אור ברסלב
שות שבט סופר חלק ב חלק אבן העזר › תשובה ג

שות שבט סופר חלק ב· רבי שמחה בונים סופר

חלק אבן העזר · תשובה ג

תשובה ב

שלום וברכה לכבוד הרב המופלג מורג חרוץ ובקי בע"פ כש"ת מו"ה אשר גראסבערג נ"י רב דק"ק בעלעניעש יע"א

אחדש"ה בני תלמידי שי' הראה לי מכתבו אשר בו צוה עליו שיציע לפני הקושי' אשר צריך לו עיון להלכתא דקיימ"ל קטן או"נ אין ב"ד מצווין להפרישו מהאי דש"ס סנהדרין נ"ה ע"ב דבעי ישראל הבא על בהמה בשוגג מהו תקלה וקלון בעינן והכא קלון איכא ותקלה ליכא או דלמא קלון אע"פ שאין תקלה ובעי למפשט מהא דבת שלש שנים ויום א' ומהא דבן תשע שנים ויום א' ודחי בגמרא כיון דמזידים הם תקלה נמי איכא אלא דרחמנא חס עלייהו דלא ליענשו וא"כ קשה כיון דתקלה איכא אלא דרחמנא חס עלייהו האיך אפשר לומר דאין ב"ד מצווין להפרישו והרמב"ם פסק דאין ב"ד מצווין להפרישו ופסק ג"כ דאיבעי לא אפשיטא משו"ה פסק בפ"א מה' איסורי ביאה דבהמה אינו נסקלת בשוגג וע"כ צ"ל במזיד תקלה נמי איכא עכ"ל

והנה דברי ש"ס אלו הביא המג"א בסי' שמ"ג על הגהות הרמ"א שכתב שקטן שעבר עבירה בקטניתו טוב שיקבל תשובה לכשיגדיל דצריך כפרה קצת והוא מפסקי מהרא"י סי' ס"ב ומעכ"ת לא ראה באותו תשובה כי באמת שם מדייק כי ליכא עונש כלל לקטן על מה שעבר בקטנותו אפילו עונש כל דהו מדאמרינן קטן או"נ אין ב"ד מצווין להפרישו ואי הוי עונש אמאי לא מחייבין להפרישו מעונש והוא בעצמו מסיים לבסוף שיקבל עליו כפרה לכשיגדיל ועיין בת"ש ביו"ד סי' א' שכתב דמה"ט מקרי קטן בר זביחה משום דעכ"פ ספי להו בידים אסור ועוד דקטן וקטנה מזידים לעבירה איסורא הוא והביא מהא דסנהדרין דתקלה איכא והי' יכול להקשות על התה"ד שהוא כתב מפורש דאי הוי עונש לקטן בודאי הי' ב"ד מצווין להפרישו אלא שבאמת הוא נשמר מזה מדבריו שכתב אי הוי עלייהו עונש הי' ב"ד מצווין להפרישו מהעונש ודייק בדבריו אע"ג די"ל כיון דמזידים תקלה איכא מ"מ כיון דליכא עונש כלל לקטן והרחמנא חס עלייהו דלא ליענשו ואיסורא זוטא הוא דליכא עליה עונש אלא דמ"מ סימן רעה הוא לקטן שעושה איסור כמ"ש שם דמה"ט יקבל עליו תשובה כשיגדיל והב"ח שמ"ג קורא עליו הקרא גם בלא דעת נפש לא טוב דאע"פ שקטן עובר עבירה בלא דעת הוא לא טוב לנפש כי המשיך עליה טומאה מצד הרע ע"כ טוב לו לכשיגדיל שיעשה תשובה אבל מ"מ מפני זה אין ב"ד מצווין להפרישו רק אם יש עונש אבל מ״מ תקלה מקרי כיון דלא טוב הוא דמ"מ מזיד הוא.

ועוד הקשה על הא דאמרינן ביבמות ל"ג ע"ב וס"א פיתוי קטנה אונס הוא והרי אונס קיל משוגג והיכי קאמר דבמזיד קטן וקטנה תקלה נמי איכא וכתב ואולי מסוגי' זו פסק הרמב"ם בפ"ג מהל' איסורי ביאה הל' ב' וכן בהל' סוטה דלא אמרינן פיתוי קטנה ואסורה לבעלה כבר הביא קושי' זו בח"ס חלק ב' אע"ז סי' קע"ב יע"ש שכתב דאין הכונה פיתוי קטנה אונס שהוא כעין אונס בלא דעת אלא כמו שאונס פטור ומותרת לבעלה כן פיתוי קטנה ורצון של קטנה דין אונס יש לו שהרי רחמנא פטרה מעונש וכמו דליכא עונש כן לא תאסר על בעלה אבל מ"מ תקלה איכא שהרי צריכה כפרה עכ"פ לכשתגדל וכתב שם דטעמא דרמב"ם אע"ג דלענין עונש פטרה רחמנא מ"מ אם מיושבת בדעתה וחטאה ברצונה נאסרה על בעלה כמ"ש מהרי"ק לענין אומרת מותר דמעלה מעל באשה ולא בה' כתב ע״ש ובאמת במהרי"ק כתב מפורש כן בסי' קס"ז ומדייק דינו דאומרת מותרת אסורה לבעלה מהא דרמב"ם דלית ליה פתוי קטנה אונס ואסורה לבעלה אע"ג דאינה בת עונשין וכתב דאע"ג דשאר פוסקים חולקים על הרמב"ם לענין פיתוי קטנה מ"מ בגדולה שיש לה דעת ממש ורצון גם המה מודים לרמב"ם ושוב מצאתי בבית מאיר סי' קע"ח שכתב דהרמב"ם דייק דפיתוי קטנה ליכא אונס מהא דש"ס סנהדרין דתקלה איכא והאריך שם בדברי טוב טעם ודעת ואני הבאתי ראי' לדינו של מהרי"ק מהסוגי' דף ל"ג דקאמר רב יודא תני הוחלפו וקאמר ה"נ מסתברא מדקתני במתניתן ומפרישין אותן ג' חדשים שמא מעוברת הא לאו מעוברת שריין ואי במזיד מישרי אלא לאו ש"מ הוחלפו וקשה לכאורה מאי דחיק ליה לשנות בשביל זה לשון המהניתן דקתני והחליפו דמשמע מזיד ללשון הוחלפו דהא י"ל דהוחלפו כמשמעו במזיד ובדעת כדמשמע והחליפו אלא שסברו דאומר מותר ומותרת לבעלה וע"כ דגם בזה אסורה לבעלה אלא דצ"ע קצת מהא דדייק מדתני ר' חייא שש עשרה חטאות ואי במזיד קרבן מי איכא ועל זה אמר ר' יהודא תני הוחלפו דהא יש לומר באומר מותר מ"מ חייבין קרבן דהא אומר מותר חייב בחטאת כשאר שוגג כמבואר בסיני' דמונבז וברמב"ם הל' שגגות ויש לדחוק דגם זה דרך בירור בעלמא כמ"ש הכ"מ להרמב"ם דסבר פיתוי קטנה לאו אונס הוא דרק דרך בירור בעלמא ודחה דלמא פיתוי קטנה אונס הוא אבל העיקר דתני הוחלפו הוא משום דאטו ברשיעי עסקינן דבודאי גם באומר מותר רשיעי הוא כמ"ש במהרי"ק דמעלה מעל באישה הוא וגם מהא דמשמע דאם לא מעוברת שריין ועיין.

והנה המרי"ק הביא עוד ראי' דגם תוס' סברו דבאומרת מותר אסורה לבעלה מדכתב תוס' כתובות דף ט' דמה"ט לא הוי ס"ס אף בקדשה פחות מבת ג' שנים ויום א' דלמא אונס או ברצון ואת"ל ברצון שמא בעודה קטנה ופיתוי קטנה אונס הוא משום דשם אונס חד ואי אמרינן גם ברצון באומרת מותר הוי כשוגג א"כ יש ס"ס דלמא באונס ואת"ל ברצון דלמא לא ידעה שיש איסור בזנית וכה"ג לא הוי שם אונס דהא באונס פטורה מקרבן ובשוגג שלא ידעה שיש איסור חייבת בקרבן וע"כ דתוס' מודו ג"כ שאסורה לבעלה בשוגג אומר מותר אלו דבריו ואתי שפיר אי אמרינן דכונת תוס' דשם אונס חד הוא היינו מה לי אונס זה או מה לי אונס דקטנות וגם אין אחד מתיר יותר מחבירו אבל אי אמרינן דכונת תוס' משום דבעינן ס"ס שיכול להתהפך ואם נתחיל בספק אונס שוב א"א לומר את"ל ברצון שמא קטנה דאם הוא ברצון א"א לומר קטנה עיין בפלתי סי' ק"י שכתב דכונת תוס' משום דאינו יכול להתהפך א"כ אין למהרי"ק ראי' מתוס' דהא כיון דסבר תוס' פיתוי קטנה אונס א"א להתהפך ולומר את"ל ברצון אומר מותר דהא אי ברצון א"א לומר קטנה דהא אין לה רצון וע"כ דסבר המרי"ק דאין סברת תוס' דס"ס דאינו מתהפך לא הוי ספק רק משום דהכל מצד היתר אונס הוא ולכאורה הי' יכול מהרי"ק להביא ראיי' פשוט מדברי תוס' שהקשו דלוקמי בחזקת היתר לבעלה ותירצו דאונסא קלא אית ליה ומדלא היה קול ש"מ ברצון ורוב וחזקה רוב עדיף יע"ש ואי אמרינן ברצון באומר מותר מותרת לבעלה א"כ הדרי קושי' דלוקמי בחזקת היתר ואי משום דאונס קלא אית ליה זה לא שייך דהא באמת ברצון זינתה רק אומרת שמותר הוא וע"כ דגם באומר מותר אסורה אלא שזה ליתא דהא גם זה רוב הוא שהכל יודעים שכלה למה נכנסת לחופה ואסורה לכל עולם ורוב נשים יודעים כן ומיעוט שלא יודעים כן והוי רובא וחזקה רובא עדיף ויש לעיין קצת אי אמרינן דתרי מיעוטא איתרעו רובא כמ"ש הר"ן גבי לוקחין ביצים דלמא עוף טמא דסמוך תרי מיעוטא ועיין בפלתי ס' ט"ו וסי' א' ס"ק י"ד שמשתמש בזו וא"כ גם כאן יש תרי מיעוטא דלמא באונס ואת"ל ברצון דלמא לא ידעה שיש איסור ויש להאריך ואכ"מ אבל מהרי"ק שעור כתב דלהוי ס"ס דלמא ברצון ובעודה קטנה וקטנה מסתמא לא יודעת שיש איסור ומכח זה הוכיח שפיר דגם תוס' סברו באומר מותר שאסורה לבעלה אי אמרינן דטעמא דתוס' משום דשם אונס חד משום דהיתר אונס חד הוא ולא משום שיכול להתהפך דאז אינו מוכח ראיתו אלא שבאמת מתוס' בד"ה למיתב לה כתובה דף ט' ע"ב דהקשו שם אמאי מפסידה כתובתה דהוי ס"ס אי הוי בקי בפתח פתוח ואת"ל פ"פ דלמא באונס ותוס' ישנים תירצו דלא הוי מתהפך משמע דתוס' לא צריך שיהי' מתהפך וכן רלה לדייק הפנ"י שם ממה שהקשו תוס' דהוי ס"ס דלמא מוכת עץ ודלמא באונס משמע דלא צריך מתהפך אלא דאינו מוכח לפי מה שכתב הש"ך בסי' ק"י בשם מנחם עזרי' דכייל לנו כלל רבתא בענין מה דצריך להיות מתהפך דוקא אם שני הספקות שוות אבל אם יש לנו טעם שספק אחד בא לפנינו תחילה אז לא צריך להיות מתהפך וא"כ בספק דלמא אינו בקי בפ"פ ולא נבעלה כלל על זה צריכין אנו לדין תחילה דלמה לא נבעלה כלל כי עומדת בחזקת היתר שלא נבעלה כלל וכן במוכת עץ כן הוא דלמא לא נבעלה כלל אבל בשאר ספיקות יש לומר דמודה תוס' דצריך להיות מתהפך דוקא אלא מטעם אחר מוכח דלא סבר תוס' דצריך מההפך דהא הקשה בכ"מ בפ"ג מהל' איסורי ביאה וכן בש"מ כתובות דלמה צריך לאוקמי דקדשה בפחות מג' שנים ויום אחד אפילו אי קידשה בעודה קטנה נמי לא הוי ס"ס דהא אי אמרינן דלמא אינו תחתיו ממילא היה הזנות בעודה קטנה ושם אונס חד הוא ותירץ דאי אינו תחתיו לא צריכין לשם אונס כלל דאפילו אי פיתוי קטנה רצון הוא אפ"ה שרי' יע"ש וזה ניחא אי אמרינן דסברת תוס' משום כיון דכל ההיתר מצד אונס שם אונס חד הוא שפיר יש לתרץ כן דאי אמרינן שמא אינו תחתיו לא צריכין לשם אונס כלל דהא גם ברצון מותרת ויש נפקותא ג"כ לענין אלמנה לכהן דאי אינו תחתיו מותרת ואי משום אונס אסורה לכהן אבל אי אמרינן דטעמא דתוס' משום דאינו מתהפך א"כ הדרי הקושי' למה מתרץ בקדשה בפחות אפילו קדשה בעודה קטנה נמי לא הוי ס"ס דאין לומר דלמא אינו תחתיו דא"כ היתה קטנה ופיתוי קטנה אונס וא"א לומר כלל דלמא ברצון וע"כ הוכיח מהרי"ק שפיר דע"כ אין כונת תוס' משום דאינו מתהפך רק משום דבכל שני הספיקות מצד אונס הוא ולשיטות דאמרינן דצריך להיות מתהפך צ"ל הא דמשני דוקא בקדשה בפחות מג' שנים ויום א' היינו משום דסברו דפתוי קטנה לאו אונס כשיטת הרמב"ם וא"כ שפיר י"ל דלמא אינו תחתיו אף בעודה קטנה דהא בקטנה ג"כ רצון שייך וי"ל ס"ס כמו בגדולה או דסברו דגם בס"ס שמא תחתיו ושמא אינו תחתיו יש סברא להתחיל ולומר תחילה דלמא לא נבעלה תחתיו כלל דבחזקת היתר מותרת אף לכהונה ועוד דבאינו תחתיו שכיח יותר מזנות דאשת איש וכיון שיש טעם וסברא להתחיל בספק זה תחילה לא בעינן מתהפך ויש להאריך עוד ואין הזמן מספיק ולא רציתי רק לשעשע קצת בד"ת והנני הדש"ת כותב בחפזון פ"ב פ' וירא רכ"ת לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה