שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן סג
שאלה ג' כבשים שלמים ואחד מהם נטרף ונתערבו אי אמרי' בכה"ג חד בתרי בטל או"ד חתיכה הראויה להתכבד היא ואפי' באלף לא בטלה:
תשובה מרן ז"ל בסי' ק"א ס"ג כתב בסתם דאם אינה מבושלת לא חשיבה ראויה להתכבד וכן כבש שלם או חתיכה גדולה יותר מדאי לא חשיבה ראויה להתכבד וסיים דיש חולקים בכ"ז ומסיים מור"ם ע"ז וכן נוהגים דהיינו כי"ח. אך אנן בדידן נראה דבתריה דמרן גרירי שסתם ויש להתיר כדעת מרן ז"ל אפי' בלא הפ"מ ודוחק שבת וכיוצא וכ"ש באם איכא הפ"מ או דוחק שבת וכיוצא והפר"ח ז"ל ס"ק ט"ו נראה דדעתו כמרן זולת בהא דחתיכה חיה דס"ל דחשיבה ראויה להתכבד ושכ"ד מרן ז"ל בסי' ק"י והכי נקיטנן ע"ש ואפ' בנ"ד דאיכא תרתי שהיא חתיכה גדולה והיא חיה ודאי דיש לסמוך על סתם מרן ז"ל וכן כתב הפת"ת סק"ד בשם הח"ס סי' פ"א דחתיכה גדולה וגם חיה להרשב"א והר"ן והרא"ה והרמב"ם ומרן ז"ל והפר"ח לא הויא חהר"ל ועם שרמ"א אוסר (ואינהו בתריה דמור"ם ז"ל אזלי) בהפ"מ צירפתי עוד קולא אחרת שהיה קצת ספק אם יצאה המחט מחיים וגו' ע"ש וא"כ לדידן דבתריה דמרן גרירין יש להתיר גם בלתי שום צירוף אחר ואפילו בלא הפ"מ. וכן ראיתי להרב ישי"מ נר"ו סי' קע"ה שכתב דסמכינן ע"ד מרן ז"ל שסתם אפי' בלתי הפ"מ וכ"ש בהפ"מ וכ"ן דעת מהר"ש עמאר הב"ד השיו"ב ז"ל אות ג' אלא דבהא דהחתיכה חיה נראה דאין להתיר בלא הפ"מ כיון דהפר"ח דעתו דנקיטנן לאסור וכן דעת העה"ש ומדברי מרן סי' ק"י הוכיחו כן דנראה דחזר בו ממ"ש כאן אך בהפ"מ צ"ע איך יש לעשות ונראה דאם יש צירוף איזה צד אחר להקל יש להקל גם בכה"ג בהפ"מ ובלתי הפ"מ וצד אחר להקל צ"ע עוד בעה"ו [עי' להה"ג המחבר ז"ל בתשובה אחרת זמנה י"ג סיון תרפ"ז דמסיק להקל בהפמ"ר או גם בהפ"מ בצירוף צד קולא אחרת וכ' שכן מסיק מר בריה בחיבורו בית אברהם ע"ש]:
ולענין אם צריך להשליך כבש אחד מהם או כלם מותרים ובטלי ברובא לדינא מבואר בסי' ק"ט דמותר לאדם אחד לאכול כלם כל אחת בפ"ע אך לא שלשתם יחד ויש מי שאוסר לאוכלם אדם אחד אפי' זה אח"ז ומשמע דיש לחוש לכתחי' לדברי יש מי שאוסר דאלת"ה למה כתבו ביש מי שאוסר אלא דטפי עדיף לחוש לזה לכתחי' וכ"כ מור"ם שם להדיא אלא דמסיים שם דיש מחמירין להשליך אחד או ליתן אחד לאינו יהודי ואינו אלא חומרא בעלמא. ואנן בדידן פה אי ג'רבה לפי הרשום בזכרוני הכי נהגינן להשליך אחד או למכרו לגוי ושכן הורו ב"ד שקדמונו והטעם נלע"ד שלא יהיה ח"ו כחוכא ואיטלולא אצל ההמון לומר דהרי אחד מהאוכלים אכל טריפה ודאית וכ"ש אם יאכלם אדם אחד אפי' זה אח"ז דיאמרו דודאי זה אכל טריפה ואינם מבינים דמן התורה חד בתרי בטל ועוד נראה דחיישי נמי לסברת יש מי שאוסר לאכלם אדם אחד ולכן משליכים אחד מהם וממילא אין כאן לזות שפתים מההמון ולא חששת יש מי שאוסר וכאמור ונראה דאין להקל ואין לזוז ממה שנהגו וכאמור [וכ"כ בספרו הבהיר ברית כהונה יו"ד מע' יו"ד אות י"א] הכו"ח ביום כ"ז אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: