אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן ו

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן ו

סימן ה

שאלה סירכא מהאונה לדופן צר לעצם ולבשר יחד והרוב לעצם אם היא מותרת:

תשובה לענ"ד נראה דמותרת היא מן הסתם וא"ץ לברר אם יש בזה הפסד מרובה וכמו שכן אנו רגילים להורות והגם דהפר"ח ז"ל סי' ט"ל ס"ק מ"א כתב לפרש מ"ש בש"ע להתיר לעצם ולבשר וז"ל ובלבד שיהיה רוב הסירכא כנגד הבשר ע"ש כבר הפר"ת ס"ק כ"ו כתב דמשמע מסתמיות דבריו בש"ע דאפי' רוב בעצם וכ"כ מהרצ"ך ז"ל ששמע ממאריה דאתרין מוהר"א פרץ ז"ל (והב"ד בקרן דוד דל"א ע"ג) שאם נסרך הגב דריאה לדופן בעצם ובבשר ורוב הסירכא בעצם כשרה ודייקא נמי לישנא דמרן באומרו לעצם לבדו ע"ש וכ"כ הרב שבת אחים אות מ"ד מדקדוק זה ושכן ראה לה' מטה יוסף ח"א יו"ד סו"ס א' ושכ"כ בב"י ובכ"מ שכ"ד הרמב"ם ע"ש ולי הצעיר יש להוכיח עוד ממה דמתיר מרן לעצם ולבשר כהרמב"ם ולטעמו של הרמב"ם יוצא דה"ה כשהרוב לעצם כמ"ש בב"י ובכ"מ ומסתמא דעתו בש"ע כדעתו בב"י ולא כמש"ש בשם מהר"י בן חביב ע"ש ותו דהכנה"ג הגב"י אות ר"מ כתב מהריב"ח לא כ"כ רק להרא"ש אבל להרמב"ם אפשר דאפי' רובא לעצם וכ"כ באות שכ"ו דדעת מרן בדעת הרמב"ם אפי' מיעוטו לבשר כשירה ע"ש וכיון דרבים סוברים בדעת מרן להתיר הכי נקיטנן וכ"ש דנראים הדברים בטעמם וכאמור. ועונ"ל דגם הפר"ח מודה דכ"ד מרן אלא דפירש כן משום דדעת הפר"ח לאסור והלשון שבש"ע אפשר שיסבול כן ע"ד מ"ש ה' יד מלאכי בכללי הש"ע אות י"ט בשם הפר"ח עצמו בדרך הרמ"א ע"ש ואפי' אם נאמר דדעת מרן אינה מבוררת יש להתיר מס"ס דרבים חולקים על הבעה"ע באינהו רובי ולדעתם אין הרוב מוציא מידי ספק כמבואר בב"י סו"ס ט"ל וא"כ הו"ל ס"ס ספק אם סירכא זו מהבשר ואת"ל מהעצם שמא כהמתירים לעצם לבדו וכדקי"ל דעושים ס"ס גם דנגד מרן וכמ"ש השש"א סי' מ"ב בספק חסרון מרה ע"ש ועוד דאנן בדידן מסתמא אחרי הכרעת מוהר"א פרץ שהבין כן בדעת מרן נגררים וכמו שכן נגררו אחריו רבים מתלמידיו ותלמידי תלמידיו שהעתיקו דבריו וכן נראה שנגררו אחריו השוחטים והמורים פה ועוד דכבר כתב התה"ז סי' פ' אות י"ז דהעלה בתשובה למנהג עירם שמכשירים אפי' במיעוט בשר דהכי נקיטנן ע"ש ופה אי ג'רבא נראה דכן המנהג שהרי השוחטים והמורים מתירים תמיד בסתם ואין מבררים אם יש הפ"מ וכן מוכח ממ"ש שם בקרן דוד להכשיר ואח"ך כ' ודייקא נמי וגו' דנראה דבא לתת סמך וראיה למה שנהגו מדקדוק לשון מרן ג"כ וכ"ן מדסיים ואם נראית כולה וגו' ולא הראה מקור לזה ע"ש והגם דה' שבת אחים שם אות מ"ד נראה דאינו מתיר רק בהפ"מ אינהו בדידהו ואנן בדידן ומ"מ נראה דבבהמת גוי אין להקל הואיל והרבנים מחברי שבת אחים מחמירים שלא בהפ"מ ועי' להתוה"ז סי' פ' אות י"ז מ"ש בזה וכן נ"ל דהבא להחמיר לעצמו אין מזחיחין אותו אך לרבים יש להורות להתיר מן הסתם וא"ץ לברר אם יש הפ"מ ובנתברר להמורה דאין בו הפ"מ ג"כ דעתי יותר נוטה להתיר לדידן דלדידן נראה דגם הש"א מודה. הכו"ח ביום י"א שבט התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה