אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן נט

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן נט

סימן נח

שאלה בית הכוסות שנסרך אל הטרפש ותחת הסירכה נמצא קיסם אחד מושכב לרוחב דופן בה"כ ותחוב בנוצות (הם הבתים והחדרים שבבית הכוסות) שבבית הכוסות ונכנס מעט גם בעור ושני ראשי הקיסם הם נראים ויוצאים מבפנים באופן שכאשר הסרנו הקיסם ומה שעליו מן הנוצות והעור נשאר כל העור נקי וברי:

תשובה הנה לכאורה לפי מ"ש הפר"ח סי' מ"א ס"ק ט"ז דכל שנמצא מחט תחוב וגו' תלינן לחומרא שניקב מעל"ע ע"ש ה"ן בנ"ד יש להטריף שהרי היא תחובה גם דאין כאן נקב מעל"ע:

אך אחרי הישוב בזה נלע"ד להתיר ודמיא הא רק לנמצא מונח דכה"ג התירו הרבנים הנז' שהרי מה שאנו מתירים במונח משום דאין לנו להחזיק תו ריעותא לומר דניקבה וחזרה וכן הוא הדין והוא הטעם להתיר בנדון זה דאין להחזיק ריעותא לומר דניקבה וחזרה ואח"כ היתה לה התחיבה לרוחב הבה"כ:

והנם דבמונח עצמו ראיתי לה' תורת הזבח ז"ל ודעמיה שאסרו מ"מ לפי מה שהשרישנו מוהרמ"ש נ"י ללכת אחרי הוראת הפר"ח ז"ל ראוי לנו להתירו ועוד י"ל דבנ"ד גם האוסרי' במונח מודים דלא אמרו רק בברזל או קוץ שדרכו לנקוב אבל בקיסם כזה (קיסם של מחצלת) שאין בו קוץ מב' צדדים שאין דרכו לנקוב ואנחנו תמהים מאד על מה שנקב לרוחב אין לך בו אלא חידושו ואין לנו לחוש עוד למה דשמא נקב עוד נקב אחר וראיה ברורה לזה שהרי אם מצינו קיסם כזה מונח בפרש הא ודאי דליכא למיחש ליה כלל דאל"ך כמעט כל הבהמות גסות צריכים לחוש למה שבמעיהם מן האוכל דהרבה כיוצא בזה נמצא במעיהם והגם דלא בכל הבהמות נמצאים סירכות לטרפש הא מיהא לא לשתמיט לשום פוסק לומר דחוששין בכה"ג ג"כ לקסמים גם דאין בהם קוץ. ותו דה' עה"כ ז"ל הביא סוברים דדוקא לברזל חיישנן ולא לקוץ והגם דלא נקיטנן כן מ"מ הבו דלא להוסיף עלה לאסור גם בקיסם כנז':

והגם דראינו בנ"ד דנקב י"ל דאתרמי נקב זה ואנחנו לא נדע הסיבה אך לא לחדש לחוש ג"כ לנקב אחר. ועוד נל"ל דלא יש כח בקיסם זה רק להיותו ברוחב מושכב באותם בתים דעור אותם הבתים דק מאד ובהתמדה דחק ונכנס אך לא יש בו כח לנקוב את העור בשלימות מעבר עבר ועם כי גם בנ"ד נכנס מעט גם בעיר היינו לרוב התמדתו שם נכנס קצת לרוחב אך לא שינקוב כי כח העור דוחהו ואין להחזיק ריעותא מה שלא ראינו לומר דהיה בו קוץ והוסר:

גם אין לחוש לשמא כשנקב נקב מעבר לעבר ואח"כ נקב גם העבר השני ולכן שני הראשים הם מבפנים ועלה בשר עליהם מבחוץ חדא דאין דרכו לנקוב וכאמור ותו דא"כ היה ניכר הפרש בעור באותו מקום משאר העור דכשעולה הבשר על העור עולה על פני כלו ומ"מ להיות לא מצאנו הדבר מפורש יש מי שלא רצה לסמוך על זה וסמכנו להתיר במ"ש ה' כו"פ הב"ד הפת"ת סי' מ"א ס"ק י"ד דבמקום שיש צדדים להקל אפשר לצדד ע"ש גם כ' שם משם ה' תולדות יצחק שסתר ראיות הצ"ץ ז"ל והעלה להקל בהפ"מ בתחוב מצד אחד ע"ש. גם השו"ג ז"ל כ' דנהגו להתיר ואין אוסרים רק במעל"ע ע"ש וכן בנ"ד היה הפ"מ ודוחק שבת ולכן סמכנו להתיר ולע"ד אם כה יסכים מוה"ר מהר"ם שתרוג נר"ו יש להתיר בשופי בנ"ד גם בלתי הפ"מ ולא דוחק שבת עי' בישי"מ סי' צ"ה ח"א שהסכים להתיר] ע"ה כלפון הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה