אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן סה

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן סה

סימן סד

שאלה בועה שבשיפולי האומה שבין החיתוכים אם היא כשרה:

תשובה מרן ז"ל בש"ע סי' ל"ז ס"ד כתב דשיפולי היינו תחתית האומה אבל לא החיתוכין שבין אונה לאונה ולפו"ר היה נראה דרישא לא דמי לסיפא דברישא נקיט תחתית ומשמע שהוא הסוף של האומה או של האונה ממש והוא המקום המשופע המחודד שבסוף ובסיפא מסיים אבל לא החיתוכין ומשמע דבא לומר דחיתוך הוא דלא הוי שיפול אבל כל חידוד דוד הוי שפיר שיפול ותו קשה דמהיכא תיתי לן לחשוב החיתוכים לשיפול ונ"ל פשוט דלשון חיתוך הנזכר בזה אינו ר"ל האמצעיות שיש בין אינה לאינה אלא ר"ל מקום שנחלקת ונחתכת האונה לשתים או לשלש ולא קאי רק לאשמעינן שלא נחשוב אותו חידוד שיש בין אונה לאונה לשיפולי שאין זה שיפול דהשיפול הוא תחתית ממש וכ"ן מדברי מור"ם ז"ל שכ' ע"ז וי"א דבכ"מ שיש שם חידוד מקרי שיפולי ריאה ואי איתא דגם מרן מטריף בחידודין ולא בא להכשיר רק באמצע החיתוך מהחידוד ולמטה א"כ לא שייך כלל לומר ע"ז וי"א וכן מתבאר מדברי מרן הב"י שכ' בשם הסמ"ק והכלבו דשיפולי ריאה ר"ל כל חודי חתכי האונות והאומות בין מלמעלה בין מן הצדדים וסיים ע"ז וכתב מהר"י ן' חביב שמאחר שהמפרשים לא ראו שורש לאסור בועה בשיפולי ריאה אלא דברי ה"ג נשמע לכל מי שיפרש דבריו להקל דר"ש בן חפני מכשיר בשיפולי אונה ואפי' בלא היקף וטעמא לפי שהיא במצר החזה והוא רביתיה גם בספר צדה לדרך כתב בשם חכמי טוליטולה כי שיפולי הוא על תחתית האונה או האומה ולא על החיתוכן שבין אונה לאונה כמו בתחתית ההר תרגומו בשיפולי טורא וגו' ע"ש וזכורני כי ראיתי דומה לזה בקונטרס שחיבר ה"ר מתתיה ז"ל על הטרפיות וכתב שכן המנהג ומשמע דמרן בש"ע נקיט שיטת צל"ד בשם חכמי טוליטולא עפ"י הכרעת מהר"ם ן' חביב הנז' ודעמיה ודברי הצ"ל מבוארים דבא לאפוקי גם החידודים דהרי טעמו ונימוקו דהוי כמו בשיפולי טורא שהוא תחתית ממש ומור"ם ז"ל חייש לסברת הסמ"ק והכלבו וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירי יש להתיר בפשיטות וכ"ן שהבין ה' מהר"א אזולאי בכונת מרן כמ"ש המחב"ר אות ז' שכתב שלדעת הרב כ"ש למעלה במקום שהיא דבוקה לשורה ואם מרן בא לאפוקי רק חיתוכים ממש אין מקום ללימודו זה וכ"ש דכבר כתב מרן בשם מהר"ם ן' חביב ודעמיה דשומעים בזה למי שמקיל וכאמור ותו דהו"ל ס"ס גמור שמא כהמתירים בועה בשיפולי לגמרי ואת"ל דאסורה שמא אין זה שיפולי כלל ושיפולי אינו אלא תחתית וכהסוברים כן [ובפרט בשיפולי אונה דכמה פו' מתירין אותה ונוסף עוד ס' אחר ועי' להדרכ"ת ס"ק ר"ו ע"ש]:

וראיתי להפר"ח ס"ק כ"א שעל מ"ש מרן תחתית וגו' כתב וז"ל לאפוקי חיתוכין שבין אונה לאונה אבל כל קצוות הריאה אפילו לו מן הצדדים נקראו שיפולי שהרי הריאה כשהיא בגוף הבהמה אינה שוכבת אלא תלויה וא"כ בכל הצדדים היא תלויה וסופה ליפסק ולינקב ע"ש ולכאורא דבריו סותרים מה שפירשנו דלפי דבריו נראה דבא לאפוקי חיתוכין ממש אמנם כד דייקינן פורתא מתבאר לנו דחיתוך שכ' הפר"ח אינו אלא על מקום הנחלק ונחתך בין אונה לאונה ועל החידודים אשר שם קאי וחיתוכים קרי להו אלא דהוה ס"ד דתחתית תחתית ממש ואינו אלא המקום המשתפע ומתחדד כעין קוץ שבסוף האונה או האומה וע"ז כתב דה"ה לכל קצותיה וסביבותיה אך על החידודים שבין אונה לאונה או אומה אינו בכלל שיפולי גם להפר"ח וכאמור וע' לה' מסגרת השלחן שנתקשה בהבנת דברי הפר"ח ולע"ד דבריו מבוארים וכאמור:

ובעיקר מה שחידש הפר"ח לולי שאיני כדאי אומר דמרן ז"ל אינו אוסר אלא תחתית גמור שהוא הקצה של האומה או האונה המשתפע ולא שאר קצוות הריאה בין באומה בין באונה שהרי מדמה לה לתחתית ההר וכמ"ש בב"י בשם מהר"ם ן' חביב ודעמיה. וכ"ר להתה"ז סי' י"ד אות ה' שכתב דהגם דהפר"ח ס"ק כ"א כתב דכל קצוות הריאה אפי' מן הצדדים נקרא שיפול מ"מ הפ"ת ס"ק י"א הסכים דעתו להתיר דכל דאיכא לספוקי שרי וכ"כ המחב"ר משם הרדב"ז וציין להתשב"ץ סי' כ"א ושכן מנהגם ע"ש אלא דדבריו ז"ל בשם הפ"ת תמוהים לע"ד דהפ"ת לא נחית לחלוק בזה על הפר"ח רק על מ"ש מור"ם לאסור בחיתוכים דהיינו בחיתוכים כמו שיראה המעיין שם בראשית דבריו ובסופם ואם נחית על מ"ש הפ"ת להתיר במסופקים ע"ש לא הי"ל לכתוב רק דהסכים דכל דאיכא לספוקי וגו' ולא דהסכימה דעתו להתיר כאלו חולק הוא בזה על הפר"ח ותו דדין זה הי"ל ללמדו מדברי מרן בב"י ובש"ע וכאמור גם מ"ש בשם המחב"ר לע"ד אין שום הכרח מדבריו דחולק על הפר"ח ואדרבא נראה דס"ל כן מדלא כתב להקל רק במקום שהיא דבוקה לשדרה ועכ"פ מלשון מרן בש"ע ובב"י נראה דתחתית ממש וכיון דיש עכ"פ מי שסובר כן וגם דבריו מטין כן אם יסכימו אתי בעלי ההוראה דעתי הקצרה מצטרפת עמהם להתיר:

וראיתי י לה' מזמור לדוד שהביא לשון הבה"ג שכתב האי בועתא דקיימא בשיפולתא דריאה או על אודנה והוכיח מזה דלאו דוקא שיפולי אלא ה"ה בחידוד ע"ש ולולי דבריו ז"ל נ"ל דכונת הבה"ג רק לאסור באומה או באונה דסתם ריאה על האומה וסתם אודנה על האונה ובאמת דמזה סיוע להסוברים כן וכמו שפסק מרן ז"ל (נר' דבא לאפוקי ממ"ש השב"א אות י"ד שנהגו שלא לאסור כ"א בתחתית האומה ולא האונה ע"ש והיא סברת ר"ש חפני הביאה מרן בב"י ועי' הדרכ"ת ס"ק ר"ו ע"ש]:

המורם מכ"ז דלדידן דבתריה דמרן גרירין אין לאסור בחידודין שבין אונה לאונה או שבין אונה לאומה וכ"פ בישי"מ ח"א סי' שכ"ט ע"ש] אבל בקצוות האונה אי האומה דהפר"ח אוסר לא מלאני לבי להתיר בלתי הסכמת ב' מורים אתי הכו"ח ביום ט' תמוז יה"ל התרפ"ב ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה