אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א אורח חיים › סימן נו

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

אורח חיים · סימן נו

סימן נה

שאלה ביצה שנולדה ביו"ט א' ובשלו אותה בקליפתה ואין בתבשיל ס' נגדה אם מותר התבשיל או"ל:

תשובה כ' מרן ז"ל בא"ח סי' תקי"ג בב"י עמ"ש הכלבו ביצה שנולדה ביו"ט שנתבשל בשוגג בו ביום עם בשר ותבשיל הכל מותר חוץ מן הביצה שמניח עד למחר דהא קי"ל גיעולי ביצים מותרות דמיא דביעי הן שאין נותנין טעם כלל וכ' שזה היה מעשה בלוניל בביצים שנולדו ביו"ט והושמו בטפילה שקורין פנאד"ה והתיר הכל חוץ מן הביצים ע"כ ולפמ"ש רבינו בשם ר"ת בלאו האי טעמא נמי שרי ע"ש וק"ל דהרי טעם הכלבו מתיר גם כי ליכא ששים וטעם ר"ת אינו מתיר רק כי איכא ששים ועוד יש להק' בדברי הטור שכ' ולפמ"ש פי' ר"ת דהא דאמרי' דבר שיש לו מתירין לא בטל דוקא כשהוא בעין אבל טעמו בטל בששים היה נר' שהתבשיל מותר וגו' ע"ש דאימא ה"ן לא אסרו שם רק בליכא ששים ולפחות הי"ל לטור להתנות תנאי זה ולומר דאם יש ששים יש להתיר ונלע"ד דכונת הטור ומרן ז"ל דכיון דלדינא שיעור ששים הוא כנגד הבלוע מהאיסור אלא דמפני שאין אנו יודעים כמה נפיק מניה משערינן בכלו א"כ ל"ש זה רק באיסור דאורייתא דספק ששים אוסר בו אבל בספיקא דרבנן הא קי"ל סד"ר לקולא וא"כ כיון שלא ידענו כמה הוציא ואפ' שהוא דבר מועט לגמרי לכן מתירים בכל גוונא ודומה זה למינו רבה עליו ומבטלו מדאורייתא ונשפך ולא נודע אם יש ששים דמתירין כמ"ש מרן ז"ל סי' צ"ח ס"ב והגם דסיים מרן ז"ל שם בד"א כשנשפך וגו' אבל איסור שנתערב בהתיר ואי אפשר לעמוד על שיעורו אפי' שהוא מאיסורין של דבריהם אסור היינו באין יודעים השיעור של ההתיר אבל באין יודעים כמה איסור יש אפשר דשרי וכאמור:

אבל ראיתי להבאה"ט סי' צ"ח ס"ק יו"ד שכ' בשם הש"ך דגם בלא ידעי' כמה נפיק מניה דאז הוי מאיסורין של דבריהם אפ"ה אין תולין להקל ע"ש גם מדברי מרן ז"ל בש"ע סי' תקי"ג ס"ג שכ' אם יש ששים כנגדו גו' מוכח כמ"ש הש"ך דגם בדרבנן משערינן בכוליה ול"א סד"ר ולקולא וכמו שצדדתי לעיל מזה ולפ"ז הדק"ל על מרן והטור וכאמור מעלה:

ושו"ר להט"ז ז"ל שהק' ע"ד מרן ז"ל בב"י כנז' וכן הק' על דבריו בש"ע שהצריך ששים וכ' דדוח"ל דבש"ע מיירי בנקובה דהרי הכלבו בודאי מיירי בשאינה נקובה וכיון דאיהו קאי על דבריו ממילא מיירי גם בשאינה נקובה ע"ש ובאמת דברי הכלבו צ"ל באינה נקובה דאלת"ה לא אפ"ל דמיא דביעי וכמבואר בסי' פ"ו דבקלופה או נקובה ל"א מיא דביעי נינהו ע"ש. ושו"ר דזה אינו מוכרח די"ל דס"ל דאין לחלק בין קלופה לשאינה קלופה ובכלם אמרי' מיא דביעי וכמ"ש הכ"מ בפט"ו מה' מ"א הי"ט בדעת הרמב"ם וא"כ שפיר י"ל דבש"ע בנקובה או קלופה מיירי וכאמור וכ"כ ה' מאמר מרדכי דמרן בקלופה איירי ודחה דברי הט"ז לכאורה דברי הט"ז מוכרחים ולהאמור ניחא וכ"כ המ"א דמרן בקלופה וכ"נ דלא גרע זה מביצת נבילה וטריפה דפ' מרן יו"ד סי' פ"ו ס"ו דשרי באינה קלופה דמיא דביעי בעלמא ע"ש וא"כ בנ"ד דנתבשלה בקליפתה מותרת ואף מטעם דמור"ם שם כ' דאין להתיר אלא בהפמ"ר מ"מ אנו אין לנו אלא דברי מרן ועוד דשיו"ט והפמ"ר בכ"מ שוין וא"כ בנ"ד יש להתיר אף בליכא הפמ"ר משום שיו"ט וכן בא מעשה לידי והתרתי הכו"ח יום כ"ד ניסן אלא ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה