שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אורח חיים · סימן מח
שאלה השותה מים לצמאו בתוך הסעודה שהיא צריכה ברכה מעין ג' אם מברך תחילה וסוף או"ל:
תשובה ה' ישיב משה ח"ב סי' קכ"ד כ' דקי"ל כמ"ש בש"ע סי' ר"ח סי"ג דאין ברכת מעין ג' פוטרת בנ"ר וצריך לברך על כל אחד ואחד וכן נוהגים בכל יום לברך מתחילה שהכל ולבסוף ב' ברכות על המחיה ובנ"ר ע"ש וממוהר"ץ ביתאן הי"ו שמעתי דאין הנדון דומה לראיה דזה נאמר בפירות אבל במים כיון דאין אכילה בלא שתייה השתייה בכלל האכילה כדבר הטפל לדבר אחר דמי שמברך על העיקר ופוטר את הטפל עכת"ד וכן יש להוכיח לענ"ד ממ"ש מרן ז"ל סי' קע"ד ס' ז' דאם אין לו יין ושותה מים או שאר משקה אין לברך עליהם דחשיבי כבאים מחמת הסעודה לפי שאין דרך לאכול בלא שתייה וגו' ואפי' אם היה צמא קודם הסעודה כיון דלא היה רוצה לשתות אז כדי שלא יזיקו לו המים נמצא כי שתיית המים בסיבת הפת היא ופת פוטרתן ע"ש [וע' בהלבוש] וב' טעמים הללו שייכי ג"כ באכילת הפת הבאה בכסנין או שאר מעשה קדרה כמו הכוסכסו שנשאל עליו הישי' ולכן כעת נלע"ד דאין לברך לא בתחי' ולא בסוף כל עוד שלא נמצא מפורש בפוסקים דלא נאמר הא דאין דרך לאכול בלא שתיה רק בפת שחייבים לברך ברהמ"ז דאז יש לבטל דעתינו מפני דעתם אבל בל"ז מסתברא דלא שנא ועם כי יש פנים קצת לחלק במעק"ד שהם לחים ואינם צריכים למים] הא מיהא בפת הבאה בכסנין וכל דברים היבישים והכוסכסו היבש או שאינו לח כ"כ לא מסתבר לחלק ועוד דכמו דבפת ל"ש אם הוא מלחלתה במרק וכיוצא או אין מלחלחה כמו כן גבי מעשה קדרה אין לחלק בין לחים ליבשים וכאמור אה"ב ראיתי בכתיה "ק למז"ק הרה"ג מהרש"ך זצ"ל אביו של אמו"ר הרה"ג המחבר זצ"ל שפעם אחת נזדמן מז"ק הרה"ג הראב"ד מקודש מוהר"ר יוסף הכהן זצ"ל בסעודת ס"ת והיתה הסעודה של כסכסו ולא רצה הרב ז"ל לברך על המים ואביו הרה"ג מוהר"ר נסים הכהן זצ"ל אמר לו שצריך לברך והביאו ספרי הפוסקים וסו"ס הסכימו שלא לברך]: