שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אורח חיים · סימן כ
שאלה בפרשת אחרי מות וקדושים כשהם מחוברות מה ההפטרה שקוראים שהורה להם חכם אחד בעיר מדנין להפטיר של אחרי מות:
תשובה המנהג פשוט פה אי ג'רבא יע"א להפטיר רק של פ' קדושים כמו בשאר הפרשיות שיהיו מחוברות שמפטירין של השבת השניה ע"פ דברי מרן ז"ל או"ח סי' רפ"ד ע"ש והגם דמור"ם בסי' תכ"ח כתב דבפ' אחרי מות קדושים קוראים של פ' אחרי אין מנהגנו כן ומסתמיות דברי מרן שלא חילק בזה משמע דלא שנא גם מדברי מרן הב"י בס"ס רפ"ד בשם שבולי הלקט דקיהיב טעמא דבה אנו מפסיקין מורה ובא דכל המחוברות שוות וכ"נ ממ"ש הרמב"ם בסוף ה' תפלה וז"ל כל שבת שקורין בה שתי פרשיות מפטירין בה מעין פרשה אחרונה וזה המנהג ברוב המקומות ע"ש ודרכו של הרמב"ם שלא לסמוך על ספר זולת ספרו וא"כ צ"ל דאין לחלק ופשוט:
ושו"ר להלבוש ז"ל סי' רפ"ד שכתב דטעות נפל בפי העולם להפטיר הלא כבני כושיים וגו' ובסי' תצ"ג ביאר שדברי המרדכי נאמרו קודם שנתקן הטעות וגו' ומסיק דהעיקר הוא דלא שנא ע"ש והגם דה' מ"א ז"ל בשם הב"ח והמט"מ והאגודה כתבו דלא כהלבוש המעיין יראה דה' מ"א לא אתי עלה רק מכח המנהג כיע"ש וא"כ לדידן דנהגנו כהלבוש וכמו שנראה דעת מרן ודאי דכן הוא העיקר. ומה שהורה המורה במדנין לקרוא של אחרי באמרו שכן הוא בש"ע בלי ספק דנגרר אחרי דברי מור"ם והיתה העלמ'ה דמנהג פשוט פה דקורין של קדושים גם לא זכר דהלבוש דחה זה ודעת מרן סי' רפ"ד משמע כהלבוש ובני מדנין הם מפה עירנו אי ג'רבה ונגררין אחרינו ומה גם דהמ"א נראה דלא אתי עלה רק מכח מנהג האשכנזים וא"כ אנחנו הספרדים אין לנהוג כן ובלי ספק דגם בכל גלילות הספרדים נוהגים כפשט מרן וכמנהגינו ודו"ק: