוששים שמא ישתנה השער ויתיקרו הפירות בתוך הזמן שקבע לו ונמצא שמרויח הקונה בפסיקה בהקדמת מעותיו ע"ש דזה ודאי שייך גם באם יש לו מעט. וכ"כ הרדב"ז ח"ב סי' תקפ"ז [ותקכ"ה[ ושכ"כ הרמב"ם והסכים הרשב"א ע"ש:
והגם דהטור ז"ל סי' קע"ג כתב ואם אין לו מאותו הדבר ברשותו כלל אסור ומשמע דאם יש לו קצת ברשותו שרי דמדמה לה לההיא דסי' קס"ב ע"ש נ"ל דלאו דוקא קאמר הטור או שיש בטור שלפנינו איזה ט"ס וכן יש להוכיח מדברי מרן הב"י שציין ע"ד הטור ואם אין לי וגו' הוא סוף מימרא דר"ן שכתבתי בסמוך ואלו במימרא דר"ן (לא קאמר] אלא איתנהו גביה שרי ליתנהו גביה אסור ומשמע דכלם נמצאים אצלו או למרבה אין הכרח מזה ואיך יציין מרן ע"ד הטור שהתיר גם במעט סיועא דר"ן והי"ל להראות מקום לזה כההיא דסאה בסאה אלא ודאי ל"ד או ט"ס יש בדברי הטור וכן מוכח מדברי מרן בב"י סי' קס"ג שהביא דברי ר' ירוחם שזכר פלוגתא בזה וכנז"ל שלא ציין ולא העיר מרן ז"ל כלל ע"ז מדברי הטור בזה וכן יש להוכיח מדברי הטור גופיה שכתב דאם ישנם ברשות המוכר מותר ולא כתב יש מהם וכן מוכח מדברי הטור סי' קס"ג שכתב אם יש לו חטים כנגד הדמים שחייב לו מותר והוא כלשון הרמב"ם שדקדק ממנו מרן בב"י דבעינן כשיעור מעותיו ע"ש ושו"ר להפרישה סי' קע"ג אות ט"ו שביאר בדברי הטור דבעינן שיהיו כולם ברשותו ולא סגי במקצת ע"ש וכ"כ בדרישה [אות ה'] וסיים שם דהא דכתב רבינו ואם אין ברשותו כלל וכו' ל"ד נקט אלא ר"ל שאין כל השיעור בידו א"נ כלל ארשותו קאי ר"ל שלא בביתו ולא בשאר מקומות שברשותו וגו' ע"ש ולכאורא הוא פלא דמה יענה באומרו מאותו הדבר דאם לפי' א' או ב' ק"ט לשון זה ונ"ל ברור דלא היה כלל לפניו תיבת מאותו דבר רק ואם אין ברשותו כלל וכמו שציין הדרישה בשמו וקא ק"ל תיבת כלל וביאר דלאו דוקא או דקאי ארשותו וכנז"ל והמדפיסים לא הבינו כן ולתקן הלשון הוסיפו תיבת מאותו דבר שחשבו תיבת כלל לא קאי ארשותו אלא על הדבר. ומעתה נקיטנן דבין בההיא דסי' קס"ג בין בההיא דסי' קע"ג בעינן שיהיה כלו ברשותו שכ"ד מרן ז"ל וכ"ש שכ"ד האחרונים ג"כ וכן מתבאר מדברי מרן ז"ל סי' קע"ג ס"ו שכתב והוא שיש לו כל דמי הדינר וזה ברור:
והגם דמור"ם ז"ל כ' ע"ז ולי נראה וגו' אפי' מעט מהם כמו בהלואת סאה בסאה וגו' והוא הנכון לדעתי מבואר מדבריו שהוא חולק על מרן ז"ל אנן בדידן בתריה דמרן גרירי וכ"ש בזה דרבני אשכנז חלקו על הרמ"א כמ"ש הש"ך ס"ק ט"ו ע"ש והט"ז סק"ט וסי' קע"ה סק"ה ע"ש] ועוד דנראה דמדלא חלק הרמ"א אלא גבי שלחני אבל בסי' קס"ג לא חלק וכן לקמיה בסי' קע"ג ס"ז לא חלק נראה דמודה בהו למרן ז"ל וכ"ר להדרישה סי' קע"ג ס"ב שהביא דברי הרמ"א ז"ל והק' ע"ז מ"ש מפוסק על הפירות שאינו פוסק אלא עד כדי שיש לו ע"ש מבואר דס"ל דהרמ"א לא כ"כ רק גבי דינרי דאל"ך לק"מ מפסיקת פירות והוכחתו נ"ל מדלא הגיה ע"ד מרן בפסיקה על הפירות וכדאמרן וכן מוכח מדברי הלבוש שהק' כן על הרמ"א ע"ש וצ"ל דס"ל דהרמ"א מודה בפירות. ובזא"ש מה שרצה מו"ה אבני צדק סי' קע"ג אות ט' להוכיח מדברי הרמ"ך ז"ל הפך דברי הרמ"א ז"ל וכמ"ש בצדו ע"ש [פי' דליכא הוכחה נגד מור"ם מהרמ"ך דבנדון הרמ"ך מודה מור"ם] והגם דמרן בב"י סי' קע"ה כ' דמפשט דברי הרמב"ם נראה דביש לו מעט פוסק על הרבה כבר סיים שם אלא שה"ה פירש דבריו כדעת הרמב"ן והרשב"א וא"כ ודאי דנקיטנן כמותם כיון דיש לפרש דברי הרמב"ם כן ונ"ל דהטור בסי' קע"ג נמשך אחרי דברי הרמב"ם הנז' ובסי' קע"ה חזר בו וס"ל לפרש כוונת הרמב"ם כמ"ש ה"ה וא"ץ לומר לפ"ז שיש ט"ס בדברי הטור ז"ל ודו"ק:
ודרך אגב ראיתי להש"ך ס"ק ט"ו שתמה על הב"ח שתמה על הרמ"א שלא הלך בעקבות הטור דהלא הרמ"א כתב דבקצת דברי הטור הגרסא להפך ע"ש ולע"ד כונת הב"ח מבוארת דמתוך דברי הרמ"א מבואר דבכל ספרי הטור אינו כן רק בקצת וא"כ הי"ל לילך אחרי רוב ספרי הטור. ונ"ל עוד דגם כונת הש"ך מבוארת דכיון דמצד העיון נ"ל להרמ"א כן ומצא קצת ספרי הטור כן הכריע שכן האמת וא"כ לא נמצא דבר מפורש בטור בשם הרא"ש הפך זה ומ"מ י"ל דהב"ח שפיר מותיב כיון דהטור בסי' קע"ה כתב דבעינן הכל בידו וע"ש להב"ח ז"ל מ"ש על הרמ"א. כנלע"ד בכונתם ואכמ"ל. ולדינא נ"ל ברור דבעינן שיהיה כל מה שמכר תחת ידו וכדאמרן וכ"ש לדידן דבתריה דמרן גרירי הכו"ח ביום כ"ד אב הרחמים יה"ל התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: