שות שבט סופר חלק ב· רבי שמחה בונים סופר
חלק אבן העזר · תשובה כז
שלום להרב המאו״הג בע"פ ז"ר יפ"ת כש"ת מו"ה דוד ליב זאלצער נ"י רב דק"ק באטארקעז והגליל יע"א (כעת הגאון אב"ד דק"ק האמאנא תע"א).
מכתבו הגיעני ולעשות רצונו הנני להשיבו על מה שהעיר בדברי שעה"מ הל' גירושין פרק ח' הלכה י"א שהשיג על המל"מ וכתב בפשיטות דהיכי דהוי שיור מדרבנן הגט בטל מד"ת כיון דמגזירת דרבנן אגידא בי' תו לא הוי דבר הכורת בינו לבינה ולא הביא ראי' לדבריו ומע"כ הביא לנו דמוכח כן מדברי הרמב"ם שכתב דגם חוץ מירושתך הוי ספק גט והא הרמב"ם פסק דירושת הבעל רק דרבנן וע"כ דגם שיור דרבנן הוי שיור יפה דיבר וגם אנכי הבאתי ראייה זו ומצאתי אח"כ בקונטרס משל אבא מאוה"ג זצ"ל ובדברים אלו נ"ל להסביר דברי הפנ"י בגיטין דף פ"ד שיצא ליישב קושי' המהרש"ל ומהרש"א דמנ"ל לרבא דר"נ מתיר להנשא לאחר אף לכתחילה באומר בע"מ בשתנשאי לפלוני דאל"ה הו' שיור בגט ומדלא נקט המתניתא רבותא יותר דאף בע"מ שלא תנשאי אלא לפלוני דג"כ אסורה וע"כ דסבר דגם ע"מ הוי שיור וכבר תמה באבני מלואים על זה וכתב דע"מ שתנשאי לא הוי שיור משום דמ"מ אח"כ תהי' מותרת לכל אדם מחמת הגט שלו משא"כ בע"מ שלא תנשאי לפלוני דלעולם אסורה עליו וה"ה בע"מ של"ת אלא לפלוני דלעולם אסורה לכל אדם ויפה מיושב בהגהות א"מ שם דברי הפנ"י דמ"מ שיור לזמן הוי כמ"ש הרשב"א דגם שיור לזמן הוי שיור יע"ש, אבל מ"מ אינו דומה ע"מ שתנשאי לפלוני לע"מ שלא תנשאי דהא באמת התיר אותה גם לאחרים רק מחמת דילמא לא תקיים תנאה אסורה להנשא לאחרים דאין בידה שתתגרש ולהנשא לאחר משא"כ בשלא תנשאי לאחר שזה עצמו התנאי שלא תנשא לזה ומצד שיור הוי העיכוב משא"כ ע"מ שתנשא לפלוני דאין עיכוב רק מצד דילמא לא תקוים התנאי דהוי מדרבנן וצ"ל דהפנ"י סבר כיון דמ"מ א"א להנשא לעלמא קודם שתנשא לזה הוי שיור כיון מחמת גזירה דרבנן לא תוכל להנשא לאחרים ולא דמי לשאר תנאי דקים ועשה דג"כ אסורה להנשא קודם שתקיים התנאי דשאני התם דדמי לאומר ה"ז גיטיך לאחר למ"ד יום דמהני כיון דבשעת חלות הגט מותרת לכ"ע בשוה וכמ"ש הרשב"א לחלק בין אם משייר לזמן לאחד או משייר הזמן לכ"ע דבשעת חלות צריך שיהי' כורת לכ"ע וא"כ בשאר תנאי דקום ועשה בשעת קיום התנאי מותרת לכ"ע וקודם הקיום אסורה לכל משא"כ בע"מ שתנשא לפלוני לו היא מותרת מיד להנשא ולאחר אסורה עד שתינשא לזה מחמת גזירת דרבנן דילמא לא תוכל לקיים תנאי הוי שפיר שיור לזמן כנ"ל להסביר דברי הפנ"י ובלא"ה לא דמי לשאר תנאי דקום ועשה דאם נשאת לא תצא משא"כ בתנאי שתנשא לפלוני דאף אם נשאת תצא וכמ"ש הרשב"א בסוגי' דחוץ הטעם אבל מדברי הר"ן שם שכתב לתרץ לשיטות דאמרינן בתנאי שב ואל תעשה לא חיישינן שתעבור על התנאי ומותרת להנשא מיד הא דלא נקט בברייתא ע"מ שלא תבעלי לפלוני דאין חוששין שמא נבעלה להן ומדנקט הברייתא דוקא אבא ואביך משמע ע"מ שלא תבעלי לפלוני חיישינן שתעבור אע"ג דהוי בשב וא"ת ותירץ די"ל דהברייתא סבר דע"מ הוי שיור כמו חוץ ע"כ ע"מ שלא תבעלי לפלוני הוי שיור משא"כ באבא ואביך דבלא"ה אסורה עליו ולא הוי שיור וא"כ לפי דברי הר"ן דהברייתא סבר דגם ע"מ הוי שיור וקאמר ע"מ שתבעלי לפלוני נתקיים התנאי הרי זה גט ואם לאו אינו גט מרישא דברייתא מוכח דיש חילוק בין ע"מ שלא תבעלי ובין ע"מ שתבעלי ועיין.
ובזה יש ליישב הא דפסק הרי"ף והרמב"ם דע"מ לא הוי שיור וכבר הקשה הרמב"ן מנ"ל דבע"מ לא הוי שיור ואדרבה מדלא מסיים רבינא ש"מ דחוץ הוא אבל ע"מ כ"ע מודו דמותר משמע דסבר די"ל דגם בע"מ פליגו רק נפשט דגם בחוץ פליגי יע"ש אלא לפמ״ש הפנ"י דע"מ שתנשא הוי שיור וא"כ מוכח מברייתא דאם נשאת לאחר תצא דע"מ לא הוי שיור ודוחק לומר דברייתא אתי' כר"א דלא כהלכתא ומדרבא ור"נ מפרשים ברייתא זו משמע דהלכתא הוא ולשיטת הרמב"ם באומר בע"מ אם תנשאי לפלוני צריכה להנשא לו תחילה אבל נשאת לאחר קודם אף שנתגרשה לא תוכל להנשא אף לפלוני משום דתנאי הוי שתנשא לפלוני תחילה כמ"ש הה"מ והוכיח הרמב"ם דינו מדלא קתני בברייתא נמי תקנתא דאם נשאת לאחר תחילה דתצא ויגרשנה ותנשא לזה לקיים התנאי משמע דלא מהני והגט בטל אם נשאת לאחר קודם א"כ בודאי הוי שיור גמור לזמן דהא לא תוכל להנשא לאחרים אף אם תקיים התנאי אח"כ ומוכח ע"כ דברייתא סבר דלא הוי שיור ורבינא דלא מסיים אבל בע"מ מותר היינו משום דממתני' לא מוכח דבע"מ כ"ע מודו רק דנפשוט דבחוץ פליגי אבל מ"ל דבע"מ נמי פליגו או דסבר רבינא דאף לכתחילה יכולה להנשא לאחר כר"נ אבל אנן דפסקינן כרבא וכברייתא מוכרח דע"מ מהני ולהרמב"ם לשיטתו בודאי מוכח וכן לדידן אע"ג דלית לן כרמב"ם דאף אם תנשא לאחר תחילה יכולה לקיים תנאי אח"כ מ"מ לפי מה שהסברתי פנים לדברי פנ"י נמי נפשט מברייתא דע"מ לא הוי שיור ועיין, ותו לא הרשני הזמן לכתוב היום והנני ידידו הדש"ת יום א' לס' ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם תרחם לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל