אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן כח

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן כח

סימן כז

ומה ששאל ברירין המתפרקין בהכנסת יד הבודק בבהמה דקה או בהמה גסה ונשאר רושם בריאה או בדופן אם יש לאסור:

תשובה מדינא נראה דודאי אסורה בהמה זו דלא יצאה מדין סירכא והויא ריר רק דלא נשאר כלום ממנה לא בריאה ולא בדופן כמבואר מדברי מרן ז"ל סי' ט"ל סי"ג ובכה"ג אפי' נפיחה לא מהניא ואין שום חילוק בין שהכניס ידו בנחת או בכח דאפי' בנחת דינא הכי וגם לדינא נקיטנן דאין להכניס ידינו רק בנחת וכבר עמדתי על זה וע"ז בתשובה וזהו המסקנא לענ"ד. ומ"ש הישי"מ ז"ל סי' כ"ח אינו אלא לפי מנהגם שנהגו כהמט"י אבל לדינא לא נקיטנן הכי ועי' להרבנים המורים בשבת אחים סי' ט"ל אות ל"ז דגם המט"י רק מצדד כן ע"ש ועי' להישי"מ ז"ל עצמו בס' קל"א בתשובתו לאי ג'רבה יע"א שלא ישאר ראשי הסירכות ע"ש וה"ה ראש אחד ובזה ודאי דהוי כאלו לא נפסקה שנתאמת שהיא סירכא כלשון מרן ור"י הלבן ומינה דנפיחה לא מהניא כלום וזה ברור לענ"ד. והמנהג פה בזה"ז בבדיקת הבהמה שפותחין כל הטרפש בנחת ובודקין בחוש הראות וכשרואין סירכא המטרפת מטריפין בבהמה דקה. ובבהמה גסה עושים הגבהה וכן השוחטים שקדמונו כן היו עושים אך השוחטים הראשונים שקדמו להם לא ידענו איך היו עושים ואולי מפני דמרן התנה שיהיה הבודק ירא את ה' מרבים וגו' לכן לא סמכו להקל במתפרקים ע"י הכנסת יד הבודק והטרפש מכסה את הריאה ולכן נהגו או הנהיגו כן. והגבהה שאני דהגם דהתנה מרן ז"ל כנז' מ"מ דבר המוגבל הנראה הוא לעיני הכל בחוש הראות שלא יוגבה קצת מהריאה:

ובעיקר דברי מהרצ"ך ז"ל שנראים תמוהים וכמ"ש בישי"מ סי' כ"ח ע"ש נלע"ד לבאר כוונתו ז"ל דס"ל דכמו דהתנה מרן ז"ל גבי רירין המתפרקין דצריך שלא יהיה שום רושם ה"ה נמי גבי הגבהה כיון דטעם אחד לשניהם דאמרי' שזה ריר הוא וכמו שכן סובר גם ה' נדיב לב ז"ל וכן בתורת הזבח מחמיר בהגבהה יותר מהרירין המתפרקין בהכנסת יד הבודק כיע"ש ולכן בנשארו שני ראשיה אסר כאלו עדיין דבוקות:

ומה שהתיר בלא נשאר רק רושם אחד ע"י נפיחה נלע"ד דטעמו הוי משום דאפשר דלא היה דיבוק כלל רק סירכא תלויה ומונחת הנחה בעלמא הקצה השני ממנה על איזה מקום ולכן כיון שהדבר מסופק אם היתה כן וצריך נפיחה ע"ד מ"ש הרשב"ץ ז"ל בי"ש והב"ד ה' תה"ז ז"ל סי' ע"ז אות כ"א דאם ראינו בדופן סי' אם אמר הבודק ברי לי שלא היתה שם סי' דבוקה נאמן דעד אחד נאמן באיסורים ואם הוא ספק וראינו שהסירכא היא כנגד אותה הסי' שבדופן יש לחוש ויש להתירה בנפיחה ע"ש ואפי' במקום שאין עושין נפיחה יש להתיר כמ"ש השו"ג והב"ד התה"ז שם ע"ש ולכן בנדון זה בספק מתירין בנפיחה וכאמור אבל בנפסקה באמצע דאין דרך להיות נדבקים ב' הקצוות יחד מב' סי' תלויות א"כ זה אות ומופת דהדיבוק הוי משום דהיו לסי' אחת ולכן אוסרים אותה כאלו נשארה דבוקה וכאמור

ומה שקשה ע"ז לכאורה מדאסר מרן ז"ל גבי רירין המתפרקין אפי' נשאר רק רושם אחד ומשמעות דבריו ודאי דאפי' נפיחה לא מהניא ולא אמרי' דהיתה סי' תלויה ומונחת ואינה דבוקה ממש וכאמור נראה לע"ד דס"ל לה' הנז' ז"ל דגבי רירין המתפרקין שהם בפנים ועוד החום שם אי איתא דהויא ריר לא היה נשאר כלל רושם לא בזה ולא בזה אבל בהגבהה דיסודתה היא בחוץ דאז ע"י האויר והקרירות מתקשה מעט הריר לכן אפ' דגם הריר לא יסור מכל וכל וכן אין לומר דהיתה סי' תלויה ומונחת הנחה בעלמא בלתי דיבוק די"ל דברירין המתפרקין דנעשה בפנים ועדיין החום ס"ל דאין דרך להיות הסי' תלויה נראית כנדבקת לאיזה מקום אבל גבי הגבהה דבחוץ היא אפשר שתהיה הסי' תלויה מונחת על איזה מקום ונראית כדבוקה זהו הנלע"ד ליישב דבריו ז"ל כעת ולא ידעתי אם בהדיגת יע"א עושים עד עתה כדברי מהרצ"ך ז"ל או"ל וכן לא ידעתי אם כת"ר נר"ו מאז ועד עתה הוא נוהג כן או"ל אבל פה אלחארה אלכבירה לא נהגו כן וכאמור זהו הנלע"ד ביום ט"ז חשון התרפ"ט הצעיר ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

זכרון בספר. לפנים כתבתי לרו"מ נר"ו שברצותו לעמוד על דעתי הקצרה באיזה פרט יעיין בדבר ויכתוב דעתו ואח"כ גם אני בל"ן אתטפל ג"כ לזה כי ע"י הלימוד מצדו ומצדי בעה"ו נהיה יחד ניצולים משגיאה. ולכן מה טוב כי כת"ר נר"ו יעמוד על זה ואם נראה לו מה להעיר על זה יודיעני והנני מוכן לשמוע ולעיין בל"ן וצ"י י"מ וימ"ן וש"ר ב' מהנ"ל סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה