אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן סז

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן סז

סימן סו

שאלה בהני רובי דבעה"ע שזכר מרן בסי' ט"ל יש לברר אם זה דוקא בהני דהוו בשטח אחד והכי רביתיהו או מצד דנהגו העולם כבעה"ע להתיר באלו אך לא במה שלא כתב הבה"ע ולא יש מנהג כדעתו. או"ד לא שנא ואפילו אינם בשטח אחד אזלינן בתר רובא:

תשובה מרן ז"ל בב"י בס"ס ט"ל כתב וז"ל ודע שבעה"ט כתב עוד חלוקה רביעית והיא שאם האומה נסרכה לטרפש ולדופן אם רוב הסירכה לדופן צריך מכה ואם רוב הסירכה לטרפש טריפה וכתבו רבינו ירוחם וכתב מה"ר דוד ן' יחיא שבא מעשה לידו והסכים מה"ר יוסף בן חיון ז"ל עמו להתיר אם הרוב בדופן ויש בו מכה וכן הסכמנו לדון לעולם וכתב שאח"כ מצאו הדין מפורש בשם בעה"ע ע"ש וקשה דלמה הוצרך מרן ז"ל לזה שכ"כ הבעה"ע ושכן הורו המורים הנז' והסכימו ע"ז וכן קשה להרבנים המורים הנז' מה מקום להסתפק בזה ולמה מה"ר דב"י הוצרך להסכמת מהריב"ח ולמה הוצרכו להסכים כן וכן למה הוצרכו לזה לכתוב שמצאו הדין מפורש בשם בעה"ע דבלא זה הלא דברי הטור לפנינו ומבואר דרבעה"ע והרא"ש הסכימו ללכת אחרי הרוב וכאמור. ומזה נ"ל להוכיח דאין לנו להוסיף כלל על אלו מדעתינו אם מצד דרק אלו הוי רביתא ולכן היה בדין לאסור בחלוקה רביעית זו שאינה רביתא ועכ"ז הם התירו וטעמם משום דיש מכה ובכה"ג דיש טעם וסיבה לתלות בה תולין גם בכה"ג דלא הוי רביתא שדרך המכה להתפשט כ"כ. א"נ מצד זה דאין לנו אלא מה שזכר הבעה"ע שנהגו העולם כמותו אך בלא"ה באופן שיהיה שלא כתבו הבעה"ע ומזה לא נתפשט המנהג אין להתיר שהרי רוב הפוסקים אוסרים וחולקים על הבעה"ע והבו דלא להוסיף עלה ועכ"ז הם ז"ל התירו בזה מהטעם האמור דכיון דיש מכה יש לתלות בה שמתפשטת גם מחוצה למקום רביתא וכאמור אך מדברי מרן בב"י ובש"ע ס' כ"א באונה הסרוכה לדופן צר ורחב דיליף לה מהא דבעה"ע נראה דכל כי הא דהוו בשטח אחד שפיר דמי אבל בלא"ה אין ללמוד וכאמור:

וכן ראיתי להרשב"ש ז"ל סי' תכ"א שכתב דדוקא הני דהוו בסדר אחד דאפשר דמהדקא ולא אתי לאפרודי וכן מכה בדופן אפשר דשדי תכלא בכלה והכל מתפשט ממקום המכה אבל כל סירכה דבוקה למקום הכשר והאסור שלא במקום רביתא כגון שהגיע לטרפשא דכבדא או לטרפשא דליבא או לשומן הלב או לקנה הלב וזולתם שאינם עמהם בשורה אחת או דלאו היינו רביתא באומה בטרפש אין הולכין אחר הרוב לפי שהיא מתפרקת וזה אפי' למאן דס"ל דהולכין אחר הרוב ע"ש למדנו מזה דכ"ע מודו דבעינן שטח אחד דמהדקא וגבי מכה מתבאר בדבריו דא"ץ שטח אחד דאפשר דשדי תיכלא בכולה וגו' וכן מתבאר בדבריו בסי' שנ"ט שהתיר במכה שבדופן והסירכה לדופן וטרפש ע"ש והיא החלוקה הנז' שזכר מרן הב"י וכן פסקה בש"ע סכ"ה ע"ש (וכ"כ בסי' קס"ג):

ראיתי להכנה"ג הגה"ט אות ע"ט שכתב בשם מהר"י סמוט וז"ל דע דאנן אזלינן בתר רובא ואפילו שלא בשטח אחד אלא כשנצרף הרוב עם חיתוך וצד פנים וחוץ המשל אם יש דופן וחיתוך ואומה ושומן ובין החיתוך והדופן יש רוב היא כשרה ע"כ:

ולדינא נלע"ד דדברי הרשב"ש עיקר שלפי הנראה קדם להר"י סמוט ובקי במילי דאבוה הרשב"ץ ז"ל אשר מרן ז"ל סומך עליו כמה פעמים. ותו דכ"ן דעת מרן ז"ל בב"י ודעת הרבנים מהר"ד בן יחיא ומהריב"ח וכאמור. ותו דהא גופה דבעה"ע היא בפלוגתא ורוה"פ אוסרים כמ"ש מרן בבד"ה גבי מחצה על מחצה ע"ש וא"כ הבו דלא להוסיף עלה ומסתיין להתיר בברור. ותו דעיקר ההתיר לסמוך על הבעה"ע מפישוט המנהג ולא מדינא וא"כ אין לסמוך להתיר רק בהני ולא בזולתם שלא ידענו עד כה שיש בהם פישוט המנהג ואדרבא מסתמיות דברי הפוסקים נראה דלא יש פישוט המנהג בהם כלל. או דבאמת לא שכיחי ולא שייך בהם כלל מנהג. ותו דהו"ל ס"ס לאיסורא שמא כהחולקים על הבעה"ע ואת"ל כהבה"ע שמא כהרשב"ש ודעמיה דהבעה"ע אינו מתיר רק אם הם בסדר אחד וכאמור [עי' להכה"ח ס"ק שע"ה שהביא בשם הזב"צ חולקים על מהר"י סמוט כדעת הרשב"ש ע"ש]:

ומאחר עלות דגם דסמוכים ואינם בשטח אחד אין להתיר ברוב כ"ש וק"ו באינם סמוכים וכ"כ העה"כ סי' ח"י אות ס' בשם המחב"ר אות מ' שכן דעת רוב האחרונים ודעת העה"כ נראה דאוסר שהרי בהמחב"ר שם אחרי שהביא דעת האוסרים כתב אבל וגו' וא"כ נראה דכן דעתו כיון שכתב אבל וע' בכללי הי"מ בכללי [ריב"ה ומוהריק"א או"ט] וא"כ מה ששינה העה"כ לכתוב בלשון הנז' מורה שדעתו לאסור ע"ש ע' להשב"א אות מ"ז] והגם דמזה מוכח דבסמוכים גם דלא הוו בשטח אחד אין דעתם לאסור מ"מ כיון שלא זכרו דברי הרשב"ש ז"ל ודברי מרן שהוכחתי מהם י"ל דאי חזו להרשב"ש הוו הדרי. ותו דעכ"פ פלוגתא הוי ויש להכריע לאסור וכמו שכתבתי לעיל באורך (וכ"כ הישי"מ ח"א סי' רס"ה דבעי' תרתי סמוכים ושטח אחד ע"ש:

המורם מכ"ז דלע"ד יש לאסור אם אינם בשטח אחד גם דסמוכים וכ"ש אם אינם סמוכים וכאמור ושו"ר למהרימ"ט ח"א סי' ע"ז שאסר ריאה הסרוכה לדופן ונמשכת עוד אל שיפולי האונה למטה ונמשכת גם אל שוה"ל דדילמא כנגד השיפול וגם מה שסרוך אל שוה"ל דילמא כנגד זה היא נקובה ולא חשיבה סתימה כיון דלאו היינו רביתיה ולא דמי לעצם ובשר. ועוד כיון דדופן ושומן אינם במקום אחד ושומן מתנדנד הוא מן הדופן פשיטא שיש לחוש להתפרק עש"ב ומבואר מזה דס"ל בהרשב"ש ז"ל וכאמור דכל שאינם בשטח אחד אין להתיר ברוב וכ"ש ברחוקים וכאמור וכן מבו' בח"ב סוס"י י"ב ובכן נלע"ד דהעיקר הוא לאסור בכלהו רובי זולת אלו החמשה שזכר מרן ז"ל אחת בסי' ט"ל סכ"א וארבעה בסכ"ה ואחת בס"כ וכ"כ המט"י ח"ב דל"ז ע"ב דבששה רובי מכשרינן ע"ש וכ"כ ה"ה ז"ל גופיה בברית כהונה יו"ד מע' רי"ש או"ב] וכל זולת אלו אין להתיר כלל והבו דלא להוסיף עלה וכמש"ל כמה טעמים והכרעות בזה ואכמ"ל וכן הורו ב"ד הגדול מוהר"י טייב ומוהר"י נג'אר ומוהר"י הכהן בתשו' בגנזי שלום יו"ד סי' ב' וע' בס' הזכרון מע' ס' אות כ"ב. וטור אעמוד ע"ז בעה"ו בעת הפנאי וה' יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן הכו"ח ביום י"ט אייר התרפ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה