שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אבן העזר · סימן מו
שאלה חתן שקידש ובירכו ז' ברכות ועשו החופה יום ד' מבעוד יום האם מותר לעשות מלאכה ביום ד' שאחריו בבוקר או אחרי הגיע הזמן שהיו הקידושין והחופה וז' ברכות דכבר עברו ז' שלמים או אינו נחשב רק מליל ה' והלאה דאז עושים הסעודה:
תשובה ע' לה' רב פעלים אה"ע ח"ג סי' יו"ד שציין לה' כנסת יחזקאל סי' כ"ט וה' עולת שמואל אה"ע סי' ד' וכתב דמסתמא דמלתא לענין הלכה אם עושים חופה וז"ב מבעוד יום קודם תפלת המנחה או קודם ערבית ה"ז נחשב אותו היום ליום ראשון מן השבעה ומונין אחריו ששה ע"ש ומינה דאין להקפיד אם הסעודה אינה אלא בלילה וכמבואר שם:
אלא דבנ"ד השואל מלאכתו ספר ולפי רוח העת אשר אין כח ב"ד יפה הוא נגרר אחרי הטועים ומטעים המגלחים זקנם בתער ואם באנו להתיר לו לעשות מלאכתו ביום ד' נמשך מזה שמגלח גם הזקן בתער והו"ל כאלו אנו מתירים לו ח"ו וגורמים לו לעשות חטא והגם דבלא"ה נמי עושה כן תמיד דיבחור הרע במיעיטו דעכ"פ בו ביום ינזר מכמה איסורים ולאוין. והגם דבזה מאבד הנאתו וגם הקבועים לגלח אצלו ילכו לזולתו כי קרוב לי"ז בתמוז יה"ל שמנהגינו שלא לגלח מי"ז בתמוז] שהוא יום ה' ויום ד' הוא ט"ז תמוז יה"ל [וירבו המגלחין] היותר נראה דאין לחוש להפסדו ושוב נ"ל דטרם שישמע אם מותר או אסור יש לומר לו דאם יקיים דיבורו שלא לגלח בתער הננו לטרוח בעדו לראות לו אופן התיר ואם לאו אין אנו אחראים לו וכן צויתי לאביו ולאחד מהמגלחים אצלו לומר לו כן ובכה"ג דעל הרוב אם יתן דיבורו יקיים נ"ל דאין לחוש לשמא לא יקיים דיבורו כנלע"ד: