אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א אבן העזר › סימן יג

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

אבן העזר · סימן יג

סימן יב

שאלה ראובן שהשיא בתו לשמעון זיוג ב' ויש לשמעון ג"כ בת יתומה מאשתו הראשונה האם יש חשש לפי צואות רבינו יהודה החסיד אם יקח בן ראובן את בת שמעון הנז' או לא. ואם יש ספק בצואת ריה"ח ז"ל אם חוששים

תשובה ה' ספר החסידים ז"ל בצואותיו אות כ"ט כתוב וזה לשונו לא יתחתן אדם שני פעמים עם חבירו בן ובת. בת ובן. עכ"ל. ודבריו ז"ל מתפרשים לשני פנים. הפן האחד שכל עיקר הקפידה היא על החיתון שני פעמים ומאי דביאר אחרי כן בן ובת. בת ובן. לאו דוקא שיהיו באופן זה ממש. אלא לאפוקי שאר קורבות והתחתנויות. הפן השני שאין להקפיד רק באופן זה ממש בן ובת. ובת ובן. אבל זולת זה אינו בכלל מה שכתב לא יתחתן שני פעמים עם חבירו:

אמנם ראיתי להרב הון יוסף בתשו' אה"ע סי' ט' שכתב. וזה לשונו בדברי ר"י ז"ל בצואות הנ"ל אני רואה כפל הענין במלות שונות כגון הך דלא ישאו ב' אחים לשני אחיות וההיא שלא יתחתן אדם ב' פעמים עם חבירו בן ובת בת ובן ע"ש. ומדבריו ז"ל מתבאר דכל עיקר קפידתו של רבינו יהודה החסיד על החיתון עם חבירו ב' פעמים. ומ"ש בן ובת בת ובן חדא נקט לדוגמא ולאפוקי שאר קורבות. אבל כל דהויא ההתחתנות עם חבירו שני פעמים מקפיד רבינו יהודה החסיד דאי אמרינן דמ"ש בן ובת בת ובן הוא בדוקא ממש וכל דלא הוי באופן זה לא חשיב התחתנות ב' פעמים א"כ אין כאן שום כפל כלל וכלל דההיא דלא ישאו ב' אחים לשני אחיות לא הויא כלל בן ובת. בת ובן. אלא ב' בנים וב' בנות. או הויא רק בן ובת. ובן ובת. דהיינו ששני הבנים מצד אחד ושני הבנות מצד שני ואינם נלמדים כלל מבן ובת ובת ובן דהוי בן מצד זה ובת מצד זה ואח"כ בת מצד זה ובן מצד זה. אלא ודאי דס"ל להרב ז"ל דודאי זהו העיקר שלא יהיו ב' ההחתנויות בינו ובין חבירו ובכל צד ואופן שיהיה מקפיד ר"י החסיד ז"ל ולכן קמותיב שפיר דהוי כפל דברים:

וכן יש להוכיח ממ"ש ה' הון יוסף ז"ל בתשובה שם מהש"ס דהיו נישאים ב' אחים לשני אחיות ואחר כך סיים עלה דכיון דמצינו שני אחים נשואים לשני אחיות מסתמא גם זה דלא יתחתן עם חבירו שני פעמים מותר מדינא דגמרא דאין סברא לחלק בין ב' אחים לב' אחיות. לבין אח ואחות. לאחות ואח עש"ב ואי איתא דכונת ריה"ח ז"ל באומרו בן ובת. ובת ובן בדוקא אבל שיש שינוי מה אינו בכלל ב' התחתנויות עם חבירו א"כ לק"מ מההיא דב' אחים לב' אחיות לההיא דלא יתחתן עם חבירו ב"פ בן ובת בת ובן אלא ודאי דס"ל דהעיקר בכונת רבינו יהודה החסיד הוא דהקפידא כולה על החיתון ב' פעמים יהיה באיזה צד ואופן שיהיה ומה שכתב אח"ז בן ובת. ובת ובן. לאו דוקא כסדר זה ואופן זה ולכן כשמצא ה' הון יוסף דנשאו בש"ס ב' אחים לב' אחיות חשיב לה ג"כ לב' חיתונים ולכן קמותיב שפיר גם לההיא דלא יתחתן עם חבירו ב' פעמים בן ובת ובת ובן וכאמור:

ומעתה נתבאר דבנדון המוצג בשאלה נמי לדעת רבינו יהודה החסיד ז"ל לפי המתבאר מדברי ה' הון יוסף ז"ל הוא ג"כ בכלל לא יתחחן עם חבירו ב' פעמים דהרי מה שסיים אח"כ בן ובת ובת ובן הוא לאו דוקא וכמו שהוכחנו מדבריו ז"ל בב' מקומות וכאמור:

והגם דבעיקרא דדינא בהא גופה דלא יתחתן עם חבירו ה' הון יוסף מסיק בתשובתו שם שלא לחוש לצואת רבינו יהודה החסיד ז"ל דהויין דבריו נגד מה שמצינו בש"ס דלקחו ב' אחים לב' אחיות ומינה נמי דב' חיתונים שרו דאין סברא לחלק וכאמור. מ"מ כבר הרב מהר"ם סוזין ז"ל בתשובה שאח"ז השיב על דבריו ומסקנתו היא דכיון דרבינו יהודה החסיד ז"ל בשב ולא תעשה קאמר למלתיה אין זה כלל נגד הש"ס והביא כמה ראיות ע"ש וסיים וא"כ למה יגרע כח רבינו יהודה החסיד ז"ל והוא ידע סודן של דברים. ומי הוא ואיזה הוא אשר לא ישמע את דבריו כיון דליכא שום לתא דאיסורא בקיום דברי רבינו יהודה החסיד ז"ל ע"ש:

ומן האמור מתבאר ג"כ דגם מהר"ם סוזין ז"ל הבין בכונת רבינו יהודה החסיד דבן ובת ובת ובן לאו דוקא והקפידה היא רק על החיתון ב' פעמים וכמו שהבין ה' הון יוסף וכאמור דאי לא תימא הכי הי"ל למהר"ם ז"ל להעירו על זה ולישב קושית הכפל וקושית הסתירה באופן זה דהא לא דמו להדדי כלל. ובן ובת ובת ובן דיקא קאמר:

ומן האמור ומבואר נלמוד ג"כ דמה שאסר רבינו יהודה החסיד ז"ל ב' חיתונים עם חבירו אינו רוצה לומר שהתנו תחילה בהחיתון הראשון שיעשו ג"כ חיתון שני דאי איתא לא קשה מדי לא מהכפל של הצואות. ולא מהש"ס אההיא דב' חיתונים כיון דהא דשני חיתונים בהתנו דוקא מיירי וא"כ מאי קא קשיא ליה לה' הון יוסף ולמה ה' מהרמ"ס ז"ל לא העירו על זה אלא ודאי דב' הרבנים מבארים כונת רבינו יהודה החסיד דאפילו בלא התנו מיירי וכאמור:

והכי נמי מסתברא לע"ד דאי איתא דבעינן תנאי הי"ל לרבינו יהודה החסיד ז"ל לבארו ולא לסתום. גם מסתברא דריה"ח כל עיקר הקפדתו על ב' חיתונים דנקיט ברישא דנראה שהיא כמו הצעה וביאור טעם וסברא למה שהזכיר אח"ז. ובן ובת ובת ובן לאו דוקא וכאמור ועוד דבנדון השאלה יראה דאתיא במכ"ש דודאי ההתחתנות בגופו היא עדיפא מההתחתנות בבנו וא"כ לפי מה שנאמר דהקפידא היא על ההתחתנות ב' פעמים מכ"ש דיש לחוש בזה לדעת רבינו יהודה החסיד ז"ל אלא דלכאורא יש לומר דכיון דפליגי בזה ה' הון יוסף ז"ל והרב מהר"ם סוזין ז"ל א"כ הו"ל פלוגתא בדרבנן דודאי גם רבינו יהודה החסיד ז"ל מודה שאין כאן שום איסור דאורייתא ואולי גם:

איסור דרבנן ליתיה ולמרבה גם רהוי דרבנן הא קי"ל ספקא דרבנן לקולא וכ"ש במה שיש פנים לומר דגם איסורא דרבנן אינו אלא חומרא בעלמא וכאמור. ומה גם דה' הון יוסף. בא באחרונה אחרי דברי הרב מהר"ם סוזין ואחרי שראה תשובתו של הרב מהר"ם סוזין ז"ל מר הוא דאמר דאכתי בשיטתו ובדעתו קאי להקל וכמ"ש שם בתשובת ה' הון יוסף שאחרי דברי הרב מהר"ם סוזין ז"ל עש"ב:

אמנם מלבד דלע"ד כל מה שהוכיח ה' הון יוסף מהש"ס אינו סותר כלל דברי רבינו יהודה החסיד שהרי רבינו יהודה החסיד ז"ל מעולם לא כתב על זה שום איסור מדינא ורק מצד חומרא בעלמא הזהיר וצוה צואותיו בראותו ברוח קדשו או בנסיונותיו שדברים אלו יש בהם חשש. וא"כ הגם דבש"ס לא הקפידו ולא חשו כלל מאיזה טעם שיהיה מ"מ הבא להחמיר ולחוש לצואות רבינו יהודה החסיד תבוא עליו ברכה. ולא הוי כלל בתור סתירה רק בדבר איסור והתיר וכמו שהוכחתי בזולת זה מכמה הוכחות. עוד בה דכבר הגאון ה' שדי חמד מע' ח' אות ה' אסף וקבץ רוב מנין ורוב בנין מהראשונים והאחרונים דקיימי בשיטת רבינו יהודה החסיד ז"ל ולחוש לכל צואותיו ע"ש. וכן דעת גאון עוזנו ה' חיד"א ביוסף אומץ סי' ל"ו וכתב דהוא ידע נסיונות לאלה שלא חשו לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל ונתחרטו הרבה מכמה סיבות וענינים עש"ב. וכן מנהג העולם בפשיטות לחוש לצואות רבינו יהודה החסיד וכמו שכן מעשים בכל יום בכמה צואות. וכן אנכי הצעיר ידעתי כמה ענינים באלו שלא חשו לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל ונתחרטו הרבה רח"ל. וא"כ לע"ד יפה אמרו רבינו החיד"א ז"ל והשד"ח ז"ל ושאר להקת האחרונים והראשונים לחוש לצואות רבינו יהודה החסיד ז"ל וכאמור. ומה גם דהמדקדק היטיב בדברי ה' הון יוסף ז"ל יראה דלא כתב התירו רק למה ששאלו לו לדינא דגמרא ע"ש גם יראה דהוא עצמו מבטל דעתו נגד מהר"ם סוזין ז"ל וכמו שיעש"ב זהו הנלע"ד נאם הכו"ח ביום ה' תשרי ש' אשר תפר"ה. ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

אחר כתבי זה ראיתי עוד להשד"ח ז"ל שם אות הנז' שהביא מה' צמח צדק החדש שכתב וז"ל ופשוט דהא דלא יתחתן בן ובת ובת ובן קיל מב' אחים לב' אחיות דהא התם נמי איכא חיתון פעמים וגו' ע"ש ומבואר מזה דגם ה' צמח צדק ז"ל פשיט"ל מלתא דעיקר קפידתו של רבינו יהודה החסיד הוא בעיקר החיתון פעמים ומ"ש בן ובת ובת ובן לאו דוקא הוא ואינו רק לאפוקי שאר קרובים. וכן ה שדה חמד ז"ל מדלא העיר עליו בזה נראה דמודה הוא לה"צץ הנז' וא"כ מצינו להרבנים ארבעה מיטיבי לכת ה' הון יוסף ז"ל ומהר"ם סוזין ז"ל וה' צמח צדק ז"ל וה' שדי חמד ז"ל דכלהו קיימי בדיעה זו דכונת רבינו יהודה החסיד במ"ש לא יתחתן עם חבירו פעמים היא בדוקא ומ"ש אח"כ בן ובת ובת ובן לאו דוקא. גם מבואר דכלהו ס"ל ארבעה הרבנים דלא מיירי רבינו יהודה החסיד ז"ל באומרו לא יתחתן וגו' בהתנו מתחילה אלא בין התנו בין לא התנו דאלת"ה אין מקום לדמותם כלל לההיא דב' אחים וב' אחיות וכאמור. גם מתבאר מסתמות דבריהם וממה דשקלו וטרו ע"ד ריה"ח ז"ל דס"ל שאין לחלק בין זיווג א' לב'. גם ראיתי לה' שדי חמד ז"ל שם שכתב משם ה' חינא וחסדא דמי שרוצה לעשות שידוך שיש בו משום צואת רבינו יהודה החסיד מסתברא דוגוערין בו והביא ראיות לזה ע"ש. ועדיפא מזה ראיתי לה' הנז' שם בשם ה' המפורסם מהר"ח פאלאגי ז"ל שכתב והעלה דאפילו בצואה שלדברי הש"ס יש מצוה באותו זיווג כנושא בת אחותו יכול אדם לחשוך עצמו מזיווג זה בשב ואל תעשה בסתם ואין בזה שום חשש. ומסיים שם עוד בשם ה' תורת חסד סימן רס"ח וצרור הכסף סי' ו' שפסקו דגם בנשתדכו ועשו קנס ואח"כ בא לבטל השידוך מחשש צואת רבינו יהודה החסיד ז"ל דפטור מן הקנס ומבואר בתורת חסד דחשיב ליה אונס גמור וסיים שם דאין לך טענת אונס גדול מזה ואפילו במקום שנהגו שלא לחוש לצואת רבינו יהודה החסיד פטור מהקנס דאין לסמוך בזה על המנהג כלל עש"ב ואפילו בספק צואת רבינו יהודה החסיד נראה מדבריו שם שדעת ה' רוח חיים ז"ל דשומר נפשו ירחק דמי יכניס עצמו בספיקא במלתא דאיכא למיחש לסכנה ע"ש ונראה פשוט דס"ל לה' הנז' ז"ל דהגם דקי"ל בעלמא ספיקא דרבנן לקולא הני מילי באיסורים דמי שצוה על האיסור הם רבנן והם אמרו דספיקא דידהו לקולא הוי אבל במה שיש בו חשש סכנה ונזקים ב"מ חמירא סכנתא מאיסורא וגם בספק שומר נפשו ירחק וכן זכורני דכה"ג חילקו הפוסקים ז"ל בזה או בדומה לזה והוא חילוק ברור:

המורם מכל זה דראובן שהשיא בתו לשמעון אין רבינו יהודה החסיד ז"ל מסכים שישיא לבנו את בת שמעון גם שהיא מאשה אחרת לבנו דהוי בכלל לא יתחתן עם חבירו פעמים. ולאו דוקא בן ובת ובת ובן אלא גם בכה"ג דנ"ד שפיר חשיב ב' חיתונים ואפילו לא התנו כן בנשואין הראשונים כלל. וכמבואר לעיל וכמו שהוכחנו מה' הון יוסף ז"ל ומהר"ם סוזין ז"ל וה' צמח צדק ז"ל וה' שדי חמד ז"ל ואין לזוז מדבריהם אפילו אם ימצא חולק על זה וכ"ש שלא ראינו שום חולק עליהם. זהו הנלע"ד ביום ח' לחדש תשרי שנת תפר"ה לפ"ק ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה