אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן לט

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן לט

סימן לח

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מכ'לוף עידאן נר"ו ביתומה קטנה שיש לה חלק בס"ת ותפוחי כסף שלו שירשה מאביה האם יכולה אמה למכור התפוחים הנז' לצורך נישואיה בעת שיש לה נכסים אחרים למכור אלא שצריך להם איחור והכנות:

תשובה מרן ז"ל באו"ח סי' קנ"ג ס' יו"ד כתב דיחיד בשלו שלא הקדישו לקרות ברבים י"א דאפי' ס"ת עצמו יכול למכור ויש מי שאוסר אא"כ ללמוד תורה ולישא אשה ע"ש וכ' הבאה"ט שם בשם המ"א וצ"ע על מה סומכין העולם שמוכרים ס"ת אפילו נתנו לבה"כ לקרות בהן ומשתמש בדמיהן וצ"ל כיון דהמנהג כן הו"ל כאלו התנו בתחילה כמ"ש ביו"ד ע"ש ואנן בדידן לא נתברר המנהג בזה ואפשר דהוי כמנהגם ומזה מצינו שיש שנדחקים לפרנסתם ומוכרים ויש לדחות דאין הקונה והמוכר יודעים ומכירים שיש איסור בדבר זה. ומ"מ נלע"ד דבתשמישי ס"ת כגון תפוחים וכתרים שלפי מה שראיתי נהוג כה דרך כל בעלי הספרים להוליך זה לביתם תמיד בזה י"ל דליכא חששא זו שהקדישו אותם לרבים דאי איתא היה להם למסרם לרבים. וכן באמת הדעת נוטה שאם ישאלו לבעלי הספרים יאמרו שהוא שלהם ממש וברשותם הוא עומד ואינו של רבים כלל. וא"כ נלע"ד דיש להתיר מטעמים או א') שכ' הבאה"ט שם דבתשמישי' לכ"ע מותר היחיד למכרן ולהשתמש בדמיהם והגם דביו"ד כ' פליגתא גם בתשמישים אפשר דהאוסר אס"ת קאי ע"ש ונראה דמצד דכן ס"ל לה' הנז' ובלתי הכרח אין לדחות סברתו שאמר דבתשמישים לכ"ע מותר ועוד דמסתברא דאפושי פליגתא לא מפשינן לכן נראה דהאוסר לא קאי רק אס"ת. ב) דהויא מיהא שעת הדחק שלא תתעגן הבת הנז' מלינשא ובכה"ג יש לסמוך על סברת המתיר כיון דמרן ז"ל הזכיר לשני הדעות מטעם זה כפי הרשום בזכרוני מכללי מרן ז"ל. ג) דלעד"ן דכיון דאין ביכלתם כעת למכור דבר אחר ואם יתאחרו מלמכור זה אולי יתבטל הזיווג וכיוצא הו"ל כאלו אין להם אלא זה והוי בכלל לישא אשה. ומה שנסתפק כת"ר נר"ו אולי זה דוקא לאיש בלבד דמצוה על מצות פו"ר לע"ד אין נראה לחלק בכך דהכל משום ישובו של עולם דלא תהו בראה ע' מגילה כ"ז ע"א או ת"ת דלימוד מביא למעשה ע"ש ולא מצד מצות פו"ר דהרי למצוה אחרת אינו יכול למכור וא"כ מ"ל איש מ"ל אשה וכן יש ללמוד מדברי הרשב"ש סי' שכ"ד הב"ד הפת"ת סי' ע"ר ס"ק ה' ע"ש ועוד דהרי עכ"פ ע"י אשה זו מקיים בעלה מצות פו"ר וכשנמנעת מתאחר הוא וכיוצא ד) דכתב מרן ז"ל ביו"ד סי' רפ"ב סט"ז דהתפוחים תשמישי קדושה הם ואסור להוציאם לחולין אם לא לקנות בהם ס"ת או חומש [ והגם די"ל דהחומש היינו הכתוב כמו ס"ת מ"מ מדמשוי להו מרן בסי' ע"ר ס"ב עם גמרא ופירושיהם משמע דדינם שוה] וא"כ מוכח מזה דהחומש עדיף מקדושת התפוחים [וכן נראה מדברי מרן בסי' קנ"ג ס"ב להדיא] ופה נוהגים תמיד כל מי שדחוק מוכר את חומשיו והגם דמרן ז"ל ביו"ד שם סי' ע"ר ס"ב כ' האידנא וגו' היינו שאין ראוי לעשות כן אבל לא חמירי כס"ת וכמ"ש החיד"א ז"ל בברכ"י והכריח זה מדברי מרן עצמו וא"כ גם התשמישים יהיו קילי כחומש וכ"ש זה שהוא יורש ונראה דדומה לקונה ס"ת דלה' בית לחם יהודה הב"ד הברכ"י שם דהקונה יכול למכור ע"ש ועם כי הברכ"י שם דחה דבריו י"ל דבתפוחים מיהא מודה גם הברכ"י ז"ל ואף אם נאמר דלא שאני ליה מ"מ חזי מיהא לאצטרופי הבל"י עם צדדי ההיתר שכתבתי לאפושי בהתירא:

וראיתי להעה"ש ז"ל א"ח סי' קנ"ג אות ד' שכ' בשם המ"א והא"ר דה"ה יתומות ע"ש ועם כי ההנ"ז הקשה עליהם כיעו"ש מ"מ כיון שלא ראינו דחונק עליהם לדינא נראה דאין לדחות דבריהם ז"ל וכ"ש דהם רבים ועוד דפליגי באיסורא דרבנן וסד"ר לקולא ועוד דכבר כתבתי במכתבי הקודם דכ"ן מדברי הרשב"ש שהביא הפת"ת ע"ש יהעה"ש ז"ל לא זכר דבריו וא"כ אפשר דאלו ראה דבריו שהם כדברי המ"א והא"ר היה מודה לו:

ועוד נלע"ד לומר דבר חדש דאם האשה אינה מצוה אפו"ר כמו כן אינה מצווה אכתיבת ס"ת. וע' להפת"ת סי' ע"ר ס"ק ב' שכ' דה' שאגת אריה נסתפק בזה אם נשים חייבות ע"ש וכעת אין השג"א בידי ונלע"ד דודאי אין חייבות שהרי כל עיקר המצוה היא כתבו לכם ואשה פסולה לכתוב ס"ת כמ"ש מרן סי' רפ"א ס"ג. וכן מדוקדק בלשון מרן ז"ל סימן ע"ר מצות עשה על כל איש מישראל והוא מסנהדרין דכ"א ושם איתא אע"פ שהניחו לו אבותיו לאדם ס"ת מצוה וכו' ומדמשני מרן ז"ל ונקיט איש משמע דבדוקא נקיט הכי ובפרט דדבריו ז"ל הם מלשון הרמב"ם בפ"ז מה' ס"ת ה"א ע"ש ובדברי הרמב"ם כתבו בעלי הכללים דדייקנן בהו כלשון הגמרא ע"ש. ועוד נלע"ד דהדבר מוכרח ממקומו דהרי אשה אינה מצווה על הת"ת וכמ"ש הרמב"ם בפ"א מה' ת"ת ה"א וא"כ ל"ש בהו ג"כ לכתוב ס"ת דנראה דכל עיקר טעם המצוה כדי ללמוד בה זהו הנלע"ד כעת בלי ראות דברי השג"א ז"ל ואפשר דגם הוא ז"ל מסיק כן. ומעתה כיון דלא מפקדא אס"ת י"ל דל"ש בה ג"כ איסור מכירת ס"ת דזיל בתר טעמא משום דרמי עליה בקום עשה לכתוב ס"ת ואיך ימכרנו וזה ל"ש באשה. וכן ראיתי להברכ"י סי' ע"ר ושיורי ברכה שם דהוכיח דנשים פטורות והשיב ע"ד השג"א וקיים מנהג ישראל עפ"ד הרמב"ם ע"ש ושו"ר להרה"ג מהר"ח פאלאג'י ז"ל בספרו חיים ושלום אה"ע ח"א סי' ג' דאסיק לענין הלכה דמותר למכור ס"ת להשיא יתום ויתומה וגו' ע"ש [וע' להבאה"ט סי' קנ"ג סק"י שכ"כ בשם המ"א] ובכן אם כת"ר נר"ו ומהרח"ח נר"ו מסכימים להתיר הנני מצטרף עמהם וצ"י י"מ וימ"ן אמן הכו"ח ביום ג' אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה