אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן טז

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן טז

סימן טו

שאלה סירכא תלויה וכנגדה מכה בדופן והשוחטים אשר פה אי ג'רבה היו מטריפים אותה ועתה כשנדפס ה' שבת אחים ראינו בסי' ט"ל אות כ"ו שכ' להתיר אם יכולים להתירה או"ד חשיב זה למנהג ואין להתיר:

תשובה כבר כתב הרמב"ם בפי"א מה"ש הי"ג דלא שייך מנהג בדבר שאינו מצוי והביאו דבריו רבים מהפוסקים ראשונים ואחרונים ונדון זה אינו מצוי רק לפרקים אחת לשנה או לחצי שנה ועונ"ל דבנ"ד מסתברא דטעם השוחטים שאסרו משום דנמשכו אחר דברי מור"ם סי' ט"ל ס"ט ולא עלה על לבם דמור"ם ז"ל לשיטתיה אזיל דאוסר ג"כ בדבוקה כמ"ש סי"ח וכמ"ש הש"א והל"ש ודעמיה וא"כ אין זה מנהג רק הוראה ושפיר יש להתיר כמש"ל סי' י"א בשם השיו"ב סי' רי"ד אות ג' ואף אם יאמרו דלא אסרו מטעם זה רק שכן ראו להשוחטים שקדמו להם זהו טעמם ונימוקם שאסרו ואף אם יאמרו ששמעו מהם רק שכן המנהג אם אומרים כן קודם שעשו כן יש לידון בדבר אך אם יאמרו כן רק אחרי שעשו הם כן י"ל דאינם נאמנים וכאיתא ביבמות דף ] ע"ז ע"א ופ' מור"ם יו"ד סי' רמ"ב]:

ועונ"ל דטועים הם האומרים דיש מנהג פה אי ג'רבה לאסור חדא הא דאמרן דאינו מצוי ותו דמז"ק מהר"ם הכהן ז"ל בחיבורו כ"י כתב ע"ד מור"ם הנז' ומעיד אני עלי שמים וארץ שכמה פעמים בין באומה בין באונה מצאתי סירכא תלויה בריאה וסירכא תלויה כנגדה בדופן (נראה דשיגרא דלישנא וצ"ל ומכה כנגדה בדופן דאהכי קאי שם) והטרפתי כדעת ההגה בע"כ שלא בטובתי מיראתי שמא טועה אני בדמיוני ע"ש והיינו על מה שהעיר שם על מור"ם דכי ניתקה משם מאי הוי הלא דבוקה לדופן ומכה בדופן כשרה ע"ש ואי איתא דיש מנהג פה לאסור גם בלתי דברי מור"ם הי"ל לאסור ועוד דלשונו מורה שאין כאן רק הוראה ולא מנהג ורחוק מאד שהוא ז"ל שקיבל מאביו מז"ק מהרש"ך ז"ל ומהרה"ג מהרר"ך ז"ל אחיו של ה' מעשה נסים נשמט ממנו מנהג זה ולכן כתב כן ועוד דכבר כתב השיו"ב שם אות ב' דאם יש שום צד ושום הוכחה לתלות בטעות אנו תולין ע"ש ובנ"ד מורים הדברים דנמשכו אחר דברי מור"ם ועוד דכיון דמז"ק מהר"ם הכהן ז"ל היה מטריף מסתמא כן היו מטריפים שוחטי זמנו וכמו דמז"ק מצד הוראה כמבואר דבריו כן גם שוחטי זמנו מצד הוראה וא"כ גם אם יאמרו שוחטי זמנינו ששמעו מהשוחטים שקדמום שכן המנהג לא שבאמת יש מנהג רק שהם עצמם כשראו להראשונים אוסרים קראו לזה בשם מנהג ואין כוונתם שהם עצמם שטעו שהוא מנהג וכ"ש שהשוחטים אלו ואלו רובם ככלם היו שוחטים פשוטים ולא מורים וטעו בדדמי לקרוא למה שאינו מנהג בשם מנהג כי חשבו שהכל אחד ולא דמי למ"ש הרשב"א סי' קי"ב והב"ד הפר"ח ריש סי' ט"ל כל מקום שהשוחטים מורגלים להחמיר אפי' שלא כהלכה אני אומר כך הנהיגו חכמי המקום ואסור לעבור על דבריהם עד שנדע שטעו ממש בהוראה וטעו בו באיסור דנ"ד הסמיכות על המנהג אינו רק על מה שאמרו לשון מנהג ובזה ודאי דיתכן דלא דייקי וכאמור ותו דהרי סיים הפר"ח דהיכא דמוכחא מילתא דטעו בהוראה יש לבטל מנהגם וכמ"ש בסי' ל"ה ס"ה וסי"ג ע"ש ומינה לנ"ד:

הן אמת דבנ"ד גם מצד ההוראה יש אוסרים וכמ"ש אלא דכיון דלא נתגלו אז דברי הל"ש ודעמיה ולא עלה זה על דעתם לומר דמור"ם לשיטתיה אזיל ובאמת מסתברי דברי הש"א והל"ש נראה לענ"ד דיכולים להתיר ע"י נפיחה דהו"ל ס"ס להקל כמש"ל בתשו' ס' כיון דאין כאן לתא דמנהגא דנהגו כהאוסרים רק הוראה בעלמא וכאמור. הכי"ח ביום י"ד שבט שנת התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה