שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אורח חיים · סימן ע
נשאלתי מהחה"ש והכו' כמה"ר ר' שלמה מאג'וז הי"ו בבא לביהכ"נ קודם שבירך ברכת התורה ומצא הציבור בקדושה אם עונה עמהם קדושה:
תשובה עיקרא דדינא אין נכון לעשות כן דעי"ז נמנע מכמה ענינים וכן אנו נוהגים לסדר ברכות השחר בבית. ואם אירע במקרה איזה פעם כן נלע"ד דיכול לענות קדוש קדוש קדוש דהגם דדעת מרן ז"ל סי' מ"ו ס"ט כסתם וכמ"ש הברכ"י ז"ל אות מ"מ כיון דמרן עצמו סיים ונכון לחוש לסברא ראשונה נראה דהיינו לכתחי' כל היכא דאפשר אבל בדלא אפשר וכעין נ"ד הוי שעת הדחק וסומכין על הי"א. ולולי דמסתפינא אמינא דבכה"ג גם הסתם מודה וכן הטור והראב"ד והרמב"ם ודעמייהו דקיימי בדעת הסתם מודים דכיון דלא אפ' ואין לנו אלא ב' דרכים לפנינו או שלא יענה עם הציבור או שיענה בלא ברכה העיקר הוא שיענה עם הציבור דאתיא קדושת ה' ברבים ודחיא לחששא דעונה או קורא בלא ברכה אלא דצריך חיפוש עוד בזה ואכמ"ל בזה:
אך לא יענה כ' הקדושה עם הציבור מנקדישך בשלימות כמו שאנו נוהגים בעלמא וכדעת המקובלים. דכיון דדעת מרן סי' קכ"ה ס"א דגם בעלמא עונים רק קק"ק הגם דכתבו משם רבינו האר"י ז"ל לענות הכל נראה דאין להרחיק הפלוגתא כ"כ דלמרן ז"ל אין יכול ולהאר"י חייב אלא דגם להאר"י יכול וכ"נ דעת ה' בית עובד ז"ל בדיני קדושה ומודים אות א' שכ' בשם הט"ז דיכולים וגו' ומסיים וכן מבואר יוצא מדברי רבינו האר"י הנ"ל וגו' ואי איתא הו"ל ג' דיעות אין יכולים. ויכולים. וחיובא. ולא הו"ל לשתוק מזה. ועוד דבכה"ג שלא בירך ברכת התורה י"ל דגם רבינו האר"י ז"ל מודה שלא יענה רק החיוב מדינא ולא מה שאינו חיוב מדינא ועוד דכיון דהא גופא דאתינן עלה דיכול לענות אינו אלא משום דסמכי' על הי"א שכ' מרן הנז"ל סי' מ"ו ס"ט כי איכא עוד פלוגתא אחרת הו"ל ס"ס להחמיר דאפי' בדרבנן מחמירין דשמא הלכה כסתם ושמא הלכה כדברי מרן ז"ל דאין יכולים. ולכן נלע"ד דלא יענה רק קק"ק וכאמור [כנראה דהט"ז וה' בי"ע שנראה מדבריהם דלרבינו האר"י ז"ל אין חיוב לומר הקדושה רק יכול נמשכו אחר מ"ש בס' נגיד ומצוה אבל ממ"ש בס' הכונות והעתיקו ה' כף החיים סי' קכ"ה או"ב נראה דעתו דחייב לומר כל הקדושה בשלימות ע"ש ומ"מ לדינא הכריע אמו"ר הה"ג המחבר ז"ל דאפי' אי הוי דברי רבינו האר"י ז"ל דחיוב לומר הכל בנ"ד אין לומר רק קק"ק כמו שיראה המעיין בדבריו]: