שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אבן העזר · סימן לז
שאלה אם צריכים עידי קידושין לראות פני הכלה או גם אם פניה מכוסים ש"ד כיון דידוע לכל הבאים כי זו היא פלונית:
תשובה זכורני דשמעתי דיש [מקומות] שנהגו כך ויש [מקומות] נהגו כך ומצד הסברא כעת נ"ל דהנכון כמו שנהגו לכסות פני הכלה מכמה טעמים ואין לחוש כלל שמא אינה היא פלונית דגילוי מילתא בעלמא הוא וכ"ש באופן ידוע ומפורסם ואטו כ"ע לבן הארמי נינהו ? וכן המנהג פה ק"ק אלחארה ועכ"פ אמרתי אראה דברי הפוסקים בזה. וראיתי למרן ז"ל אה"ע סי' מ"ב ס"ג שכתב דצריך שיראו המקדש והמתקדשת את העדים אבל אם ראו אותם שנים מהחלון והם רואים ואינם נראים לו או לה א"ץ ממנו גט ע"ש וא"כ היה נראה דצריך לגלות פני הכלה מטעם זה שתראה את העדים הגם די"ל דלענין שיראוה הם א"ץ דגילוי מילתא בעלמא ודומה לכל שטרות בעדים דעלמא דודאי מהני גם אם אינם מכירים שזה הוא פלוני רק שידעו ע"י איזה גילוי מילתא וכ"ש בנ"ד דבאמת גילוי זה אין בו שום תועלת דודאי כ"פ אינם מכירים כלל אותה גם אותם שהיו מכירים אותה מלפנים כנודע וכ"ש אם אינם מכירים אותה כלל ולא קפדי כלל לשיהיו מכירים ותו דאם מכירים ע"פ הרוב הם קרובים. אך מטעם הנז' לכאורא צריך גילוי לשתראה היא ג"כ את העדים אך גם זה אינו דכבר כ' הרדב"ז הב"ד הבאה"ט ס"ק ט' דאם הוא ידע שיש עדים גם דלא ראה אותם מהני ע"ש ובנ"ד כ"ע ידעי דיש עדים ותו דיש רבים בני החופה מבית ומחוץ ותו דהמנהג הוא לשום מטפחת על פניה והיא רואה מהמטפחת את העדים וא"כ אין שום תועלת להסיר את המטפחת ולכן נ"ל עיקר דמנהגינו פה הוא הנכון ומציל מכמה וכמה הרהורי חטא ועבירה לעדים ולבאים לתוך החופה ובפרט בדורינו זה בעוה"ר ולתוספת חומרא איתיה בתקנתא עוד שתהיה המטפחת דקה ואינה עבה כ"כ באופן דדרך נקבי המטפחת יכולה לדעת שפיר את העדים כנ"ל:
ואם משום דכתב מרן ז"ל סי' ל"ה ס"א דאם אפשר לו לקדשה בעצמו אסור לקדשה ע"י שליח וטעמא שמא אח"כ ימצא בה דבר מגונה ותתגנה עליו. הנה עיקר דין זה נראה דהוא מדאיתא בקידושין אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה אך נ"ל דזה לא מיירי בהביאה כבר לביתו וכבר עשו ימי משתה וכנהוג אלא מיירי כמו שנהוג מלפנים לקדש האשה קודם הנישואין בזמן רב אך בנ"ד שהקידושין הם בשעת הנישואין והיא כלה בליל החופה מעולם לא היתה כזאת שיאמר אי אפשי לקדשה וא"כ אדרבא נראה דטפי עדיף שלא לראות כיון דכבר עשו חופה וימי המשתה ולא הקפיד [לראות[ אם מצד שכבר שלח שלוחיו וקרוביו [ורו" וסמך על ראייתם] ושידך ונתרצה [אם שמכבר הוא עצמו ראה אותה] אם מצד שהוא מתרצה כמות שהיא וא"כ אדרבה טפי עדיף שלא לראות משיראה אם נאמר דאפשר שע"י ראיה זו יתבטל הנישואין דאיכא הפסד ועלבון גדול והגם דלא היתה מעולם כזאת א"כ מינה נמי דא"ץ לראות. ועוד דאיכא נפקותא שלא יראה בשעת החופה שמא יבוא אז לידי הרהור ח"ו כיון שאינו נושאה רק אחרי כמה שעות כנהוג. ותי דכתב מרן ז"ל סי' ס"ה ס"ב דאסור להסתכל בכלה וא"כ שפיר י"ל דמזה נהגו שלא להיות פניה גלויים שלא לבוא לידי איסור זה ועי' לה' פתחי תשובה סי' ס"א ס"א בחופה דקונה אם גם דלא קדמי קידושין לחופה או לא ואכמ"ל כעת בזה:
באופן דלע"ד לפי מאי דלא קפיד הבעל והתחיל בימי המשתה והוציא הוצאות מרובות] והביאה לתוך ביתו תו אין כל צורך לשיקדשנה בראיה וכל כי הא שעושין הקידושין בשעת הנישואין לא אמרו אסור לקדש אשה עד שיראנה ורק במקדש קודם הנישואין בזמן מרובה בכה"ג אה"נ דאיכא איסורא ומ"מ גם בזה זכורני דאם רוצה לסמוך על קרוביו כגון אמו וכיוצא [כתבו הפוסקים] דשפי"ד וכן המנהג פשוט פה ע"פ הרוב דסומכין בזה על קרוביהם ומיודעיהם וא"כ אין שום טעם לגילוי פני הכלה וטפי עדיף מנהגינו פה ק"ק אלחארה אלכבירה וכאמור הכו"ח ביום כ"ו אדר התרע"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: